תמונות יפואיות

"תל-אביב-יפו", ב' 21:00, ערוץ 10

הסדרה היפה הזאת הומלצה כאן בחום לפני מספר חודשים, עת שודרה בערוץ 8 (הוט). אלא שכבר למדנו שסדרות טובות שנולדות בערוצי הנישה, עושות מהר מאוד את דרכן לערוצי הברודקאסט, במקרה הזה ערוץ 10, שנותר רק לקוות שישרוד את שלושת פרקי הסדרה.

זוהי עוד אחת מהפקות המופת של המותג בר-און-זלצר - מודי בר-און וענת זלצר, יוצרים שהולכים יד ביד עוד מימי "הכל אנשים" המצוינת. הנושא הפעם: תל-אביב, העיר שהייתה למרכז העולם בעיני המכורים לה ולסמל הדקדנטיות בעיני מבקריה הרבים.

הפרק הראשון עוסק בתנועה צפונה, מיפו לכיוון נווה-צדק ומאוחר יותר לתל-אביב. הוא פותח בכיבושי נפוליאון ש"העלו" את יפו על מפת העולם, ממשיך בחקלאים המצרים שהיגרו אל העיר הקטנה ונטעו פרדסים בשוליה, מעלה על נס את תרומתם של הטמפלרים לפיתוח האזור, ומשרטט בהומור את המפגש בין ספרדים ותיקים כמו שלוש לבין יקים כמו וייס ודיזנגוף.

איך יקראו לשכונה החדשה? רגע לפני שהשם "נווה יפו" מתקבל, מחליטים פרנסי הפרבר החדש לכבד את הרצל המנוח ולקרוא לעיר על שם חיבורו המפורסם, שמסתיים במילים שהפכו כבר לשחוקות - "אם תרצו, אין זו אגדה", מילים שעל רקע נופי בראשית של העיר העברית הראשונה מעבירות עדיין צמרמורת של התרגשות בכל מי שהמעשה הציוני יקר לליבו. *

תקופת הזוהר

"זוהר", ב' 24:05, הוט בידור ישראלי

בישראל, כידוע, צמחה גם תרבות אלטרנטיבית, שלא נותר אלא לשער מה היה גדול הרווח לחברה הישראלית, אילו הייתה מחובקת בחום על-ידי הממסד, תחת להתקבל בהתנשאות שדחקה אותה לעמדה של מחאה והתרסה.

הקול הבלתי מעורער של התרבות ההיא, ובדיעבד מי שהעביר אותה מהשוליים אל המרכז, היה קולו של זוהר ארגוב. הסרט הזה על חייו, מסרב, ובצדק, לעסוק בהשלכות החברתיות של הזמר ופועלו, ומתמקד בסיפורו של מי שצמח למעמד של כוכב, אבל לא הצליח להתמודד עם ההצלחה. שאול מזרחי עושה עבודה טובה בתפקיד ארגוב והתוצאה בהחלט ראויה לצפייה. *

הם הלכו בשדות

"תדע כל אם", ב' 21:45, ערוץ 1

גם גיבורי התוכנית המצוינת הזאת הם אנשים שהמעשה הציוני יקר לליבם. אבל עוד לפני שנתכנס בחזרה אל המעשה הזה, על השלכותיו השונות, הנפלאות והטרגיות כאחד, משהו על "חודש התעודה" של הערוץ הראשון.

ביקורת על הערוץ הראשון, גם כשהיא צריכה להיאמר, היא לעתים מלאכה קלה מדי. לעומת זאת, הפרגון לגוף העתיק והמסורבל הזה, הוא משימה כמעט בלתי-אפשרית. ובכל זאת: מחלקת התעודה של הערוץ הזה נדמית לי לעתים כאוצר יקר שרק עבורו שווה לשמר את השידור הציבורי בישראל, ואין כמו חודש התעודה בערוץ הזה כדי לשוב ולציין זאת.

זהו שידור חוזר לסאגה בת שני הפרקים שיצר ניר טויב בעקבות מלחמת לבנון השנייה. דרך מפקדים ביחידות קרביות בצה"ל, בנים לדור הנפילים של הצבא (למשל משפחת הר-ציון או משפחת רובין), מסופר סיפורו של השבר הפיקודי בצה"ל - על רקע המלחמה ההיא, וכן השבר המסוים בין החברה הישראלית בכלל, למי שפעם הוגדרו כ"טובי בניה" והיום הופכים אט-אט לקבוצת מיעוט בשוליה, קבוצה שקשה להחליט אם לא השכילה להתקדם ברוח התקופה, או שמא היא שומרת על ערכי הליבה של הישראליות.

מי שהחמיץ את השידורים הקודמים, מוזמן לתרגל מחדש את הצירוף 11 על גבי השלט, ולא רק מפני שמחר תשודר בערוץ הזה "שיטת השקשוקה", שכל הערוצים האחרים פחדו, ממש כך, לשדר. *