המודל של אגסי

תעשיית הרכב בחצי הכדור הצפוני שוקעת כיום עמוק לתוך חופשת הקיץ אבל בזירת הרכב החשמלי העולם עדיין רוחש בפעילות. תערוכת הרכב הבין לאומית של פרנקפורט, שתיפתח בעוד מספר שבועות, למשל, מסתמנת בתור "חגיגה חשמלית" שבה צפויים כמעט כל היצרנים להציג כלי רכב עם הנעה חשמלית כזו או אחרת. רוב הדגמים נמצאים בשלב התצוגה והרעיון אך חלקם יוצגו לקהל כשהם בשלב טרום ייצור.

צריך לזכור, שמדובר בעיקר בתגובה מאוחרת להתפרצות של משבר האנרגיה לפני כשנתיים. מערך המחקר והפיתוח של תעשיית הרכב זקוק לזמן ממושך כדי להגיב לשינויים אסטרטגיים.

אלא שמאז שוב התהפך הגלגל של הכלכלה העולמית; מחירי הנפט צנחו, תעשיית הרכב ספגה פגיעה אנושה ולכן רבים מהפרויקטים שיוצגו בתערוכה, עשויים להיעלם מחוסר כדאיות כלכלית עוד בטרם נולדו.

מפייס את תעשיית הרכב

מי שכבר הודיע על כוונתו לקחת חלק בתערוכת פרנקפורט ולהקים בה תצוגה עצמאית היא בטר פלייס. החברה, שבסיסה בקליפורניה, מתאימה את עצמה למצב המשתנה בתעשיית הרכב כמו לוליין וכדי לעקוב אחרי השינויים צריך להיעזר בתקשורת הזרה. בישראל, שבה נמצא הבסיס הרוחני של המיזם ושדה הניסויים שלו, קשה מאוד לקבל מהחברה מידע קונקרטי על תוכניות עתידיות.

פיצוי על כך מספק היזם וההוגה של בטר פלייס, שי אגסי, שמסתמן בתור מרואיין סדרתי, שמעניק באינטנסיביות ראיונות והרצאות מסביב לגלובוס תוך חשיפת מידע, שממודר מפני כלי התקשורת הישראליים. מראיון כזה למדנו לאחרונה, למשל, על קיצה של אחת המטאפורות העסקיות שהיו מזוהות ביותר עם המודל העסקי של בטר פלייס - המטאפורה בה היא הוצגה בתור "חברת הסלולר של עולם הרכב".

בדימוי הזה השתמשו בכירי החברה לא אחת כדי להסביר את כוונתם להשקיע בתשתית קבועה ואז למכור ללקוחות חבילות קילומטרים - המקבילות מעולם הרכב של חבילות זמן האוויר הרווחיות של מפעילי הסלולר - שיתבססו על תשלום על טעינה והחלפת סוללות בהתאם להיקף הנסיעה.

אבל בראיון שנתן לאחרונה אגסי למגזין הטכנולוגיה WIRED, גילינו שינוי במיצוב האסטרטגי. "עשינו טעות בסיסית בדרך בה הצגנו את עצמנו לעולם" הוא אמר למראיין האמריקני, "הצגנו את עצמנו בתור חברת הסלולר של תעשיית הרכב והמטאפורה הזו הפחידה את תעשיית הרכב".

ומה המיצוב הפומבי החדש של החברה? "הבנו שאנחנו צריכים למצב את עצמנו כמודל, שכולם מבינים אותו, והמודל הזה הוא חברות הנפט. כאשר אנחנו מציגים את עצמנו כחברת דלק, שמוכרת קילומטרים של נסיעה, אנחנו מקבלים תגובות חיוביות מתעשיית הרכב".

הנימה החדשה והפייסנית של בטר פלייס כלפי יצרני הרכב חזרה על עצמה במקום אחר בראיון. כשנשאל אגסי האם בטר פלייס תבנה מכוניות חשמליות משלה מלבד רנו ניסן, הוא אמר כי "המטרה שלנו היא לא לבנות חברת מכוניות אלא לחסל את התלות בנפט". לדבריו, לשם כך "יהיה צורך במיליארד מכוניות ולכן חייבים לאפשר ליצרני הרכב לייצר את המכוניות הללו. אסור לגרום להם לפתח ניכור ולהביא לעיכוב קריטי של 3 שנים".

זהו שינוי גישה מעניין מצידה של חברה, שלפני שנתיים שידרה את הרושם שכל יצרני הרכב משחרים לפתחה והיא צריכה רק לבחור ביניהם.

המיזם הסיני מתקרר

מי שמחפש את המקורות לשינוי הטון של בטר פליייס כלפי יצרני הרכב עשוי למצוא אותם דווקא בעיתונות הכלכלית הסינית, שעוסקת בשבועות האחרונים בתהפוכות שעוברות על מיזם קוואנטום, המשותף ליצרנית הרכב הסינית צ'רי והחברה לישראל. כאשר החל המיזם לפני כשנתיים, קרוב מאוד למועד ההקמה של בטר פלייס, הוא נראה בתור ראש החץ בפריצה של תעשיית הרכב הסינית למערב.

מועד הייצור המתוכנן של המיזם היה סוף 2009 וסמיכות ללוחות הזמנים של בטר פלייס, ההשקעה האסטרטגית האחרת של החברה לישראל בתחום הרכב, נראה מתבקש, במיוחד לאור הטכנולוגיה שפיתחה צ'רי בתחום הרכב החשמלי וההתבטאות הפומבית של עידן עופר בעבר כי "המיזם הסיני יתרכז ברכב חשמלי".

אלא שהמשבר הגלובאלי, שטלטל את כל תעשיית הרכב הסיני והקפיא את שווקי הייצוא למערב, לא פסח גם על המיזם הזה. ההשקעה המתוכננת נחתכה בחצי; התוכניות לבנות מפעלי ייצור חדשים למותג נגנזו; הסינים מדווחים כי מועד תחילת הייצור נדחה בשנתיים וגם הוא יתבצע על בסיס עודף כושר הייצור במפעלים הקיימים של צ'רי. זהו שינוי קטן אבל משמעותי כאשר מדובר בסינים, ששואפים לשלוט בכל מיזם מקומי.

אנחנו יכולים רק לשער מה היו התוכניות האסטרטגיות המקוריות של בטר פלייס ביחס למכוניות החשמליות של המיזם הסיני. בשנים הקרובות בטר פלייס תמשיך להיות תלויה בחסדיהם של יצרני הרכב החיצוניים, ובראשם רנו ניסן, בתור מקור לאספקת רכב חשמלי.

שדה סולארי מתרחב

כלי התקשורת במערב ממשיכים גם להיות מקור המידע המרכזי לגבי התוכניות וההתקדמות של מיזם בטר פלייס בישראל. כך, למשל, למדנו מאחד הראיונות שהעניק אגסי בעולם כי למכוניות החשמליות יש כיום בישראל צבר הזמנות של 20 עד 30 אלף מכוניות. אנחנו לא יודעים על פני כמה זמן מיועדות ההזמנות הללו להימסר, או מה מקור הנתון, אבל רק משערים, שהמספרים בהם נוקב אגסי מבוססים על הערכת היקף צי הרכב הכולל של חברות ישראליות, שהביעו עד כה נכונות לבחון מעבר לרכב חשמלי. המילים "אם וכאשר" לא הוזכרו בראיונות.

מכלי התקשורת הזרים אנחנו לומדים כי בכוונת בטר פלייס, או ליתר דיוק לשותפתה, החברה לישראל, יש תוכניות קונקרטיות להפוך ליצרנית וספקית של חשמל נקי, שתספק את כל צרכי המיזם בחשמל. באחד הראיונות אמר אגסי כי "בישראל נקים שדה סולארי שיגיע לייצור של 2 ג'יגה ואט ובסופו של דבר יניע כל רכב חשמלי שינוע בישראל". *