הבריאות על-פי אובמה

הרפורמה בתחום הבריאות מאיימת לסדוק את תדמיתו של נשיא ארה"ב

בשבועות האחרונים אנחנו עדים לבקיעים קטנים, אולי רק סדקים, בתדמיתו של מבשר האופטימיות והסופר-סטאר האמריקני, נשיא ארה"ב ברק אובמה.

אחד הנושאים העיקריים עליהם נשפט השבוע אובמה הוא תחום הבריאות. התוכנית שהוא מציע, שצפויה לעלות טריליון דולר, זכתה לביקורת גם מהרפובליקנים וגם מבית, מחברי המפלגה הדמוקרטית.

הדברים הללו לא גרמו לאובמה לוותר, אלא רק להגביר את הקמפיין לטובת התוכנית, בין היתר בנאום טלוויזיוני בן שעה תמימה שעסק אך ורק בנושא הבריאות. המטרה הייתה להעביר את התוכנית בקונגרס בימים הקרובים, בטרם יצא לפגרת אוגוסט. זה כנראה כבר לא יושג, אך נקבעה מטרה חדשה - העברת החוק בקונגרס עד סוף השנה.

בנאומו משבוע שעבר נשאל אובמה בעיקר כיצד ימומן פרויקט הבריאות החדש. התשובה העיקרית הייתה מס מיליונרים (תמיד פופולרי) ועוד צעד בלתי כואב לכאורה - התייעלות.

"אנחנו מכירים מערכות בריאות אחרות בעולם, שבהן השקעה פחותה מניבה תוצאה טובה לא פחות", שב ואמר. "המערכת שלנו לא מסוגלת להתמודד עם המאה ה-21. אנחנו מוציאים יותר מכולם, אך איננו בריאים יותר". אם כך אובמה משחק על תפיסת הפראייר שקיימת גם אצל אמריקנים: מדוע אנחנו משלמים יותר על בריאות, ומקבלים את אותו הדבר אם לא פחות?

ארה"ב מסבסדת

מה שאובמה לא הוסיף בחלק הזה של הנאום, הוא כי רוב העולם מסתמך על מערכת הבריאות של ארה"ב כסוג של מסבסדת. רוב חברות התרופות והמכשור הרפואי משיקות מוצרים בארה"ב כשוק עיקרי שמחזיר מהר את ההשקעה בזכות המחירים הגבוהים שניתן לגבות שם, כאשר שווקים אחרים נכנסים לתמונה רק מאוחר יותר, כמעט כתופעות לוואי.

אם ארה"ב תנסה להקטין את המחירים שהיא משלמת - מה שבדרך כלל מתאפשר באמצעות מו"מ ממשלתי מרוכז מול ספקי הציוד - הרי שמישהו אחר יצטרך לספוג את העלויות.

גם אם תצליח מערכת הבריאות האמריקנית להשיג מחירים טובים יותר מספקיה, הרי שמי שייפגעו יהיו בעיקר עסקים מתוך ארה"ב, שם מרוכזות רוב חברות התרופות והמכשור הרפואי. בעקבות זאת יעלו תלונות נוספות על הרס מקומות עבודה, מצב שיקשה על הממשל להמשיך לקיים את התוכנית.

אובמה הדגיש גם את כוונתו לדאוג לביטוח עבור כל אזרח. כיוון שביטוחי הבריאות בארה"ב משולמים דרך מקומות העבודה, הכוונה היא לחייב גם את העסקים הקטנים לממן לעובדיהם ביטוח בריאות.

בתגובה, העלו הרפובליקנים נתונים מעניינים, לפיהם 25% מן הציבור הלא מבוטח זכאי לביטוח ממשלתי, אך נמנע מלהצטרף לתוכניות הללו - אם בשל בורות, ביורוקרטיה או רצון להימנע ממגע עם הממשל. 25% נוספים הם עשירים מספיק כדי לרכוש בקלות ביטוח משלהם, אך מעדיפים שלא.