יונס: "הממשלה צריכה להתערב בבעיית רווחיות הייצוא - השימוש בשער החליפין מיצה עצמו כפיתרון"

יונס סבור כי חייבים לאפשר מיזוגים ושיתופי פעולה בין בנקים לחברות ביטוח כדי ליצור 4-5 גופים גדולים ושווי כוחות, שיקיימו ביניהם תחרות אפקטיבית ויפעלו על פי כללי רגולציה אחידים. "משבר מניב אנרגיות שיכולות לחולל שינויים גדולים ותקופה של יציאה ממשבר, אם מנצלים אותה נכון, עשויה להוות הזדמנות לבחון מחדש נושאים שונים שלא נבחנים בימים של שגרה. זו בדיוק התקופה שאנו נמצאים בה היום ואסור לנו לפספס את ההזדמנות לבחון מחדש ולהסדיר את הרגולציה על מוסדות פיננסיים כמו גם את מבנה המערכת הפיננסית בארץ", אמר יונס.

יונס הסביר כי ועדת בכר נכשלה בכך שלא טיפלה במבנה הדואופולי של מערכת הבנקאות ולמעשה חיזקה את לאומי והפועלים, ולכן היעד הרגולטורי צריך להיות יצירת גושים גדולים שיוכלו להתמודד בגובה העיניים.

"הפתרון הוא מהלך שיאפשר יצירת מספר קבוצות גדולות, שוות משקל שתורכבנה כל אחת ממיזוג ושיתוף פעולה עסקי בין בנק גדול לחברת ביטוח קטנה או לחלופין, בנק בינוני עם חברת ביטוח גדולה. כך ייווצרו מספר שחקנים שווי כוחות, עם מדף מוצרים נרחב וכללי רגולציה אחידים ומתקדמים ביותר, שיקיימו ביניהם תחרות אפקטיבית על הצרכנים", טען יונס.

"לפתור את בעיית הייצוא באמצעים פיסקאליים"

"השימוש בשער החליפין כדי לפתור את בעיית רווחיות היצוא מיצה את עצמו", סבור אלי יונס. לדעתו נדרשת התערבות ממשלתית פיסקאלית דרך התקציב. "אנחנו נמצאים בנקודת מפנה, יש לנו התחלה של אינפלציה כי המספרים גבוהים. תוך זמן מה נגיע לצורך לשלם תוספת יוקר ואז נהיה במקום שלא היינו בו הרבה מאוד שנים. מדיניות מוניטרית תצטרך להביא את זה בחשבון. ומכיוון שהשוק מבין שהמדיניות המוניטרית תעסוק באינפלציה ולא בשער החליפין, הדולר יורד", אמר יונס.

"אבל השאלה איננה שער החליפין לכשעצמו, האם הוא 4.50 שקל לדולר או 3.40 שקל לדולר. זה לא משנה. מה שחשוב זה רווחיות היצוא. ברגע שיש אינפלציה ובעיית שער החליפין נשארת ומשפיעה לרעה על הצמיחה. הדרך הנכונה היא להשתמש לצד כלים מוניטאריים גם בכלי פיסקאלי, כלומר תקציב. הרי היצואן מרוויח מסך העלויות הכרוכות בעסקה. שער החליפין מטפל בהכנסות ויש מקום לטפל בהוצאות לכן צריך לתת מענה דרך כלים פיסקאליים".

יונס טען כי "טיפול בשער חליפין הוא סוג של סובסידיה. הכלי הפיסקאלי מטפל בצד ההוצאה של היצואן למשל כמה עולים הנמלים, מרכיב עלות העבודה למשל דרך שינויים בשיעורי גביית ביטוח לאומי . בטווח בינוני נוכל להגדיל השקעה בתשתית מדעית כדי להוריד עלויות מו"פ מהתעשייה. כך נוכל ליצור ציפיות ולשנות את התייחסות היצואנים לעלויות שלהם".