עו"ד ברוס מאן: "לארה"ב יש מה ללמוד מישראל בתחום הממשל התאגידי"

"ישראל היא אחת המנהיגות המובילות בתחום הממשל התאגידי הטוב והנכון. לארה"ב יש מה ללמוד ממנה בתחום הזה. יש בחוק הישראלי סעיפים טובים ביחס לאישור של בעלי המניות לעסקאות עם חברות מסונפות שאינם קיימים בחוק האמריקני. גם החיוב שתהיה דירקטורית-אישה בכל דירקטוריון הוא מצוין בעיניי וישנם עוד סעיפים שאינם קיימים בארה"ב ונראים לי מצוינים וראויים לאימוץ.

"גם בכל הנוגע לרגולציה בתחום האשראי, ארה"ב יכולה ללמוד מישראל. יש בישראל איזון טוב בין פיקוח ממשלתי לחופש של עולם העסקים. זה דבר שרק עכשיו מפנימים בארה"ב, שלא צריך שהממשלה תנהל את עולם העסקים, וגם לא צריך שעולם העסקים ינהל את הממשלה".

עו"ד ברוס מאן, שותף בכיר בפירמת עורכי הדין הבינלאומית מוריסון פורסטר - מהפירמות המובילות בעולם - ומומחה בעל שם עולמי לקניין רוחני, לחברות ולמיזוגים ורכישות, מעלה לנו את האגו. לדעתו, לארה"ב הגדולה יש מה ללמוד מאיתנו. וזה לא הדבר היחיד הטוב שהוא חושב עלינו. מאן, שמבקר בארץ 3-4 פעמים בשנה, הוא אחד השגרירים המוצלחים של ישראל בעולם. הוא משבח את המוחות הטובים שלנו, את היכולת של ישראל בתחומים הטכנולוגיים, מבהיר כי המצב הביטחוני בארץ לא הרתיע אותו, וכי "טרוריסטים לא יכולים להפציץ קניין רוחני".

תפסנו אותו החודש באחד מביקוריו בארץ כדי לדבר על ממשל תאגידי, המשבר הכלכלי העולמי, הלקחים מפרשת מיידוף וגם פתיחת השוק הישראלי לעורכי דין זרים. מאן חושב שישראל התנהלה נכון במהלך המשבר, שלחברות ישראליות שרוצות להנפיק בארה"ב עדיף להתאגד בישראל ולא בדלאוור, כפי שרבות מהן שואפות לעשות, ושהחשש של לשכת עורכי הדין הישראלית מכך שעורכי הדין הזרים יגבירו פה את התחרות די משעשע. "אנחנו עובדים בשיתוף-פעולה עם משרדים ישראליים, לא כמתחרים שלהם", הוא אומר ממרום 30 שנות שיתוף-פעולה פורה עם עורכי דין וחברות בישראל.

אל תתאגדו בדלאוור

משרד עורכי הדין של מאן, מוריסון פורסטר, הוא המשרד הבינלאומי שהנפיק הכי הרבה חברות ישראליות בעולם. היום יש לו מסר חשוב להעביר לחברות ישראליות שרוצות להנפיק בארה"ב: אל תתאגדו בדלאוור. "עבור חברות ישראליות שבכוונתן להפוך לחברות ציבוריות שפועלות בשוק האמריקני תמיד היה יתרון בהתאגדות בישראל ולא בארה"ב, אך הרתיעה בקונגרס ובקרב משקיעים מוסדיים, בעקבות המשבר העולמי, הפכה את היתרון הזה למשמעותי מתמיד".

הסיבה, כך מאן: דרישות אמריקניות חדשות - של גילוי וממשל תאגידי - שאינן חלות על חברות זרות. "יש תנועה בארה"ב לתת לבעלי מניות זכות הצבעה בקשר לתגמולי מנהלים בכירים, לדרוש ממועמדים לתפקיד דירקטור להשיג רוב של קולות במקום רוב של מי שהיה בהצבעה, להעניק לבעלי מניות משמעותיים - המחזיקים ב-1% מהמניות בחברה בארה"ב - יכולת למנות דירקטורים מטעמם, לאפשר לבעלי מניות לכפות פדיון של 'גלולות רעל' (טכניקה שנוקטים מנהלי חברות נגד משתלטים עוינים המגישים הצעת השתלטות, א' ל"ו) ולמנוע אמצעים אחרים הנתפסים כמגינים על ההנהלה. יש הצעות שאומצו ושהולכות למנוע מברוקרים להחזיק במניות.

"בנוסף, ניתנו לאחרונה מספר פסקי דין בבית המשפט לחברות בדלאוור, שאפשר לומר שהם מפחיתים את ההגנה הניתנת לבעלי תפקידים ונושאי משרה בתאגידים מפני נשיאה באחריות אישית. הרגולציה החדשה הזו מיושמת רק על חברות שכפופות לחוקי הפרוקסי בארה"ב, ולעת עתה, חברות זרות מונפקות, לא יהיו כפופות לחובת הגילוי הרחבה יותר ולדרישות הממשל התאגידי שעימן נאלצות להתמודד חברות שהתאגדו בארה"ב".

* ובכל זאת, הרי יש יתרונות להתאגדות דווקא בארה"ב.

"לא כיום. עדיף לחברות ישראליות להיות מנפיק פרטי זר בארה"ב. חברות ישראליות אינן כפופות להרחבת הגילוי הנאות של חברות שכפופות לתקנות הדיווח בארה"ב. פעם זה היה אופנתי להקים חברה בהרצליה-פיתוח ולרשום אותה כתאגיד בדלאוור. אם הייתי עושה זאת היום, הייתי כפוף לכל מיני התחייבויות של גילוי נאות ולכל מיני זכויות שלבעלי מניות שהן חלק מהתגובה האדירה של ארה"ב למשבר. אז למה לי?".

מאן (73), עורך דין ובנקאי השקעות ותיק, נחשב לאחד ממייסדי עמק הסיליקון, בין היתר, משום שליווה בשעתו את התאגדותה של אינטל, ייעץ וייצג יותר מ-200 חברות היי-טק וביו-טק בהנפקות לציבור. את רישיון עריכת הדין שלו הוציא ב-1955, ומאז ועד היום לא הפסיק לעבוד.

על אף שהוא יכול לנוח וליהנות מפירות עמלו לאורך השנים, אהדתו לישראל לא מאפשרת לו לתלות את הנעליים. בגיל 70 כששקל לפרוש מפירמת מוריסון פורסטר, ביקשו ממנו שותפיו להישאר. מאן, יהודי-אמריקני גאה הסכים בתנאי אחד: שהוא יעבוד עם חברות טכנולוגיה בישראל בלבד.

מאן גילה את יהדותו בגיל מאוחר יחסית. אבי-סבו הגיע לארה"ב מווילנה ב-1870, והשתקע במקום שבו חילקה ארה"ב אדמות בחינם: פיטסבורגף, בקנזס. הוא עצמו גדל בעיירה קטנה בוויסקונסין, שמיעוט היהודים שגר בה היה רפורמי, כך שלא ספג את ערכי היהדות כלל. "אפילו בר-מצווה לא עשו לי. כשהתבגרתי, הבנתי שהחמצתי משהו, שישראל והמורשת התרבותית שלי מאוד משמעותיות עבורי. וכך לפני עשור, בגיל 63, חגגתי לעצמי בר-מצווה מאוחרת בכותל".

מתקרבים לסוף המשבר

מאן אומר כי כשהוא מבקר בישראל היום הוא רואה משק במצב "ממש בסדר" לעומת המשק בארה"ב. "מחירי הדיור בישראל לא הושפעו באופן שלילי באותה מידה כמחירי הדיור בארה"ב, כי לא נתתם לאנשים לקנות בתים בלי לשלם מקדמות ומנגנוני הפיקוח והרגולציה בתחום האשראי בישראל היו יותר טובים".

* מה למד השוק האמריקני מהמשבר?

"במשך תקופה ממושכת אנשים בארה"ב האמינו שככל שהמעורבות הממשלתית קטנה יותר, כך טוב יותר. אבל אני חושב שהם למדו שצריך להיות איזון, ושבעתיד הקרוב נראה בארה"ב הגבלות רבות יותר על יצירת כסף 'כאילו'. אנחנו רואים גם יותר רגולציה בארה"ב, אבל הבעיה עם רגולציה היא שהיא נועדה לפתור את הבעיות של אתמול, ולא את הבעיות של מחר. יהיו בעיות בעתיד, ואין שום ערבות לכך שהרגולציה תמנע אותן".

* רבים מביעים חשש מפני רגולציית-יתר בעקבות המשבר.

"תמיד יש תגובת-יתר לכל מה שקורה בשוק, ויש לצפות לתגובת-יתר מסוימת, אבל אני מקווה שהיא לא תהיה כה גדולה כפי שחוששים חלק מהאנשים שפועלים בשוקי ההון".

* מדברים היום על יציאה מהמיתון ועל התאוששות. ההערכות נכונות?

"הנתונים הסטטיסטיים מצביעים על כך שאנו מתקרבים לסוף המשבר. שוק המניות הראה שהוא חזק השנה. לקוחותיי האישיים רואים התחזקות בתחום ההלוואות וההזמנות, יש גידול גם בעסקאות של מיזוגים ורכישות, ואני מאמין שלפני סוף השנה נראה לא מעט עסקאות כאלה. יכול להיות שאפילו שוק ההנפקות הראשוניות לציבור יתחיל להתאושש עד סוף השנה. הצפי שלי הוא שרק בתחילת השנה הבאה יתחיל שוק ההנפקות הראשוניות להתאושש ברצינות. בגדול, אני מאמין שאנחנו יוצאים מתקופה קשה מאוד. זה לא הולך לקרות בן-לילה, אבל זה קורה".

* רבים עדיין פוחדים לחזור ולהשקיע במניות ובשוקי ההון.

"יש להם סיבה טובה לפחד, משום ששום דבר לא עולה ישר למעלה. יהיו ירידות וגם עליות. לפני סוף השנה תהיה תקופה שאנשים יגידו שהשוק עולה מהר מדי וצפויה ירידה, אבל לדעתי, בטווח הארוך תהיה עלייה".

* עוד סיבה לפחד מתרמיות ומהונאות היא פרשת מיידוף. יש לך עצות איך למזער סיכונים?

"אני מכיר אישית את מר מיידוף. כיהנו יחד במועצת המנהלים ב-NASD (האיגוד הלאומי של סוחרי ניירות הערך בארה"ב) ב-1980 וב-1981. אני הייתי דירקטור מטעם הציבור והוא היה דירקטור מטעם התעשייה. מי שהכיר אותו קיבל הלם כשנודע על המעילה. הוא אדם בעל חזות נעימה, מאופק, נראה ג'נטלמן אמיתי.

* אפשר להפיק כמה לקחים מהפרשה הזאת.

המון אנשים לא השקיעו אצלו כי יועצי ההשקעות שלהם אמרו ש'זה לא מתקבל על הדעת מה שקורה אצלו, משהו לא מסתדר שם'. אז הלקח הראשון הוא: לסמוך על יועץ השקעות טוב ופיקח, ולא על חבר בקאנטרי-קלאב שאומר ש'האיש הזה עשה לי המון כסף'. עצת השקעה טובה שווה את המחיר שאתה משלם עבורה. עצה שתקבל במסלול הגולף אינה שווה.

"דבר שני, צריך לבדוק מי הם רואי-החשבון שמעורבים בעניין. מיידוף השתמש בחברת ראיית-חשבון קטנה של איש אחד בלבד. אני לא מתכוון לומר שצריך ללכת לאחת מ-4 הפירמות הגדולות, אבל צריך חברת ראיית-חשבון אחראית. לא רו"ח אחד שעובד מאיזה משרד אחורי באיזשהו מקום".

אין סיבה לגבות תשלום מחבריי

מאן עובד עם עורכי דין ישראלים כבר שנים. בין היתר, ייצג בעבר את חברות מרקורי וסייפן בעסקאות המכירה שלהן, ולאחרונה היה הנציג של מדיגייד בעסקת מכירתה ל-St. Jude Medical, תמורת 300 מיליון דולר. לדבריו, "לא עובר שבוע בלי פנייה טלפונית מאיזה עורך דין ישראלי שאיתו עבדתי, ששואל אותי 'מה אתה חושב על העסקה הזאת והזאת', או מתייעץ מה כדאי לעשות באיזשהו עניין". מאן עונה ברצון, ובמקרים רבים לא שולח חשבון עבור שירותיו. "אני שמח לעזור, כי עורכי הדין הללו הם חברים שלי, ואני אוהב לעבוד איתם. כשהם מבקשים עצה כדרך אגב, אין סיבה שאגבה על כך תשלום".

בחודשים האחרונים עקב מאן בעניין אחר המחלוקת שהסעירה את הביצה המשפטית סביב התיקון לחוק לשכת עורכי הדין, שפותח את שערי שוק עריכת הדין הישראלי לעורכי דין זרים. מדובר ברפורמה שטורפת את קלפי המקצוע. בין היתר, נכלל בתיקון היתר לעורכי דין זרים לתת שירותים משפטיים בישראל בתחום המשפט הבינלאומי והדין הזר; ניתנת בו אפשרות לעורכי דין ישראלים לעבוד בשותפות עם פירמות זרות של עורכי דין, ומתאפשר לעורכי דין זרים לפתוח שלוחות בישראל.

לשכת עורכי הדין מתנגדת נמרצת לחלק מההצעות שהוצעו בעניין זה, בעיקר על רקע התחרות העזה שקיימת בשוק עריכת הדין וקשיי הפרנסה של חלק מ-40 אלף עורכי הדין.

מאן, לא מבין על מה ההתרגשות. קודם כול, הוא מבהיר "ישראל היא עדיין שוק קטן מאוד. משרדי עורכי דין ישראליים לא צריכים לחשוש ממבול של משרדי עורכי דין זרים כי - אם להיות כן - עורכי דין ישראלים דורשים תשלום נמוך יותר מעורכי דין אמריקנים. בתקופה כמו זו הנוכחית ירצה רק מספר קטן מאוד של משרדי עורכי דין בינלאומיים להיכנס לשווקים שבהם התעריפים נמוכים מאלו שהוא רגיל לגבות".

נוסף לזה, בלקסיקון של מאן עצמו לא קיימת תחרות בינו לישראלים. "יש משרדי עורכי דין אמריקניים, כמו המשרד שלנו, שיש להם עניין רב בישראל. אבל העניין שלנו הוא בעבודה יחד עם משרדי עורכי דין ישראליים, לא בלהתחרות איתם. אין לנו עניין לפתוח משרד שיפעל בתחום החוק הישראלי".

ובכל זאת, הרפורמה המוצעת נראית קצת מרחיקת לכת בעיני מאן. "הופתעתי מנוסח הצעת החוק, מכיוון שיש שתי דרכים שבהן ניתן לנהוג במקרה שרוצים לפתוח את השוק לעורכי דין זרים: הראשונה, להתיר למשרדי עורכי דין זרים לפתוח משרדים בישראל ולפעול אך ורק בתחום החוק הזר בחו"ל; והשנייה, שאותה אימצה ועדת הכנסת בישראל, ללכת עד הסוף ולומר 'עורכי דין זרים יכולים להקים שותפויות עם פירמות ישראליות'.

"בעיניי, יש יתרון לדרך הפעולה האיטית יותר. יפן, למשל, הרשתה למשרדי עורכי דין זרים לפתוח בה משרדים, לפני שהיא הרשתה להם להקים שותפויות או משרדים קשורים למשרדי עורכי דין יפניים. הם רצו לראות קודם איך זה יעבוד. אני מופתע שישראל זינקה ישר אל הסוף". לדבריו, זה עלול לפעול לרעת הפירמות בישראל. הן ירוצו להתאחד עם פירמה זרה אחת ויאבדו את היכולת לשתף פעולה עם מגוון פירמות זרות, שכל אחת מהן תספק ללקוחותיהם את השירות הטוב ביותר בתחום התמחותה.

מאן: "אני חושב שזה לא טוב לחברות ישראליות שמשרדי עורכי הדין שלהן יהיו קשורים למשרד עורך דין זר יחיד, כי למרות שזה עוזר להם במונחי המשאבים שמוקצים להם מהפירמות הבינלאומיות, המשרדים עלולים לוותר על שיתוף-פעולה עם עורכי דין מובילים בעלי התמחויות ספציפיות. הם יהיו חייבים להפנות את לקוחותיהם שזקוקים לפיתרון על-פי הדין הזר, למשרד שאליו הם מסונפים, שלא בטוח שאצלו נמצא המומחה המוביל בתחום הנדרש".

5 דברים על ברוס מאן

1. בן 73, נולד בשיקגו אילינוי, גדל בעיירה קטנה בוויסקונסין, ומתגורר כיום בסן-פרנסיסקו, קליפורניה. נשוי לנעמי, אב לשלושה וסב לשניים. נכדתו, אליזבט סטול, היא סטודנטית לתואר ראשון במשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה.

2. שותף בכיר בפירמת עוה"ד מוריסון&פורסטר, מהפירמות הגדולות בעולם. מבכירי עורכי הדין של עמק הסיליקון ובנקאי השקעות מאז 1955. כיהן כמנכ"ל בית ההשקעות האמריקני WR המברכט (WR Hambrecht) וכדירקטור-מנהל בבנק ההשקעות האמריקני אנטרברג-טובין.

3. מעורכי הדין המוערכים בתחומי החברות, מיזוגים ורכישות, השקעות ומימון. ב-2008, הכתיר אותו ה"סן-פרנסיסקו מגזין" כאחד מה-Super Lawyers בקליפורניה, בתחום מימון חברות, מיזוגים ורכישות וממשל תאגידי. דירוג "עורכי הדין הטובים ביותר באמריקה" לשנת 2009, בחר בו כמוביל בתחומי התמחותו.

4. יהודי-אמריקני. זה 30 שנה מייצג חברות ישראליות בהנפקות, במיזוגים ורכישות ובעסקאות בארה"ב. בין היתר, ייצג את מרקורי במכירתה ל-HP, את מדיגייד בעסקת מכירתה ל-St. Jude Medical, את סייפן במכירתה לספאנשן, את קבוצת DSP, ואת גילת לוויינים בהנפקה ל-NASDAQ ועוד.

5. הוא מעיד על עצמו שיש לו יותר מ-100 חברים קרובים בישראל, רבים מהם לקוחות או עורכי דין שעימם הוא עובד כבר שנים. בין היתר, הוא חבר קרוב של עו"ד טלי איתן ובעלה איש העסקים בועז איתן, של עו"ד אבי פישר, יאיר סרוסי, יאיר שמיר, יגאל שני, משה מזרחי, אלי איילון ועוד רבים אחרים.