ריגול גרסת חברות הפארמה: כמה מסודות המקצוע

צוות החקירה של ג'נזיים הצליח לאתר את המחברות האבודות ולדאוג להחזירן למקומן ללא עזרת המשטרה. החברה החליטה שזה מוצא חן בעיניה, וביקשה מקנת להישאר. היום הוא מנהל את חטיבת "אבטחת אנשים מוצרים ומידע", של ג'נזיים, מחלקת ביטחון ייחודית מסוגה בחברות פארמה.

בנוסף לתחומים קלאסיים כמו אבטחת אנשיה בשהותם בחו"ל ומניעת זליגת מידע ממערכות המידע, הרלבנטיים לכל הארגונים הגדולים, קנת מטפל גם בתחומים הקשורים רק לחברת פארמה, כמו הגנה על תרופות מפני זיוף וייבוא מקביל, או הגנה על מידע המופק מתוך שיתוף פעולה מדעי.

"לאחרונה קיבלנו טלפון", הוא מספר, "שבו נמסר לנו מהמשטרה המקומית באיי הבהאמה כי תרופות שלנו נמצאו שם במחסן, לאחר שהוברחו לשם ללא פיקוח ונשמרו בתנאים לא הולמים. שיתוף פעולה בין החוקרים שלנו לשלהם חשף רשת הברחה מתוחכמת ששיווקה תרופות בסין דרך ברמודה לאיי הבהאמה, ומשם מכרה אותן דרך האינטרנט לארה"ב. בעקבות התפיסה העניין הגיע לבית-המשפט, אך העניין עדיין לא הוכרע. לפחות הצלחנו להפסיק את ההברחה".

מתי מערבים אתכם? הרי המלחמה בזיופים היא תפקיד של הממשלה המקומית

"יש לנו שיתוף פעולה עם המשטרות בכל מקום. אנחנו מפעילים צוותים של חוקרים מקומיים ומשתמשים בחברות אבטחה מקומיות. במקרה הזה, הממשלה ביצעה את התפיסה, אך אנחנו שלחנו למקום גם חוקר מטעמנו, שזיהה את התרופה, נתן את כל המידע הדרוש וניסה לברר באיזה חוליה בשרשרת ההפצה היא נעלמה".

ייבוא מקביל

המוצרים של ג'נזיים שנתפסו באיי הבהאמה היו מוברחים, אך לא מזויפים. מלבד העובדה שלא עברו במכס, ניתן לראות בכך ייבוא מקביל. "ייבוא מקביל מנצל פערי מחירים, לפעמים זמניים, על-ידי ספק שאינו נציג רשמי של החברה", אומר קנת.

"כך למשל הוא יכול לקנות במדינה מסוימת מוצרים שסוף תוקפם מתקרב, או מוצרים שנמצאים זמנית במבצע, ולמכור אותם במדינה שבה מחירם גבוה יותר. מכאן שהייבוא המקביל מוסיף חוליה לשרשרת ההפצה. הספקים שמבצעים את הייבוא המקביל סוחרים גם בבגדים, נעליים, מוצרי חשמל - הם לא מומחים בהפצת תרופות".

בישראל ייבוא מקביל הוא חוקי. בג'נזיים לא אוהבים את זה.

נקודה נוספת ייחודית לחברות פארמה היא הפגיעות של המפעלים. ג'נזיים לא חוששת מפגיעה מבפנים. "יש סיכוי נמוך שאנשים שעובדים בתעשיית התרופות מצילות החיים, יבצעו חבלה מכוונת במוצר שהם מייצרים. יש סכנה לחבלה מבחוץ, אך זו אחריות של המשטרה המקומית", אומר קנת.

אך, ג'נזיים לא משאירה בידי המשטרה המקומית את האחריות לאנשיה שנוסעים למטרות עסקים במדינות מסוכנות. "בקולומביה נתקלנו בכמה מקרים של חטיפות, בעיקר 'חטיפות ברק' - כאלה שמחזיקים במישהו עד שמרוקנים את חשבון הבנק שלו. במקרה אחד הצלחנו לאתר את בני משפחת הנחטפת, לתדרך אותם כיצד לעמוד מול החוטפים כדי לצאת במינימום נזק. אנחנו עובדים עם המשטרה, אבל אנחנו פרו-אקטיבים".

"שיחות דיג"

עובדים בג'נזיים מתודרכים לפני היציאה למדינות כאלה. הם מתודרכים גם לפני כנסים. "חייבים לוודא שהעובד אינו מגלה מידע סודי. המרגלים מאוד מתוחכמים ועובדים בכמה שלבים. בשלב הראשון, הם יאספו כרטיס ביקור, בשלב השני הם יתקשרו למשרד במדינה אחרת ויאמרו 'זה אדון כך וכך מג'נזיים, אני בביקור כאן ואיני מצליח להיכנס ללפטופ שלי. תוכלו לעזור לי עם פריטי מידע לצורך הרצאה וכמה מספרי טלפון?'"

"אנחנו יודעים להזהיר את העובדים כיצד נשמעות 'שיחות דיג' כאלה, ואיך לענות כדי לא להכשיל קשר עסקי אפשרי במקרה והאבחנה הייתה מוטעית".

מידע עסקי יכול לדלוף גם בעבודת מעבדה, אשר פעמים רבות נעשית על-ידי כמה גורמים בשיתוף. אם נחזור למחברות המעבדה הגנובות, הרי שהיום יש לג'נזיים פתרון גם לזה. "בלי להרחיב בדיבור, המחברות שלנו היום הן כאלה שאי אפשר לצלם אותן בלי שתהיה לכך עדות. גם במחשב, אנחנו כותבים את המידע בדרך מסוימת, שתאפשר לנו אחר כך להוכיח שזה שלנו".

צוותו של קנת כולל גם את דני בירן, ישראלי לשעבר בעל עבר ביטחוני. "כשהייתה מלחמה בלבנון, העובדים של ג'נזיים שם, התקשרו אלי לשאול מה לעשות", הוא מספר. "לא נקים נציגות במדינה שאליה מסוכן לאנשינו להגיע או שהיא בעייתית מבחינת קניין רוחני".

יש לכם מפעל בישראל. כך שניתן להסיק שאנחנו בסדר מבחינת קניין רוחני?

קנת (מתפתל): "ישראל לא הגרועה ביותר. אך לא הייתי אומר שהיא הטובה ביותר".