ההתנתקות של ההון סיכון הישראלי מאביו הרוחני האמריקני

השאלות המרכזיות עולות בבחינה השוואתית של נתוני ההשקעה בארה"ב לעומת ישראל. מאז שענפי ההיי-טק וההון סיכון הישראלי התגבשו, יש התאמה באופני מימון החברות בישראל ובארה"ב. יש התאמה בנוגע לשאלה באיזו תחומים נוטים להשקיע יותר או פחות, ובאילו שלבים בהתפתחות החברות. זה לא מפתיע, כשלארה"ב יש חלק מכריע בעיצוב התעשייה המקומית.

אלא שמהנתונים עולה, כי המחצית הראשונה של שנת 2009 היא אולי היחידה בהיסטוריה המקומית בה אין התאמה ברורה בין אופני הפעילות בארה"ב ובישראל.

ראשית, לקווי הדמיון שבכל זאת אפשר למצוא: בישראל הושקעו בחברות סטארט-אפ על-ידי קרנות הון סיכון 190 מיליון דולר ברבעון השני של השנה לפי נתוני ארנסט אנד יאנג, עלייה של 11% בהשוואה לרבעון הקודם, אך ירידה של 70% בהשוואה לרבעון המקביל, בו גויסו כ-570 מיליון דולר.

מגמה דומה, אם כי בנפחים שונים, התרחשה בארה"ב. לפי נתוני Venture Source, גיוסי ההון לחברות סטארט-אפ ברבעון השני היו 5.27 מיליארד דולר, עליה של 32% בהשוואה לרבעון הקודם וירידה של 36% בהשוואה לרבעון המקביל, בו גויסו כ-8.3 מיליארד דולר.

מכאן והלאה מתרחש פיצול ברור באופן התנהגות השווקים, הישראלי והאמריקני. בארה"ב, לראשונה בתולדות ספרות ההיי-טק, חברות בתחום מדעי החיים משכו יותר הון מחברות IT קלאסיות: חברות מדעי החיים זכו להשקעה של 2.23 מיליארד דולר לעומת 1.8 מיליארד דולר בחברות IT. בנוסף, למרות המשבר, תחום מדעי החיים חזר להיקפי גיוס הון דומים לאלו שלפני המשבר.

מדעי החיים בישראל נשארים מאחור

תחום מדעי החיים בארה"ב משגשג לעומת שקיעתו של תחום ה-IT, 1.8 מיליארד דולר מחזיר את התחום 12 שנים אחורה. בשעה שתחום ה-IT מדשדש, שתחום התוכנה רשם ירידה של 52% בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה, עם 696 מיליון דולר בלבד. בישראל לעומת זאת, תחום ה-IT ממשיך להוביל את גיוסי ההון של חברות ההיי-טק, כ-103 מיליון דולר המהווים כ54% מכלל ההון שגויס. זה לא מפתיע, כי ה-IT הוא פורטה מקומי.

לדברי אורן בראון, שותף בתחום היי-טק בפירמת הייעוץ וראיית החשבון ארנסט אנד יאנג ישראל, "בניגוד למגמה בארה"ב המצביעה על עליה חדה במספר והיקף ההשקעות בתחום מדעי החיים, בישראל המצב שונה: רק כ-40 מיליון דולר הושקעו ב-8 חברות מדעי החיים ברבעון השני, ירידה של כ-58% בהשוואה לרבעון המקביל בו הושקעו כ-98 מיליון דולר ב-11 חברות. במחצית השנה הראשונה של 2008 כולה נרשמה ירידה של 72% בהשוואה לתקופה המקבילה".

במקרה הזה, ישראל לא הייתה יכולה לעקוב אחרי הטרנד האמריקני מסיבות מבניות - אין בארץ תעשייה של חברות מדעי החיים, להוציא את הענף המשגשג של מכשור רפואי, ואין חברות ביוטכנולוגיה רבות או משמעותיות. ב-15 בספטמבר יקיימו "גלובס" וארנסט אנד יאנג את כנס הג'רני, ובו יידונו מגמות בהשקעות בישראל ובעולם.

"יש תחומים בהם יזמים פונים לארה"ב"

תופעה אחרת שניכרה בארה"ב ועדיין לא הגיעה לישראל קשורה בתאגידים, שבמקום לרכוש חברות הם מבצעים השקעות, במטרה "לטעום" את הטכנולוגיה. "יש ירידה בקצב הרכישות, שחלקה מפוצה בהשקעה של התאגידים בחברות, אם כי אלה אינם אותם סכומים", אומר בראון. "בישראל זה עוד לא קרה, אך אפשר להניח שזה יקרה והתאגידים הגדולים ישלחו נציגים לבחון חברות ישראליות למטרות השקעה".

מה המשמעות של הטרנדים השונים בין ארה"ב לישראל? "קשה לדעת", אומר בראון. "זו הפעם הראשונה שהמגמות בין ארה"ב לישראל לא מתכנסות. נצטרך להמשיך ולעקוב כדי לראות אם תחום ה-IT ממשיך להידרדר. אם הפעילות החדשנית נודדת לתחומים אחרים גם בארה"ב, תהיה לזה משמעות על השוק המקומי שכן כיום קרנות ההון סיכון הישראליות פעילות בעיקר בתחום ה-IT. אבל צריך לזכור שההיי-טק הישראלי וקרנות ההון סיכון לא נוכחים באופן משמעותי בתחום הביוטכנולוגיה, הקלינטק והאנרגיה, וגם לא בתחום המתפתח של יישומים למכשירים ניידים. גם אם יש רעיונות טובים בישראל בתחומים האלה, היזמים פונים ישירות לקרנות הון סיכון אמריקניות". *