הבקדייטינג חוזר? רק שליש מהחברות שביצעו בקדייטינג נתפסו

ב-2006 נכנס לחיינו בסערה המונח בקדייטינג (Backdating), שמשמעותו שינוי בדיעבד של מועד הקצאת האופציות למחיר בו נסחרה המניה בשפל, כדי לגרוף רווח גדול יותר. למעלה מ-3 שנים חלפו, ומונחים חדשים תפסו את הכותרות - סאבפריים, ARS וכדומה. הבקדייטינג נדחק מהתודעה, למעט במקרים בהם פורסם על חברה זו או אחרת שהגיעה להסדר עם רשות ניירות ערך האמריקנית (SEC), או בכיר שנשפט.

והנה, אתמול (ג') חזר הבקדייטינג לככב. העיתון "וול סטריט ג'ורנל" דיווח על מחקר אקדמי שנערך באוניברסיטת יוסטון, ומסקנתו: מרבית החברות שביצעו בקדייטינג מעולם לא נתפסו.

המחקר מבוסס על בדיקה סטטיסטית של אלפי חברות ציבוריות, כשהמטרה היתה למצוא דפוס של הקצאת אופציות במועדים "מועדפים". נמצאו 141 חברות שבהן החוקרים, סקוט ווייסננט וריק אדלסון, מעריכים כי ישנה "סבירות גבוהה" לבקדייטינג. המגזין מציין לדוגמה את חברת הפרסום Omnicom, ששווייה 10.8 מיליארד דולר, וחברת התחבורה JB Hunt, ששווייה 3.7 מיליארד דולר.

אמנם לא מדובר בהוכחות חותכות לבקדייטינג, אך החוקרים ציינו כי הסיכוי שמדובר בדפוס הקצאה מקרי אינו גבוה. להערכתם, רק שליש מהחברות שעסקו בפרקטיקה הזו נחקרו, ולפחות 500 לא נתפסו. בין החברות שכן נתפסו היו קומברס ומרקורי. מכאן, שסטטיסטית אפשר להניח כי היו גם חברות ישראליות נוספות שהצליחו להתחמק.

למרות הבאזז הגדול סביב התופעה, עד היום ה-SEC פתח בהליכים נגד 24 חברות ו-66 אנשים בלבד, מתוכם 15 איש הורשעו. אחד מהם, אגב, יזכה בקרוב למשפט חוזר. זהו גרגורי רייס, לשעבר מנכ"ל Brocade. רייס נידון אשתקד ל-21 חודשי מאסר וקנס של 15 מיליון דולר, אך אתמול קבע בית משפט לערעורים כי פגמים בתהליך התביעה מחייבים משפט חוזר.

בינתיים, ההליכים המשפטיים נגד אמנון לנדן שהיה מנכ"ל מרקורי נמשכים, ואילו קובי אלכנסדר, מייסד ומנכ"ל קומברס, עדיין שוהה בנמיביה אליה נמלט, ומדי פעם בית המשפט המקומי דוחה את הדיונים בבקשה להסגירו לארה"ב. החברות שניהלו השניים הסדירו את התביעות בפשרות מול ה-SEC.