האי של קוקה-קולה

קצת כמו ב"הישרדות", סביון בר-סבר הודחה בגלל שלא יישרה קו עם ההנהלה הגברית

לא רק בתקשורת, גם בארוחות ערב של בכירי המשק, גם במשרדי יחסי הציבור והפרסום וגם במעוזי הברנז'ה - כולם עסקו השבוע רק בדבר אחד: פרשת עזיבתה של סביון בר-סבר סמנכ"ל השיווק של קוקה-קולה, את החברה, באופן פתאומי לאחר הראיון ב"ליידי גלובס".

הרבה גבות הורמו נוכח התנהלותה של החברה הכי ממודרת במשק, והרבה לשונות צקצקו בצער בשביל האישה שהחזיקה באחד מתפקידי הניהול החזקים במשק.

האם יש להצטער עבור בר-סבר? אלפי מילים כבר נכתבו על המחיר ששילמה בר-סבר, במשרתה, אולי בכבודה, בחשיפה. אך יש גם מקום לחשוב אולי שהיא דווקא הרוויחה מכל המהלך.

אין זה סוד ששורת ההנהלה הבכירה בקוקה-קולה לא מרבה לשלב בתוכה נשים. כל המנכ"לים בחברה המרכזית הם גברים. ארן אלסנר, מנכ"ל טרה; טל רבן, מנכ"ל קוקה-קולה; איציק טמיר, מנכ"ל הקבוצה; רוני קוברובסקי, נשיא.

הלכה בדרך עצמאית

בראיון איתה רמזה בר-סבר כי היא רוצה להישאר בחברה ולהתברג ביום מן הימים לתפקיד של מנכ"ל. הסיכויים שזה היה קורה - איך לומר זאת בעדינות - לא היו גדולים, גם בלי קשר לראיון.

בשיחה עם קולגה, 'אחת שיודעת', אחרי הראיון, היא אמרה לי אמרה לי בחיוך ציני: "בקוקה-קולה הדרך היחידה להגיע לצומת היא רק אם אתה לא אאוטסיידר וגדלת בחברה - ורק אם אתה גבר".

לבר-סבר, אין אף לא אחד מהנתונים האלה. ייתכן גם כי זו הסיבה שהיא בחרה בכל זאת להתראיין, למרות שהיא ידעה שזה לא יתקבל בברכה בחלונות הגבוהים. היא לא גדלה בחברה, היא לא חשה את אותה הזדהות גורפת שחשים מי שבילו את רוב הקריירה שלהם בבני-ברק, ויכולים בלי להניד עפעף להשקות את בתם בת השנה בקולה זירו ולחוש גאווה על כך. היא כנראה לא חשה את אותה יראה מפני קברניטי החברה, וה-DNA שלה לא ספוג בתרכיז החום הסודי.

זאת גם הסיבה, כנראה, שבסופו של דבר היא בחרה ללכת בדרך העצמאית, הבועטת, זאת שלא מיישרת קו. והיא שילמה מחיר.

האמת? אולי לא מחיר נורא כל-כך. אחרי שהאבק ישקע, היא עדיין תישאר הבחורה שסיימה תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות, הובילה מהלכים שיווקיים משמעותיים בחברה שמחזיקה במותג מספר 1 בישראל, ויתרה מכך - העזה לעשות את מה שכל הגברדייה הגברית הזאת לא העזה מעולם לעשות.