הבורסה לא יקרה עכשיו

היא יקרה תמיד וכדי שהשוק יתדרדר שוב לתחתיות, צריך משבר גדול חדש

השבוע מצאתי את עצמי משוטט בלוח רכב של אתר אינטרנט גדול. פתאום בער לי לחפש רכב. סימנתי לעצמי את כלי הרכב שרציתי והעדפתי בעיקר את אלו שציינו במודעה את מחיר הרכב. לאלו שרשמו מחיר הנמוך משמעותית ממחיר המחירון, לא פניתי כלל. בטח יש סיבה מדוע הם מוכנים למכור במחיר זול, בשביל מה להסתבך?

משקיעים בשוק ההון משתמשים באותו סוג הגיון כאשר הם מקבלים החלטות רכישה. רבים יעדיפו שלא להיכנס לשוק כשהמחירים נראים זולים. הרי אם מישהו מוכן למכור במחיר זול, אולי לא כדאי להסתבך?

זולים בדיעבד

השווקים כבר לא זולים. מחירי המניות כבר אינם משקפים ציפייה לירידות חדות. ולכן ישנם יותר ויותר משקיעים שמוכנים להיכנס לשוק ולהשקיע במניות. המחירים הנמוכים שהיו פה בתחילת שנה הרתיעו משקיעים, אבל עכשיו, כשהמחירים כבר יותר סבירים, המשקיעים דווקא חוזרים אל השווקים.

שווקי הון לא אמורים להיות זולים - נהפוך הוא. לאורך זמן שווקים צריכים לשקף את מחירי הנכסים הנסחרים בהם. במרבית המקרים המחירים בשוק יהיו אף יקרים מכדי לשקף את האופטימיות שטבועה באופן טבעי ברוב המשקיעים בשוק ההון.

זוהי עובדה - שווקים כמעט אף פעם לא זולים. הרי אין שום סיבה לצפות שמישהו יסכים למכור בשוק נכס במחיר שהוא זול בעיניו.

לפעמים שווקים משתגעים

לעיתים זה קורה. לפעמים שווקים משתגעים, ומשקיעים מתמלאים פחד ואז באמת ניתן למצוא ניירות ערך הנסחרים במחירים זולים. הבעיה היא שבתקופות אלו, קשה לשכנע מישהו להיכנס לשוק ולקנות מניות בזול. אנשים מעדיפים שלא לסחור בשוק כאשר המחירים נמוכים. הם מניחים שאם המחירים זולים, סימן שיש לכך סיבה ומעדיפים לא להתמודד עמה.

המחירים היום אינם זולים, אך זו אינה סיבה שלא להשקיע. השאלה היא, האם המחירים יקרים.

ביציאה ממיתון שווקים נוטים לעלות בסביבות 20 עד 50 אחוזים מנקודת השפל. אנחנו בישראל כבר עברנו מזמן את השיא הזה, אבל גם יצאנו רשמית מהמיתון (על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בשבוע שעבר) לפני רוב כלכלות העולם.

רואי השחורות מסביב ממשיכים להתעקש שהמפולת עוד תבוא ומגייסים לצורך כך טיעונים שחוקים ששימשו להסברת הירידות לפני שנה. זה לא יעבוד - כדי שהשוק יתדרדר חזרה לירידות צריך משבר חדש. משהו לא מוכר. אי אפשר לאיים עלינו שוב עם מחנק אשראי וגירעונות. השווקים עכשיו אינם גבוהים, ולכן הם יכולים אולי לרדת, אבל הסיכוי שהם יכנסו למפולת נוספת, הוא קטן.

ימי הנאסד"ק העליזים

כאשר מדד הנאסד"ק נע סביב ה 2000, רבים מאתנו נזכרים דווקא בשנת 2000 שבה המחירים באמת היו יקרים. המדד היה אז בסביבות 5000 ושוק ההנפקות בארה"ב ובארץ רתח.

אנחנו רחוקים משנת 2000 כמעט מכל בחינה שהיא. אין כמעט הנפקות של מניות, המשקיעים היום הרבה יותר סלקטיביים ואת המחירים עדיין ניתן להסביר, ברוב המקרים, בפרמטרים כלכליים סבירים. שוקי המניות בארץ ובחו"ל אינם זולים, אך בהתחשב בריבית האפסית ובציפיות ליציאה מהמיתון, שמתבררות כנכונות, ניתן בהחלט לקבוע שמחירי המניות אינם יקרים.

חלק מהמניות נסחרות אמנם במחירים המגלמים אופטימיות לא כל כך זהירה. אז מה? יציאה ממיתון, היא העת המושלמת להיות אופטימיים. לזהירות נזדקק כאשר אף אחד כבר לא יתווכח אם יצאנו מהמיתון או לא.

התבוננות בתיק ההשקעות

מניות - אין סיבה להיות דפנסיבי

דוחות כספיים טובים מהצפוי ונתונים חיוביים המורים על יציאה איטית מהמיתון עזרו לכל השווקים בעולם לעלות בחודש האחרון. את העליות מלווה החשש שמאחור מציאות זו עומדת אך ורק הריבית האפסית ששוררת במרבית הכלכלות בעולם.

החשש הזה לא יתפוגג בקרוב, אך גם הריבית הנמוכה לא תעלה. הריבית כנראה תישאר נמוכה גם פה בישראל וגם בארה"ב. העקרונות שלימדו אותנו בשיעורי הכלכלה הראשונים באוניברסיטה ימשיכו להיות תקפים: ריבית נמוכה מובילה תמיד לעליות בשווקים. המגמה החיובית תימשך כל עוד אין ציפיות לעליה בריבית.

בשוק המניות - זה לא הזמן להיות דפנסיבי.

שוק האג"ח - להיכנס למגננה

בעת הזאת משקיע באג"ח צריך לנקוט בדפנסיביות בנוגע להשקעותיו הסולידיות. גם אגרות חוב אמורות לעלות כאשר הריבית היא אפסית (לפי אותם שיעורי כלכלה באוניברסיטה) אבל ברמת ריבית נמוכה כל כך נראה לנו שאין לכך סיכוי גדול.

הסיכון שהאינפלציה בכל זאת תתפרץ ותגרום לעליה בריבית קיים ולא מוצדק להסתכן בכך עבור תשואות כה נמוכות.

מט"ח - להשאיר את השוק לנגיד

אסטרטגית היציאה של בנק ישראל משוק המט"ח נחלה עד כה הצלחה. ואולי לא? הדולר אמנם לא התמוטט אבל הכיוון שלו ממשיך להיות למטה ואנו מתקשים להאמין שהבנק יוכל להימנע מלהתערב עוד זמן רב. התערבות שודאי לא תועיל.

המלצתנו: אם אתה לא משמש כנגיד בנק ישראל, לא הגיע הזמן לרכוש דולרים.

אין לראות במאמר זה כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.