כוכבים של סוף הקיץ

למרות אחוזי צפייה מרשימים כרגיל, נדמה כאילו השנה עוררה "כוכב נולד" פחות באזז תקשורתי מאשר בעונות קודמות. אם בעבר הייתה התוכנית סמל לתרבות הרייטינג והאס.אמ.אסים שפשתה בכל חלקה טובה בחיינו, דומה כי בעונה האחרונה הסכינו לחיות עמה בשלום גם אחרוני מבקריה גבוהי המצח.

לדידי, לא הייתה מעולם סיבה לנגח דווקא את "כוכב נולד" - ובה בעת גם לא להתפעל ממנה. מוזיקאים גדולים היא לא הצליחה להצמיח, אבל חופן של בידור קל לימי הקיץ, דווקא כן. גם הערב נאזין לגרסאות קאבר סבירות (תודו שהעונה לא היה ביצוע אחד שהתקרב ל"מי האיש החפץ חיים" של ישראל בר-און), נתפנן על "קרב האוחצ'ות" בשולחן השופטים ונחזיק אצבעות לפייבוריט התורן.

באופן אישי, ולמרות שראיתי רק חלק קטן מהתוכניות, הרי שהגיבור הבלתי-מעורער שלי הוא ולאדי, מעין שילוב בלתי-אפשרי של דני סנדרסון ויבגני שפובלוב, שמביא לא מעט הומור לקדמת הבמה. אין לו סיכוי לזכות כמובן, אבל העובדה שמישהו מעז להתייחס לעצמו בקלות יחסית, הייתה חידוש מרענן בקרב הכוכבים המשתוקקים להיוולד. *

שפעת הקופים

"12 הקופים", א' 23:43, יס 2

על הסרט המצוין הזה הומלץ כאן לפני כמה חודשים. אבל בימים שכאלה, אי-אפשר להתעלם משידור נוסף שלו. רק בעוד שנה אולי, נוכל לדעת אם שפעת החזירים הייתה כצעקתה וגרמה למוות של אלפים מנדבקיה, או שמא זו שפעת "רגילה" למדי שרוב קורבנותיה היו מי שהמנגנון החיסוני שלהם היה חלוד מלכתחילה.

בין הרופאים שמגחכים ומסבירים לנו שהפאניקה מסוכנת יותר מהשפעת, לבין אלו שחוזים קטסטרופה אמיתית, אפשר להיזכר בחצי חיוך (גם אם מפוחד משהו) בקלאסיקות הוליוודיות שניבאו את התופעה. "12 הקופים" הוא אולי הבולט בין הסרטים הללו. ברוס וויליס הוא אסיר בעולם עתידני, שנשלח על-ידי כולאיו לעבר (כלומר להווה) כדי לעצור את התפשטותו של נגיף מסתורי שעתיד לכלות את העולם כפי שהכרנוהו. אלא שבהדרגה מתברר שוויליס, הרדוף על-ידי סיוט לא ברור, הוא אולי, שלא מדעת, מלאך חבלה שנשלח למשימתו דווקא על-ידי "הרעים".

לצד וויליס, באחד הטובים שבסרטיו, עושה בראד פיט תפקיד משנה קשה ונפלא כאחד, שבו הוא מגלם את בנו המעורער של מדען בכיר, אקטיביסט שפועל למען זכויות בעלי החיים. נדמה לי שבסרט הזה החלה הקריירה של מר ג'ולי כמי שיכול להיות גם שחקן אופי רציני. הסרט (בימוי: טרי גיליאם, אקס "מונטי פייטון") לא יסייע להוריד את מפלס החרדה, אבל הוא יספק שעתיים של מתח אפקטיבי, ואפשר שגם אקטואלי. אבי געזונט.