סיוט המט"ח הגדול

אם לא יתרחשו אירועים דרמטיים בשוק המט"ח בימים הקרובים, נהיה צפויים בכל תחילת חודש לדיון נוקב בנוגע ליתרות המט"ח אותן מחזיק בנק ישראל. מכיוון שבנק ישראל שינה לאחרונה את כללי המשחק בניסיון להתמודד עם כשלי שוק המט"ח המקומי, נדע כמה רכש הבנק רק עם פרסום היתרות אחת לחודש, סמוך לתחילתו.

אחת הטענות המרכזיות כנגד מדיניות הנגיד הינה שמדינת ישראל אינה זקוקה ליתרות כה גדולות. באוצר אף הוקצנה טענה זו ונשמעו התבטאויות כאילו מסכן הנגיד את יציבותה של ישראל, כשבנק ישראל צובר רמת יתרות כה גבוהה. אני סבור כי לטענות אלה אין כל ביסוס במציאות, בוודאי לא במציאות של "היום שאחרי" המשבר הכלכלי הגדול בהיסטוריה.

מומחים רבים מנסים להזהיר מפני גל האופוריה ששוטף את בורסות העולם בכלל, ואת ישראל בפרט. אני מסכים לגמרי עם הקביעה שטרם יצאנו מהמיתון; צמיחה הנובעת מבורסה גואה ומחירי נדל"ן אינה צמיחה של ממש.

ליתרות מטבע החוץ של ישראל שני תפקידים: האחד, שימושים, כלומר מכירתן או הלוואתן. לדוגמא. מכירת מט"ח לממשלה לצורך מימון חובותיה.

התפקיד השני הוא הקטנת ההסתברות למשבר בשוק המט"ח בישראל ושיפור מעמדה בסביבה הפיננסית הבין לאומית.

בנק ישראל מגוון את יתרות המט"ח שברשותו פחות או יותר בהתאם למאזן הסחר של ישראל, מנהל את היתרות תוך שמירה על רמה גבוהה של נזילות ושואף לשמור על ערכן ולהשיג תשואה נאותה בניהול התיק. לא אכנס כאן לדיון על איכות ניהול התיק, גם בנושא זה ספג בנק ישראל ביקורת חריפה ולעיתים אף לא עניינית, אולם נדמה כי יש מקום להכנסת גורמים חיצוניים לוועדת ההשקעות של הבנק.

לשאלה מהו גובה היתרות הרצוי למדינת ישראל תמצאו קרוב לודאי תשובות רבות, תלוי את מי שואלים. אני משוכנע כי אילו היה סיכון כלשהו באחזקת יתרות גבוהות, היינו שומעים על כך ממשלחות חברות הדירוג שביקרו כאן לאחרונה, או מקרן המטבע. הסיבה שלא שמענו דבר הינה שלא רק שאין בכך סיכון משמעותי, אלא שיתרות אלה מעניקות חוסן משמעותי למדינת ישראל למקרה של התמודדות עתידית עם משברים מקומיים וגלובליים כאחד.

באחד העיתונים התפרסם לאחרונה תיאור ביקורתי של יתרות המט"ח ביחס לאוכלוסייה. "ישראל במקום השלישי בעולם", זעקה הכותרת. לטעמי, נכון יותר לבחון את יתרות המט"ח ביחס לתמ"ג. נכון ליולי 2009, היוו היתרות (52 מיליארד דולר) בסך הכל 27% מהתמ"ג. מדובר באחוז סביר ביותר לכל הדעות. בעידן כזה, גם 35% ייחשב סביר.

אם ננסה לצאת לרגע מהאופוריה שאופפת את כולנו, נהיה חייבים לבחון את מידת הסכנה בהיווצרות משבר מטבע בישראל. משבר כזה יכול לנבוע בעיקר משלושה גורמים:

1. אירוע ביטחוני קיצוני, בעיקר איראן.

2. הכרה עולמית בעובדה כי המיתון לא הסתיים וההתאוששות רחוקה, מה שיוביל לירידה בבורסות והתפוגגות האופוריה. אם זו תהפוך, חלילה, למפולת תהיה בריחת מטבע.

3. שינוי כללי המשחק על ידי בנק ישראל עשוי לשכנע את שחקני המט"ח להפסיק את מכירות המט"ח. במקרה שכזה, עשוי להתפתח משבר כתוצאה מרכישה מהירה של מיליארדי דולרים שהובאו לישראל לצרכי ספקולציה בלבד.

תרחיש קיצוני יותר, אולם לא בלתי סביר, יהיה מעבר השחקנים לאסטרטגיה של רכישות מט"ח וניסיון לתקוף את הבנק המרכזי, כפי שאירע בבריטניה ובתאילנד. במקרה כזה, ייתכן שגם 80 מיליארד לא יספיקו.

ועכשיו, עם יד על הלב ולא משנה מה עמדתכם או מה הפוזיציה בה אתם נמצאים: האם תרחישים אלו משוללי כל יסוד? יתרות מט"ח גבוהות הצילו את רוסיה ואת דרום קוריאה ממשברי מט"ח. כל עוד אנו חיים בעידן של אי ודאות כה גבוהה, צבירת יתרות גבוהות רק תחסן אותנו.

ומילה אחרונה בנושא הריבית. בורסת ההימורים בקרב האנליסטים עובדת שעות נוספות: יעלה החודש? בחודש הבא? רק ב-2010 ? אני טוען שזה כלל לא רלוונטי. בעניין הזה, אפשר לראות מסר די אחיד מהכנס השנתי של הפדרל ריזרב בג'קסון הול, ארה"ב, בסוף השבוע. המיתון לא מאחורינו והעלאות הריבית יידחו. לשוק המט"ח המקומי זה לא ישנה כלל. כשל השוק אינו נובע מפערי ריבית.

הגדלת הפער ברבע אחוז תשמש אולי תירוץ נוסף בידי השחקנים לנסות ולחזק את השקל, אולם בנק ישראל מודע לכך וכנראה יגיב בהתאם. הכדור בידיו, לטוב ולרע. אם יצליח לשכנע את הספקולנטים שלא ייתן לשקל להתחזק (בהסתייגות אחת - התרסקות הדולר בעולם), ייתכן שנראה בקרוב את סיומו של כשל השוק. יציבות המטבע, יחד עם ה"קנס" שמשלמים הזרים במונחי ריבית עקב המחסור בדולרים, קנס שגדל עוד יותר בשבוע שעבר, אינם תואמים את הנחות העבודה של הספקולנטים.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

Rika40@012.net.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר", תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר איתי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט, או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפ,י המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.