עם אחד עם דין אחד

מזוז מעדיף אישומים חמורים פחות כדי לצמצם משמעותית את הסיכוי לזיכוי אולמרט

1. כתב האישום נגד ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, הוא חמור ומנוסח בלשון חריפה. אם נצרף אליו את שתי הפרשות שלא הגיעו לכדי כתב אישום - בנק לאומי וכרמיה - אך עלתה מהן דמות של אדם הפועל בעקביות בניגוד עניינים, ניתן לזהות בנקל דפוס התנהגות בעייתי של מי שהאתיקה והחוק ממנו והלאה.

2. כתב האישום מהווה הוכחה נוספת לכך שאצל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אין איש מעל החוק. מזוז אמר בעבר שהמאבק בשחיתות מנוהל תחת מסר ברור ש"אין בישראל אדם או בעל תפקיד שהוא מעל לחוק - לא ראש ממשלה ולא נשיא, לא שרים ולא חברי כנסת, לא דיינים ורבנים ולא שופטים, לא ראשי ערים ואנשי שררה אחרים. דין אחד ל'שועי ארץ' ול'פשוטי עם'. זה לא מובן מאליו וזה לא קיים בכל מדינה, גם במדינות הנחשבות מתוקנות".

מזוז אמנם לא יישב על כיסאו בתום המשפט של אולמרט. ייתכן שכלל לא יכהן בתפקיד ציבורי כלשהו. דווקא בשל כך, הכי קל מבחינתו לכלול בכתב האישום סעיף של קבלת שוחד, המתבקש כל כך מקריאת העובדות ומהבנת מערכת היחסים של אולמרט עם מוריס טלנסקי. אבל מזוז ממשיך ללכת על בטוח, כפי שעשה כל הקדנציה. הוא מעדיף ללכת על אישומים חמורים מעט פחות, ובד בבד להקטין משמעותית את הסיכון לזיכוי.

מזוז פועל אמנם בתקופה בה הציבור "חם" על אנשי הציבור המושחתים, אבל מנגד יש בשנים האחרונות לא מעט ניסיונות שיטתיים ומכוונים של גורמים שונים לפגוע במערכות אכיפת החוק ולהחלישן.

3. פרקליטיו של אולמרט בוודאי כבר מכינים את טענת ההגנה מן הצדק, ואת הטענה לפגם בכתב האישום, בכך שלא נערך לו שימוע. הם מדקלמים כבר מתוך שינה את הבדותא שמזוז הדיח ראש ממשלה מכהן. האם עדיין יש ספק שהעדות המוקדמת של טלנסקי הצדיקה את עצמה, לאחר שהוא הסתבך בחקירה בארה"ב וסירב לחזור לעדות?

גם הטיעון ש"ידענו מראש שזו תהיה תוצאת החקירות, ולכן לא הלכנו לשימוע" מגוחכת. מה ציפו, שהוויתור על השימוע יביא לוויתור על כתב האישום? שהוא ישנה אותו מהקצה אל הקצה? ההפתעה היחידה מבחינתם היא בהוספת פרשת אוסף העטים לסעיף האישום הנוגע למירמה כלפי מבקר המדינה.

4. צריך לקוות שנשיאת המחוזי בירושלים, מוסיה ארד, תקבל את בקשת המדינה לקיים את המשפט בפני הרכב של שלושה שופטים, למרות שהחוק אינו מחייב זאת. ההרכב נחוץ לא משום ששלושת השופטים שמעו את העדות המוקדמת של טלנסקי, אלא משום שלראשונה עומד ראש ממשלה לשעבר על ספסל הנאשמים, ועדיף שלא שופט יחיד יכריע בעניינו (למרות שיש ערכאת ערעור).

5. בינתיים לפחות, פרקליטי אולמרט שומרים את הקלפים קרוב לחזה. הם טוענים באופן כללי שלפרקליטות אין ראיות להוכחת העובדות הנטענות, אבל מתייחסים בפירוט רק לנושא השולי של אוסף העטים. אולמרט צריך לקוות בעיקר שהאנטגוניזם שעורר בקרב רוב הציבור לא יחלחל לתוך בית המשפט.