"כשיחזרו ההנפקות - אף אחד לא יפקפק במודל ההון סיכון"

איברהים, בעלת ניסיון אופרטיבי עשיר ושותפה בקיינן כבר תשע שנים, יודעת שהיא שייכת למיעוט בקהילה אך מודה שאין לה הסבר לכך. "אין לי תשובה שיכולה להסביר את התופעה", היא אומרת בראיון בלעדי ל"גלובס". "יש הרבה פקטורים שמעורבים - החל מהחינוך שנשים זוכות לו בארה"ב, אלמנטים חברתיים וגם החלטות אישיות של הנשים. זה חבל, אבל זה מה שיש. אני מקווה שבעתיד נראה יותר נשים מהנדסות שיפנו לתחום".

מזהה טרנדים

אלא שהראיון עם איברהים לא מתקיים בשל ענייני מגדר, אלא בשל היכולת שלה לזהות טרנדים טכנולוגיים בשלב מוקדם. היא תגיע לישראל בשבוע הבא ותשתתף בכנס הג'רני של ארנסט אנד יאנג, שיערך בשיתוף "גלובס", וגם תיפגש לדבריה עם חברות ישראליות כדי לבחון השקעה בהן.

איברהים, שמשפחתה ממוצא מצרי, מתרכזת בהשקעות בתחום המדיה הדיגיטלית, רשתות ואלחוט, והיא נחשבת בסיליקון ואלי למי שיש לה יכולת לזהות טרנדים טכנולוגים בשלב מוקדם.

לפני שהצטרפה לקיינן היא מילאה תפקידים בכירים בחברת הטלקום קווסט, וקודם לכן מילאה תפקידי ייעוץ גם בפרייס ווטר קופרהאוס. תואר הדוקטור שלה הוא בכלכלה מאוניברסיטת MIT, והיא גם חברה במעבדת המיזמים של MIT וסטנפורד - ארגון ללא מטרות רווח, שמטרתו לקדם את הצמיחה וההצלחה של יזמים באמצעות חיבור של רעיונות, טכנולוגיה ואנשים.

מאמינה בווירטואליות

קיינן הוקמה בשנת 1987 כספין-אוף של יחידת ההשקעות של GE, והיא מנהלת נכסים בהיקף של כ-3 מיליארד דולר. הקרן מתמחה בהשקעות בחברות בשלבים מוקדמים בארה"ב, בישראל ובהודו בחברות בתחומי המדיה הדיגיטלית, מדעי החיים וקלינטק.

קיינן פועלת בישראל באמצעות שותף מקומי, יזהר שי, והשקיעה בחברות פריים-סנס, אנ-טריג (שהייתה בשנה שעברה אחת מהחברות המבטיחות של "גלובס"), Enstorage, LiveU ופריים-סנס.

איברהים עצמה הובילה במסגרת קיינן השקעות במוביליטק הישראלית, שנרכשה בידי לוסנט ב-75 מיליון דולר ובחברות PicksPal ו- Watercooler, שתיהן מפתחות יישומים לתחום הרשתות החברתיות.

*אילו חברות את מתכננת לבדוק בביקורך בישראל?

איברהים: "החברות יהיו יותר בתחום הסלולר, רשתות וגם מדיה דיגיטלית, אם כי בשיעור נמוך יותר. הלחם והחמאה שלנו הן חברות תקשורת, הפונות לשוק המתפתח של התקשורת הניידת.

"בעבר ניהלתי את ההשקעה במוביליטק, עם צוות פיתוח בחיפה וניהול מהסיליקון ואלי. חברות תקשורת חייבות להיות גלובליות כיום, וזה אתגר לחברות הקטנות, גם הישראליות".

תחום אחר בו מתמקדת איברהים הוא הווירטואליזציה, כאשר משאבי המחשב הארגוניים זמינים לכל העובדים לגישה מרחוק - כולל תוכנות ואפליקציות. "זה אחד הטרנדים הגדולים של השנים הבאות", היא טוענת, "הטכנולוגיה תחולל מהפכה באופן שבו ארגונים תופסים את ניהול מרכזי המידע, ומצד שני תאפשר צמצום משמעותי בעלויות. אנחנו מחפשים חברות מעניינות להשקעה בתחום, גם בישראל".

לדבריה, תאגידי הענק סימנו את התחום כדבר הבא, ולאור זאת ירכשו חברות. "אולי יש הייפ סביב התחום, אך בה בעת יש דרישה בשוק ובעיות שהווירטואליזציה פותרת. השלב הבא יהיה אימוץ של טכנולוגיות שפותחו בחברות קטנות יותר, בידי השחקנים הגדולים שמבינים שהם לא יכולים לפתח הכול לבד. לכן, הם ייצאו לקנות טכנולוגיות, וזו דינמיקה מצוינת מבחינת החברות הקטנות וקרנות ההון סיכון".

*אז יש עתיד להון סיכון ולסטארט-אפים, לפחות בווירטואליזציה?

"כן, כי יש תאגידים עם כמויות גדולות של מזומנים וחברות סטארט-אפ עם מוצרים וטכנולוגיות מעניינות. אורקל, גוגל ואמזון פועלות בתחום, ונראה להערכתי רכישות".

"זרם יותר מדי כסף"

*מה דעתך, לאור הוויכוח על עתידו של תחום ההון סיכון? האם המודל רלבנטי גם היום, או שיש למצוא מודל אחר לממן את הסטארט-אפים?

"השאלות הללו עולות בעיקר בזמן משבר. כשהוא ייגמר - החברות הטובות יצופו למעלה ויחזירו את האמון במודל ההון סיכון, ואף אחד לא ישאל אם המודל פשט את הרגל. זה נכון שהון רב מדי זרם לתחום הפרייבט אקוויטי ובתוכו ההון סיכון, אבל זה עדיין ביזנס מעולה להיות בו".

*הנתונים על תשואות הקרנות וההחזרים הנמוכים לא מחזקים בהכרח את הטענה הזו.

"לוקח יותר זמן וכסף כדי לבנות חברות טובות, אבל יש לנו בפורטפוליו לפחות שלוש חברות עם הכנסות של מאה מיליון דולר בשנה. ברגע שחלון ההנפקות ייפתח והן יבצעו הנפקה, יהיה שיפור כללי והיציבות והאמון ישובו לתחום".