...ובנתיים במניית אפריקה ישראל

אפריקה ישראל הייתה עד לא מזמן מניית העם האהובה. היה זה הגביר מבני ברק בכבודו ובעצמו שטען בפומבי בחודש מרץ 2007 כי החברה שבשליטתו, שמניותיה נסחרו אז תמורת 330 שקלים למניה, תניב למשקיעים 100% תשואה עד סוף אותה שנה.

קולה של הרשות לניירות ערך נדם לנוכח אמירותיו הגובלות בפלילים של האיש העשיר בישראל דאז, והציבור נסחף והזרים ביקושים שהטיסו את המנייה ב-70% בתוך חודש וחצי בלבד.

קשה להאמין שרק שנתיים וחצי אחרי, מונחת אפריקה ישראל על שולחן הניתוחים מפרפרת בין חיים למוות, נתונה לחסדיהם של נושיה. סיפורה של החברה בודאי עוד יידון שנים ארוכות בחדרי ההרצאות בקורסים לניהול סיכונים.

מה שקרה כולנו יודעים, ועכשיו נשאלת השאלה מהו שוויה ההוגן של המנייה והאם נקרתה לפתחינו הזדמנות שלא נוכל לסרב לה.

לא היה מקום לאופטימיות

מצבה הבעייתי של החברה והעדר יכולתה לפרוע את חובותיה בנקודת הזמן הזו היו ידועים לכל גם לפני ההודעה הדרמטית לכאורה בראשית השבוע שעבר. למעשה לא היה כל חדש במוצא פיו של בעל השליטה, למעט הידיעה כי דינם של בעלי החוב הקצר יהיה כדין בעלי החוב הארוך, וזאת בניגוד להערכות קודמות שניתנו לעניין יכולת ההחזר בשנתיים הקרובות.

למעשה, המידע שהתווסף לא צריך היה להשפיע מהותית על מחיר המניה, שכן סביר היה להניח גם קודם לכן כי החברה תאלץ להגיע להסדר עם מחזיקי האג"ח ואלה מצדם עשויים לדרוש מניות בתמורה. אגזים ואומר שהצהרת החברה כי בכוונתה להגיע להסדרי חוב דווקא צריכה להשליך לחיוב על שווי המניה, שכן דחיית תשלומים ותספורת, יגדילו את הסיכוי להציג רווח בעתיד, והרי בעל השליטה הוא זה שקיבל את ההחלטה המונעת מהאינטרסים שלו כמחזיק במניות בראש ובראשונה.

הקש ששבר את גבם השחוח של בעלי המניות היה העובדה שלבייב הודה בכישלון ופנה לליבם של בעלי החוב כדי שיאפשרו לו לנסות ולתקן, וכך התפורר לו ברגע אחד האמון שנתנו בחוסנו של האיש וביכולתו לצאת נקי מהביצה שאליה נכנס.

כמו קנייה של אופציית Call

בנסיבות שנוצרו, כמות הנעלמים במשוואה עצומה ולא ניתן להעריך את שווי המניה, אך מנקודת המבט שלי, רכישתה משולה לקניית אופציית Call, והתמחור צריך להיעשות בהתאם. מועד מימוש האופציה יהיה ביום שאחרי סיום המו"מ על הסדר החוב, אז נדע אם בעלי החוב התקפלו ולאפריקה יש עתיד רווחי כלשהו או שמא החברה עומדת לפירוק וערך מניותיה נמחק כליל.

לפיכך, רכישה או החזקה של מניות החברה בתנאים הנוכחיים מהווה ספקולציה מובהקת בעלת תוחלת הפסד ופוטנציאל רווח אין סופי, כמו התועלת שתניב אופציית Call לבעליה.
אז מי בכל זאת קונה מניות ולמה?

כאשר אנו נדרשים לפתרון מספרי בתנאי אי ודאות, המוח האנושי מנסה לאתר מספר מוכר שיהווה נקודת מוצא לתהליך המחשבתי, ושער המנייה עד לפני מספר ימים, שהיה במקרה דנן כפול מהשער הנוכחי, מושך אותנו כנקודת ייחוס להאמין שהשער היום נמוך מדי. תופעה זו כונתה "עיגון" ע"י צמד הפסיכולוגים זוכי פרס נובל לכלכלה עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, על מחקרם בנושא הטיות קוגניטיביות בקבלת החלטות בתנאי אי ודאות.

למעשה, תופעת העיגון היא בין הגורמות למהלך המוכר לנו בשם "תיקון טכני". מידע שהתווסף הניע את המשקיעים לשנות את שער המניה בתוך זמן קצר, וברגע שנרגעו הרוחות נמשכים המשקיעים בחזרה אל השער שהיה נהוג עד לא מזמן, וכך נוצר לו התיקון הטכני ה"בריא", כפי שמכנים אותו פרשני שוק ההון.

רבים שואלים האם לא כדאי לעשות "סיבוב קצר" על המניה ולנצל את מחירה הנמוך. מחיר נמוך אמרתם? נמוך ביחס למה, הרי רק בראשית השנה בעיצומו של המשבר וכשהחשש להמשך קיומה של החברה היה בשיאו עמד מחירה על 26 שקלים בלבד, אז אולי השער היום אפילו גבוה מדי?

סכין נופלת

אחד החוקים בתנ"ך לסוחר המתחיל מזהיר ש"סכין שנופלת לא מנסים לתפוס". צניחה יומית של עשרות אחוזים במחיר מניה תמיד מעורר את חושיהם של תאבי הבצע וחסרי הניסיון, והם השועטים כצאן לטבח מהווים מצע נוח להיחלצותם של אלה שלרוע מזלם החזיקו במנייה ביום בו פורסמה הידיעה המרה.

בחודשים הקרובים יקבע עתידה של האימפריה מבית לבייב לכאן או לכאן, ואין להתעלם מהסבירות לקריסתה. הערפל הסמיך לא מאפשר לקבוע שווי הוגן, ועל המחזיקים במניה להפנים את העובדה שמה שיש להם ביד שווה ערך לכרטיס של הגרלה.

1. אלדר גנזל הוא מנכ"ל אסטרטג בית השקעות
2. eldar@astrateginvest.co.il

האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד