משרד התקשורת נוקט זהירות יתר

הסיכוי להצלחתם של אותם מפעילים נתון בידי המשרד. הוא זה שיקבע אם יצליחו, ואם תהיה כאן תחרות נוספת. כדי שזה יקרה, חייבים לחול מספר תנאים שעליהם מתנהל שם ויכוח מר.

אחת התופעות שאפיינו את משרד התקשורת בשנים האחרונות היתה ההתעסקות במיקרו-רגולציה במקום במקרו-רגולציה. זה בא לידי ביטוי בשורה של נושאים כמו הגבלת תקופת התחייבות, מעבר לחיוב על-פי שנייה בתא הקולי, איסור על שינוי תעריפים בתקופת התחייבות - ועוד החלטות שלא תרמו להתפתחות תחרות אמיתית, בעיקר בשוק הסלולרי.

דווקא היכן שצריך היה לעשות יותר, כמו למשל להכניס מפעילים וירטואליים ולאפשר למפעיל נוסף לקבל תדרים ולהרחיב את התחרות - המשרד לא דחף קדימה.

משרד התקשורת לא פועל ממניעים זרים, אך לעתים מתקבלת התחושה שחלק מאנשי המשרד מייצגים את עמדת המפעילות הסלולריות יותר מאשר את הציבור. כאשר חברה כמו מירס מנסה לקבל תדרים להקמת רשת סלולרית חדשה, והמשרד, ובפרט המחלקה המשפטית, מקיימים שימוע שנמשך 4 שנים - התוצאה היא שמירס לא מקבלת תדרים, נקלעת לסחרחורת, לא מסוגלת להתחרות ומאבדת את היתרון היחסי שלה.

זו דוגמה לכך שהשימועים המשפטיים הבלתי פוסקים של המשרד הביאו לחיסול הזדמנות חד-פעמית להקים בישראל רשת WiMAX בפריסה ארצית.

המפעילות הסלולריות רשמו לעצמן את אחד הניצחונות המפוארים ביותר, כאשר בסיוע המשרד הצליחו לסכל הקמתה של רשת סלולרית נוספת, פשוטו כמשמעו.

לקבל החלטה בזמן

והנה, עכשיו מתקיים דיון בסוגיית ה-MVNO, והתחושה היא שאנו עומדים בפני אותו דפוס של התנהלות שמשמיד את הסיכוי להרחיב את התחרות בשוק הסלולרי.

שימועים על גבי שימועים, מדיניות בלתי שוויונית - כל אלה מתרחשים כעת.

בראש משרד התקשורת עומד היום המנכ"ל, עדן ברטל, שצריך לקבל החלטה. הוא כנראה קרא את כל ספרי הניהול הנכונים, אבל צריך יותר מזה.

ברטל ושר התקשורת, משה כחלון, צריכים לקבל כעת את ההחלטה המשמעותית ביותר בנושא. אם התקנות ייצאו לאישור סופי למשרד המשפטים מבלי שהסוגיה של מניעת השתתפות חברות קשורות תאושר - אפשר להיות בטוחים שלא יהיו מפעילים וירטואליים נוספים בשוק.

ברטל ובכירים אחרים אמרו בדיון האחרון שהתקיים בנושא, כי החברות הסלולריות יוכלו להשיק מפעילים דומים שיציעו שירותים מוזלים - וכך יחסלו את המתחרים החדשים. ברטל מבין שיש בעיה, ומנסה למצוא דרכים לפתור את הבעיה ללא צורך בשימוע נוסף וללא עיכובים נוספים, כך שפרסום המדיניות שאמורה לצאת באוקטובר תתקיים במועדה.

נראה כי חלק מבכירי המשרד מעדיפים את הצדק המשפטי על פני תחרות אפקטיבית. העיקר מבחינתם הוא שהמשרד לא ייכשל בבג"ץ, ולכן הם מקיימים עוד ועוד דיונים, מייצרים עוד ועוד מסמכים - העיקר שהתהליך הרשמי יעבוד כמו שצריך. הרי שיקולי התחרות פחות חשובים בבתי משפט.

קווים מנחים

בהקשר הזה ניתן לציין את בג"ץ בזק בינלאומי נגד משרד התקשורת, שקבע את מדיניות הטלפוניה על גבי הפס הרחב. בזק בינלאומי עתרה בזמנו לבג"ץ, לאחר שנאסר עליה להתחרות בשוק הטלפוניה בשל היותה חברה-בת של בזק.

בצדק או שלא בצדק, אמר אז המשרד כי אם בזק בינלאומי תפעל בשוק הנייח בלי שתוענק לשחקנים החדשים תקופת הגנה - המשמעות היא שלא יהיו שחקנים חדשים.

בג"ץ קיבל את הטיעון והלך עם משרד התקשורת על גבול הגנה של נתח שוק של 85% לבזק בטלפוניה, שמתחתיו יוכלו החברות-הבנות שלה להתחרות ללא מגבלות שווה בשווה.

זה בדיוק הרעיון וההצעה שצריכים להנחות את כחלון וברטל כנגד המשפטנים והכלכלנים, שייתכן שלא לגמרי מבינים את המשמעות של כניסת שחקן חדש לשוק הסלולרי ללא הגנה מפני החברות הסלולריות החזקות.

מפעיל MVNO נתון לחסדיו של משרד התקשורת. מדוע סלקום או פרטנר קיבלו הגנה כשנכנסו לתחרות מול בזק ו-HOT בשוק הטלפוניה - ואילו עכשיו, כאשר HOT או 012 סמייל רוצות להיכנס לשוק הסלולרי ולפעול על התשתית של חברות הסלולר, הן יקבלו תנאים הרבה פחות טובים?

תגובת משרד התקשורת היא שהכתוב במדור מגמתי, אינו מדויק בלשון המעטה ומבוסס על מקורות בלתי מהימנים.