רע לכיס, רע לנפש

המיתון השפיע על תפיסת המציאות ומסתבר שגם על העמדות הפוליטיות

לאחרונה מלאה שנה לפשיטת הרגל של בנק ליהמן ברדרס - ושנתיים לתחילת התורים מול סניפי בנק נורת'רן רוק. באותה העת, ה"פייננשל טיימס" הרגיש מחויב לפרסם כתבי הגנה על השוק החופשי, והזמין כותבים שונים להביע את דעתם על עתיד הקפיטליזם.

כיום, כשכבר איננו עומדים על סף התהום, האם לא נדמה שכל זה היה מוגזם? נראה שלא. ממחקר חדש עולה שהמשבר עומד לעצב את נפשו של דור שלם, גם אם יחלוף במהרה. מחקר, שערכו פאולה ג'וליאנו מבית הספר לניהול באוניברסיטת קליפורניה ואנטוניו ספילימברגו מקרן המטבע העולמית, מסתמך על התשובות לסקר האוכלוסייה שנערך בארצות הברית מדי שנה מאז 1972.

כל אחד מהנסקרים מחויב לציין את אזור מגוריו, וכך יכלו ג'וליאנו וספילימברגו להשוות את התשובות לסקר עם הביצועים הכלכליים של אותו האזור (מדובר באזורים ענקיים: ארצות הברית כולה, מחולקת לתשעה בלבד).

בגלל הבעייתיות באיסוף המידע על הביצועים האזוריים, חיפשו החוקרים את אזורי הקיצון: כאשר נפלו ביצועי אזור כלשהו ב-5% בהשוואה לממוצע של כלל האזורים, הגדירו אותו החוקרים כאזור מיתון חמור. בבדיקה יותר כוללנית התברר כי כלכלת האזורים שנכנסו להגדרה המחקרית של "מיתון חמור" התכווצה ב-3.8% או יותר.

איזו השפעה הייתה למיתון האזורי על תשובות התושבים לסקר הכללי? התשובות מגוונות, אולם אין ספק שהמיתון משפיע על תפיסת המציאות. ניתן לראות נשאלים שהמיתון דחף אותם לצד שמאל של המפה הפוליטית. ככל שהושפעו יותר מהמיתון, כך הביעו תמיכה רחבה יותר בהתערבות הממשלה בכלכלה, ואף נטו להאמין שהצלחה בחיים נובעת ממזל יותר מאשר מעבודה קשה (ממחקר אחר, שערך הכלכלן תומאס פיקטי, עולה הנתון הבלתי מפתיע שלפיו אלה המאמינים שהמזל משחק תפקיד כה חשוב גם תומכים בהעלאת המסים).

מגמה נוספת שאובחנה היא שהמיתון דחף נסקרים מסוימים דווקא לימין: הנסקרים שהושפעו מהמיתון נטו לאבד את אמונם בגופי המדינה. אכן, קשה לקרוא בקפה הפוליטי.

ג'וליאנו וספילימברגו רואים במחקרם תרומה לפסיכולוגיה החברתית כמו גם למדע הכלכלה, וזאת בגלל התובנה העולה ממנו, שרוב האנשים מושפעים ממיתון. מסקנה חשובה אחרת היא שלגילם של הנסקרים יש השפעה מכרעת: בני 18-25, שחווים מיתון אזורי חמור, מושפעים מהחוויה למשך כל חייהם. אחרים מושפעים פחות; אנשים שחוו את המיתון כאשר היו מתחת לגיל 17 ומבוגרים מעל גיל 42 אינם מדווחים על שינוי משמעותי בחייהם.

אין הבדל בתוצאות במקרה שהמיתון התרחש בסמוך לעריכת הסקר או שנים רבות לפני כן. הדבר תומך במה שמכנים הפסיכולוגים "היפותזת השנים המכריעות" - כלומר השנים שבהן אנשים נוחים להתרשם ולהיות מושפעים.

המחקר אף תומך בממצאי המחקר של אולריקה מלמנדייה ושטפן נאגל, שני כלכלנים מקליפורניה. אלה גילו שחוויותיהם של משקיעים צעירים בבורסה בתחילת הדרך השפיעו על החלטות ההשקעה שלהם בעשורים שאחרי כן.

טענתי לא מזמן בטור זה שהקריירות של בוגרי בתי הספר הטריים בהווה יושפעו לפחות במשך עשור מהמיתון. ייתכן שאותו דור יהיה משוכנע בהמשך חייו שההצלחה בחיים נובעת בהכרח מהמזל.**

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988