אשמנו, בגדנו

אני מניח שלא מעט צופי טלוויזיה בישראל הביטו נדהמים מווידויו של דיוויד לטרמן לעין המצלמה. לטרמן, בכיר מגישי הטלוויזיה בארה"ב, נסחט ככל הנראה בידי מישהו שידע כי הוא ניהל לאורך השנים מערכות יחסים אינטימיות עם עובדות בצוות תוכניתו.

העמדתו לדין של החשוד בסחיטה גרמה ללטרמן להתוודות בפומבי על חטאיו ולהתנצל בפני הצופים ובפני אשתו. עד כאן תקציר העלילה.

מקרה לטרמן הוא דרך טובה לבחון את ההבדל התהומי בין המנטליות הישראלית, שממוקמת אי שם בין הים-תיכונית לאירופית, לבין התרבות האמריקנית המוסרנית והדתית מאוד.

אצל האמריקנים, טקס ההכאה על חטא בפומבי הוא חלק מהתרבות - בעוד שלעיניים ישראליות הוא נראה מוזר למדי. תארו לכם שמגיש טלוויזיה פופולרי בישראל יתוודה מחר בשידור חי על רומן עם המפיקה שלו ויבקש סליחה מאשתו, מה תהיה תגובתו של הצופה הסביר? סביר להניח שמשיכה בכתפיים, מתוך הנחה שעניינים כאלו מוטב שייסגרו בין המגיש לבין אשתו.

עם כל הביקורת על הצהבת התקשורת הישראלית, אנחנו כנראה הרבה יותר סולידיים משהיינו רוצים להניח. כבר היו לנו גנרלים בצבא שדרכם לצמרת רופדה בכפופות להם, והיו לנו פוליטיקאים שלא מעט עיתונאים ידעו על מעלליהם, אבל כל עוד "אף אחת לא התלוננה" - נטו כולם להתייחס לכך כנון-אישיו.

אפילו כשבנימין נתניהו נסחט לכאורה בפרשת יחסיו עם רות בר, ורץ לבקש סליחה בטלוויזיה, התקבל העניין בפיהוק מסוים. תירגע חביבי, אמרו לו - לפעמים בגלוי - חלק מהעיתונאים, היית יותר מדי שנים באמריקה. אצלנו, כל עוד אתה מסתדר עם האישה - לא אכפת איפה בילית בלילה.

אפשר כמובן שכל זה מבוסס לא על הימנעות מעיסוק ברכילות זולה, אלא על שוביניזם שרואה ברומנים (בעיקר של גברים) משהו כמעט מובן מאליו. אלא שאני הייתי רוצה להאמין שבנקודה הזאת אנחנו קצת יותר טובים מהאמריקנים: אצלנו דובק קלון בפוליטיקאים רק משהם נתפסים כשהם דופקים את הקופה הציבורית.

בחזרה לארה"ב. בין ביל קלינטון ודיווייד לטרמן מתוח גשר צר מאוד, אבל גם די עמוס: אחת לכמה זמן אנו שומעים על מושלים, ואפילו כאלה שנחשבו לתקווה הגדולה הבאה של מפלגתם, כשהם נתפסים עם המכנסיים למטה.

טקס ה"אשמנו, בגדנו" הוא בדרך-כלל קבוע. הפוליטיקאי עומד על הפודיום, לצידו עומדת האישה הנבגדת, והוא מבקש סליחה מאשתו ובוחריו. אני מודה שזה מדהים אותי בכל פעם מחדש, שכן לפעמים נראה "הבוגד" כמי שאיך נאמר זאת בעדינות, לא ממש מתעניין במין.

לפעמים נראה לי שהם יוזמים את הסיפורים הללו רק כדי שיוכלו להיטהר באותו טקס השפלה פומבי, אולי להיחלץ בעזרתו מעולה של קריירה ציבורית, אולי סתם כדי לשפר את הסקס-אפיל שלהם.

התקשורת כמובן משתפת פעולה בהתלהבות, ויש לה סיבה טובה: הנאום המוזר של לטרמן כבר עשה את שלו. הרייטינג של תוכנית האירוח שלו זינק והניב הכנסות נאות מפרסום. מוגש כחומר למחשבה עבור הקורא אברי גלעד.