בג"ץ מתח ביקורת על הליך פיטורים של עובדת באוניברסיטת ת"א: "התנהלות פגומה"

בג"ץ מתח ביקורת חריפה על התנהלות אוניברסיטת תל-אביב, בעקבות פיטוריה של עובדת לשעבר ביחידת דיקאן הסטודנטים. אף שבג"ץ החליט שלא להתערב בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה ולא הורה על השבתה של העובדת לעבודה - פסקו השופטים עדנה ארבל, אליעזר ריבלין וסלים ג'ובראן כי האוניברסיטה תשלם לעובדת פיצוי של 50 אלף שקל על חשבון שכר-טרחת עורך דין, בנוסף להוצאות משפט.

העובדת, רבקה אלישע, החלה את עבודתה באוניברסיטת תל-אביב ב-1989, ובשנת 2000 מונתה לעוזרת לדיקאנית הסטודנטים, פרופ' רות שלגי. לאחר ששלגי הוחלפה על-ידי פרופ' תלמה ליבל, החלו מאמצים להעברת אלישע מתפקידה. בין היתר ניטלו ממנה סמכויותיה, היא הוצאה לחופשה כפויה, ננקטו נגדה הליכי משמעת ונמסרה לה הודעה על שימוע לפני פיטורים, עד שפוטרה בינואר 2004.

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי האוניברסיטה פעלה שלא כדין והתנהלותה היתה "רוויית פגמים", ופסק לטובת אלישע פיצוי בסך 125 אלף שקל. הוא הורה על השבתה של אלישע לתפקידה באופן כפוי, למרות התנגדות האוניברסיטה. בית הדין הארצי קיבל באופן חלקי את ערעור האוניברסיטה וביטל את השבתה הכפויה של העובדת למשרתה, בנימוק כי "אין לאכוף יחסי עבודה בין העובדת לאוניברסיטה".

שופטי בג"ץ קבעו כי "עסקינן במקרה שבו סעד האכיפה (החזרת המפוטרת לעבודה - י.י) הוא ראוי וצודק, בהתחשב בחומרת הפגמים שנפלו בפיטורי העובדת והיעדר תום-הלב בהתנהלות האוניברסיטה". ואולם, בסופו של דבר קבע בג"ץ כי לא ניתן לאכוף את יחסי העבודה - הן בשל הזמן שחלף מאז הפיטורים, והן בשל הכלל שגזר על עצמו למעט בהתערבות בפסקי דינו של בית הדין הארצי, מאחר שבג"ץ אינו מהווה ערכאת ערעור נוספת עליו.

עם זאת, השופטת ארבל לא חסכה את ביקורתה על התנהלות האוניברסיטה: "אופיה המוסדי של האוניברסיטה וסטנדרט ההתנהגות המצופה ממנה בשל כך, חומרת הפגמים שדבקו בפיטורי העובדת והעובדה שלא נעשה כל ניסיון אמיתי לאתר לה תפקיד חלופי הולם באחת היחידות הרבות האחרות הקיימות באוניברסיטה - כל אלה ראויים היו למשקל הולם, ואילו דנתי היום בעניינה כערכאת ערעור, נכון היה לקבוע כי זהו מקרה המצדיק שימוש בסעד האכיפה".