הכלבים נובחים והשיירה עוברת

"כלבים לא נובחים בירוק", ה' 22:35, "יס סטארס ישראלי"

כך חולפת תהילת עולם: פחות מ-15 שנה חלפו מאז הופק הסרט הזה, שנחשב לדבר הכי טרנדי בשעתו, וכבר אפשר לקטלג אותו ביחד עם "מערכוני הגשש החיוור" - התוכנית שמשודרת לפניו, באגף החומרים שיש להם ערך נוסטלגי בלבד. יש ימים שבהם אני מוצא את עצמי צופה בפרקים נבחרים של "החמישייה הקאמרית", פעם חוד החנית של הסאטירה הישראלית, בלי ששריר אחד ינוע בפני, ואם זה קורה לי מול הרכב מלא של החמישייה, ומול טקסטים נפלאים שכתבו לה אסף ציפור, מודי בראון ועוזי וייל, הרי שקל וחומר שכך קורה מול "כלבים לא נובחים בירוק". ובכל זאת, יש בו משהו: רמי הויברגר בתפקיד קצין המשטרה ובעליו של הכלב רמבו, אותו הוא מנסה ללמד לנבוח כשמתחלף האור ברמזור, קרן מור כאשתו הפרידג'ידית - הלא מספקת והלא מסופקת של דב נבון, שמצידו מתאהב בזונת רחוב שקשורה לסרסור שלה (מנשה נוי). העלילה בינונית, אבל המשחק מזכיר למה זכתה החבורה הזאת לכמעט עשר שנות חסד בלב הפריים-טיים, וה"ארט" הצבעוני וההזוי משהו, מזכיר שלפני קדחת האלכוהול הנוכחית, היו כאן ימים שבהם תל-אביב טבלה באקסטזי. *

אבא גנוב

"אבא בצרה", ו' 17:20, ערוץ דיסני

כברת דרך ארוכה עשתה חברת דיסני מאז ימי ילדותי, שבהם הייתה מזוהה בעיקר עם סרטים מצוירים, סרטי טבע או סרטי ילדים במובן הישן והטוב, זה שהשיב את לאסי הביתה למשל - ועד למקום שבו היא נמצאת כיום כחברה שמוכרת בידור עכשווי לכל המשפחה. לא מזמן, בתחילת חודש ספטמבר, הושק הערוץ החדש של החברה בישראל במקום ערוץ "ג'טיקס", וכבר הוא תופס מקום של כבוד בקרב הצופים הצעירים. ערב שבת הוא אולי זה שבו מרגישים ביתר שאת את המעבר המוקדם מדי משעון קיץ לשעון חורף: בחמש וחצי כבר חשוך מדי בכדי לנום את שנת הצהריים, אבל עוד מוקדם מדי מכדי לגשת לארוחת הערב המשפחתית. "אבא בצרה" הוא הזדמנות טובה להפסיק לריב עם הילדים על השלט, ולהעביר שעה וחצי בכיף, עם הניחוחות העולים מן הכיריים ברקע. אני מניח שאני לא מציב כאן ספוילר כשאני מבקש שלא תצפו לפליני, אלא לקומדיית אקשן עם מוסר השכל חינוכי במשקל נוצה. ניל מוריס הוא סופר של ספרי הרפתקאות ומתח. בדרך לחופשת קמפינג עם ביתו מליסה בת ה-15 (אמילי אוסמונט, לילי מ"האנה מונטנה"), הוא עוצר לקדם את הספר החדש שלו, ונחטף. כדי להציל את האב, צריכה מליסה לצאת למסע, שמתחיל, איך לא, בהתבוננות פנימית והתמודדות עם רגשותיה. נסו ותיהנו. *

חזקה, חכמה ומוכשרת. צדקה ב"שומרוני בודד" *(צילום: יח"צ)

הבמאי ברק היימן, שהתארח לפני כמה ימים באולפן של "לונדון את קירשנבאום", סיפר כמעט את כל סיפור הסרט הזה על רגל אחת: "כשהציעו לי לעשות סרט על סופי צדקה, חשבתי שמדובר בעוד כוכבת סלבריטאית, אבל אז גיליתי אישה אמיצה וחכמה". אני מקדים את "גרסת הבמאי" לביקורת, שמא גם אתם תטעו לחשוב שצדקה היא עוד אחת מאותן כוכבות פלסטיק. ברוך צדקה, אביה של סופי, היה חבר מכובד בקהילה השומרונית הקטנה. אבל העובדה שבנותיו התרחקו ממסורת העדה, גרמה לנידויו ואפילו למאסרו, אחרי שהעלילו עליו כי גנב. למרות היחס המתנכר מצד בני עדתו, הרי שברוך נשאר שומרוני נאמן. לעומתו סופי, ביתו, אינה שוכחת ואינה סולחת: ממקומה החמים בלב הקונסנזוס הישראלי היא חוזרת להתעמת עם עברה, עם בני עדתה לשעבר ועם אמונותיו של אביה, ואכן, כפי שהעיד עליה הבמאי: מתגלה כאישה חזקה, חכמה ומוכשרת, הרבה יותר מכפי שניתן היה ללמוד עליה מהקריירה הטלוויזיונית הבינונית שלה. *