בבדיקה שערכנו ביחס לששה מרכזים של חנויות רהיטים באזור המרכז נמצא פער של עשרות אחוזים בחיובי הארנונה בין הרשויות השונות.
הבדיקה נערכה ביחס לחנויות רהיטים בשטח של 500 מ"ר. הנחת העבודה הייתה שלחנויות אלו אין מחסן באזור החנות אלא אספקה מיצרנים או אחסון במקומות זולים במיוחד. כמו כן הנחנו שאין גלריות ושהחנויות מיועדות לתצוגה נוחה ללקוחות.
ראשון לציון מצדיקה את מעמדה כבירת הרהיטים, שכן עלויות הארנונה ועלות השכירות הן הנמוכות בענף זה באזור. כדאי להדגיש שבראשון לציון ככל ששטח החנות גדול יותר העלות של תוספת ארנונה על כל מ"ר נוסף נמוכה יותר. סיווג חנויות הרהיטים כתעשייה מוזיל את הארנונה.
מצב הפוך קיים בחולון: על מ"ר נוסף מעבר ל-100, העלות השנתית היא 169 שקל, בעוד שהעלות השנתית על המ"ר הנוסף מעבר ל-300 מ"ר היא 175 שקל. תל אביב נמצאת במקום טוב במונחים של עלות - הן העלות של השכירות הישירה והן העלות של הארנונה. רמת גן וגבעתיים יקרות בכל המבחנים הללו.
הכותב הוא מנכ"ל חברת ערך - מיסוי עירוני וניהול נדל"ן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
