שטח המחיה של עובדי ה
היי-טק ירד בכ-3 מ"ר בממוצע לעובד מאז תחילת המשבר הכלכלי, כך עולה מסקירה של חברת ייעוץ הנדל"ן מ.א.ן נכסים, נציגת חברת הייעוץ הבינלאומית CBRE בישראל.
שטח המחיה של עובד ההיי-טק מתייחס לא רק למשרדו האישי, אלא לשקלול המתקנים ("פסיליטיז") המוצעים בחברה שהוא עובד בה וחלוקתם במספר העובדים המשתמשים בהם. מתקנים אלה כוללים קפטריה, חדרי ישיבות, חדרי המתנה, פינות עישון, חדרי כושר וכד'.
"שטח המחיה של עובד הוא חלק חשוב מתנאי העבודה שלו", נכתב בסקירה, "ולפעמים חשיבותו גדולה יותר מעוד כמה מאות שקלים כתוספת שכר. עובדי ההיי-טק בדרך כלל זוכים לשטח המחיה הגדול ביותר במשק".
הסקירה מתייחסת לאזור המרכז והשרון, שבהם קיימים ריכוזי ההיי-טק הגדולים בארץ. המשבר הכלכלי שפוקד את הענף תוך פחות מעשור, מציינת הסקירה, אמנם משאיר את העובדים עם משכורות גבוהות ביחס לממוצע במשק, אבל תנאי העבודה של רוב החברות השתנו.
לפי הסקירה, אם בשנת 2000 עמד שטח המחיה של עובד בענף ההיי-טק על כ-20 מ"ר בממוצע, הרי שלאחר המשבר ההיי-טק של 2002 עמד שטח המחיה של עובד בענף על כ-17 מ"ר. היום, צוין בסקירה, לאחר המשבר השני שפקד את הענף, עומד שטח המחיה של עובד ההיי-טק על כ-14 מ"ר, כלומר, ירידה של 3 מ"ר בממוצע לעובד.
לדברי יו"ר ומנכ"ל מ.א.ן נכסים, ג'קי מוקמל, "רווחת עובד ההיי-טק בתוך ה'קיוביקל' שלו לא השתנתה, היא נשארה בערך בגודל של 7-9 מ"ר.
"אולם בעקבות המצב הקשה, חברות היי-טק צמצמו בחדרי ישיבות, קפטריות, עברו למשרדים קטנים יותר ללא הפחתה במספר העובדים, הקטינו את חדרי האוכל ורובם ביטלו את חדרי הכושר ובכך צמצמו את שטח המחיה של העובד תוך שנה ב-3 מ"ר ותוך שבע שנים בכ-6 מ"ר.
"חברות היי-טק למדו לקח מהמשבר הראשון. כשהן מגלות שישנן חריגות הן מעדיפות לצמצמם בשטח המחיה על פני פיטורי עובדים - דבר שמתקבל בהבנה גדולה אצל העובדים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
