פרופ' שרון חנס: "המשבר הכלכלי נגרם מעודף רגולציה"

"אנשים אומרים שהמשבר הכלכלי הוא ההזדמנות שלנו להיפטר ממשפחות ההון, מבעלי השליטה. אני לא אוהב את הגישה הזו. אני חושב שקריאות מהסוג הזה הן יותר אמוציונליות מאשר רציונליות. לב לבייב לא רוצה לרדת מ-51% שליטה בחברה שלו, ובצדק מבחינתו. זו דוגמה לכך ששליטה שווה הרבה כסף במשק הישראלי, וזה בכלל לא באשמת המשפחות ששולטות בחברות, אלא באשמת המבנה התרבותי-כלכלי-משפטי. בישראל, שליטה מסוגלת להקנות כל מיני טובות הנאה, שצומחות מהחברה וכן מזה שאנו מדינה קטנה ושוק קטן, שבו להיות בעל שליטה בגוף גדול מעניק כוח".

בזמן שרבים במשק מפנים אצבע מאשימה לעבר בעלי ההון בישראל, בטענה שהם מעכבים הסדרים ולא נוהגים בהגינות כלפי נושיהם, פרופ' שרון חנס, סגן דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, ואחד החוקרים הבולטים בתחום דיני התאגידים וניירות ערך, טוען כי מה שקורה היום בשוק ההון קורה בגלל שדיני התאגידים הישראליים מעודדים ריכוזיות במשק.

הסיפוק של בעלי השליטה

בראיון ל"גלובס" קורא חנס להפסיק את ה"עליהום" על משפחות ההון, ולנצל את התקופה הנוכחית כדי לעשות שינויים בשוק, אבל גם להיזהר מ'אובר-רפורמות' ומ'אובר-רגולציה' בעקבות המשבר. "אסור לוותר על הקונספט של שוק חופשי", הוא אומר.

* הכוח שהשליטה מעניקה יוצר, בין היתר, את קשרי ההון-שלטון.

"זה הפן השלילי של הכוח. הפן החיובי, הוא עצם זה שאתה הופך לגוף משפיע ומעצב במשק. כשהמשק הוא קטן ואתה קברניט של גוף מאוד גדול במשק הזה. זה משהו שכנראה נותן הרבה סיפוק והנאה לבעלי השליטה. כמובן, יש גם את המקרים השליליים שבהם אנשים משתמשים בכוח שלהם כדי להפיק כל מיני טובות מהחברה או מהמשק על-חשבון אחרים.

"קשה לדעת מה המינון של הדברים החיוביים ומה המינון של הדברים השליליים, אבל כך או כך התוצאה היא משק מאוד ריכוזי. כשהשליטה נותנת טובות הנאה, הבעלות היא מרוכזת ואי אפשר להאשים את משפחות ההון, שלא מוותרות כמעט בשום מחיר על השליטה".

* זו הסיבה שהמשא-ומתן להסדר חוב באפריקה ישראל מתנהל באיטיות ולאורך זמן?

"אני לא חושב שהוא מתנהל הרבה זמן. ממש לא. זה נושא מאוד מורכב ומיליארדי שקלים עומדים על הכף. זה לא משחק סכום אפס, שבו אחד מרוויח בדיוק על חשבון משהו שהשני יפסיד. אם יצליחו להרכיב מהפאזל הזה משהו חדש, אז בסופו של דבר לכולם יש מה להרוויח מזה. לכן, חשוב להקדיש לזה את כל הזמן שנדרש כדי למצוא פיתרון".

לחנס יש גם הצעה. "אפשר לחשוב על דברים יצירתיים שיכולים לסייע לסיום הפרשה, על הנדסה משפטית שתעזור. למשל, אם בעל השליטה מתעקש לשמור על השליטה, אז אפשר לתת את השליטה בחברה-האם לחברה חדשה, שבה תהיה ללבייב שליטה, אבל יהיו חברים איתו שם גם המוסדיים. המשמעות היא, שהוא נשאר בשליטה, אבל כשאפריקה ישראל תחלק דיבידנד ביום מן הימים, לבייב יקבל רק חלק קטן ממנו. בשיטה הזו, של הקמת חברה-אם, נוכל לשמר שליטה ולקחת חלק נוסף מהתזרים לטובת המוסדיים".

* נשמע שהיית רוצה להיכנס לשם בעצמך ולמצוא את הפיתרון.

"אני מאוד נמשך לשוק ההון. עיצוב של עסקאות והסדרי החוב הם דברים שתמיד מפתים אותי. אני קורא בעיתון על מה שקורה, ומיד חושב מה הייתי עושה, ושאפשר לעשות ככה או אחרת. אבל זה לא מה שבחרתי לעשות בחיים. גם היום יש לי הרבה נגיעה לשוק ההון. מתייעצים איתי ולפעמים אני נותן חוות-דעת, אבל לא באופן אינטנסיבי. אני עושה את זה גם מבחינה כלכלית, כיוון שהתגמול באוניברסיטאות בישראל מאוד נמוך, אבל במהות אני איש אקדמיה".

מחקרים חדשניים

חנס לא עונה להגדרה של סתם עוד "איש אקדמיה". בגיל 37 בלבד הוא כבר מכהן כסגן-דיקן של אחת מהפקולטות המובילות בארץ, כמנהל תוכנית ה-Executive היוקרתית שלה לתואר שני במשפט מסחרי (תוכנית ברקלי), מייעץ לרשות ניירות ערך בשאלות משפטיות ופרקטיות מורכבות, ונחשב לחוקר מוביל ומרצה מבוקש בפקולטות למשפטים המובילות בעולם.

מחקריו של חנס הצעיר נחשבים לחדשניים ולפורצי דרך. בעקבות מחקריו בנושא תגמול מנהלים, למשל, התפוצצו בשנים האחרונות מספר פרשיות כלכליות, ביניהן פרשיית בזק, ההחזר של הבונוסים בבנק הפועלים ופרשיית האופציות בבנק דיסקונט. כל אלה, כמו גם התקדמותו המטאורית באקדמיה, הפכו את דעתו ואת עמדותיו למבוקשים במיוחד בארץ ובחו"ל (ראו מסגרת).

היום, בעקבות המשבר, עוסק חנס במחקר חדש, שממצאיו עשויים להפתיע את מי שדורש היום עוד-ועוד רגולציה בשוק ההון. "אני מסתכל על משולש שהרגולציה בפינה אחת שלו, שכר המנהלים בפינה אחרת, והמשבר בפינה השלישית. בעקבות המשבר יש הרבה טענות בצלע שבין שכר מנהלים לבין המשבר. אומרים ששכר המנהלים מאוד החמיר את המשבר או גרם לו, כיוון שהוא גרם למנהלים של חברות, בעיקר במגזר הפיננסי, לקחת סיכונים, מינוף, ולעשות את הכול בצורה בלתי שקופה.

"המחקר שלי מוסיף בעצם את הקודקוד השלישי, הרגולציה, ואני מראה שהרבה מהכשלים של לקיחת סיכונים נגרמו בגלל רגולציה. זה קצת הופך את הסיפור על ראשו, כי אנחנו כל הזמן מנסים עכשיו לרפא את הכשלים בשוק ההון על-ידי רגולציה נוספת, אבל בפועל כשאני מנתח את הרגולציה של 20 השנה האחרונות, אני מראה איך דווקא היא זאת שגרמה למשבר".

את תחילתו של המשבר חווה חנס בארה"ב, עת לימד כמרצה-אורח באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. "התחלתי ללמד שם באוגוסט 2008, בדיוק כשהכול התפוצץ. התחלתי כל שיעור בשאלה לסטודנטים 'מה שער הדאו-ג'ונס היום?' ראינו את הדאו-ג'ונס צולל מ-12,000 נקודות ל-6,000. כל המשברים האדירים - הקריסה של ליהמן ברדרס ורכישת מריל לינץ' על-ידי בנק אוף אמריקה - התרחשו לנגד עינינו בסוף-שבוע אחד. זו היתה תקופה מרתקת להיות בארה"ב מהבחינה הזאת. וזה כמובן השפיע גם על המחקר שלי".

על רקע הקולות הגוברים הקוראים להגביר את הרגולציה בשוק ההון, חנס מנסה להיות הקול המאוזן יותר. "אני לא אוהב שאנשים משתמשים במשבר הזה כטענה נגד גורמים ישראליים - כמו הבנקים, בעלי השליטה, המוסדיים ועוד - שהם אלה שהביאו עלינו את המשבר, ודורשים שגופים אלה יהיו יותר מפוקחים. זה ממש לא נכון".

* כלומר, אתה נגד הרגולציה המשברית?

"אפשר לנצל את המשבר כהזדמנות לרפורמה. אני לא נגד הרעיון הזה. אבל הייתי מעדיף שבישראל הרפורמות לא יהיו מובלות רק על-ידי רגולטור. במקרה של ועדת חודק (להסדרת פעילות המוסדיים בשוק האג"ח הקונצרני, א' ל"ו) לדוגמה, היה עדיף לדעתי שהמוסדיים היו מתאגדים באיזושהי התארגנות פנימית שלהם, ומקימים לעצמם גייד-ליין, כללים שיגידו להם איך לנהל השקעות. זה היה יותר בריא מאשר הרגולטור יכוון אותם".

* עם זאת, היה כשל שוק והרגולטור התייצב לתקן אותו.

"השאלה היא - מה האידיאולוגיה שלנו והאם המשבר אמור לשנות אותה. המשבר האחרון גרם להרבה אנשים לשנות את האידיאולוגיה שלהם מאידיאולוגיה שמוטה לשוק חופשי לאידיאולוגיה שאומרת שהכלכלה צריכה להיות יותר מתוכננת ושצריכה להיות התערבות גדולה יותר של הרגולטור. אני חושב שצריך להיזהר עם ההצהרות האלה".

להניח לשוק

הסיבה לזהירות ברגולציה משברית, כך חנס, נובעת בעיקר מכך שלרגולטור אין תמריצי שוק. "זה לא הכסף של הרגולטורים שמונח על כף המאזניים. אני ממש לא בטוח שההתערבות שלהם מובילה לתוצאה היעילה ביותר עבור מי שהכסף הוא שלו. אני עדיין דוגל באותה גישה - שרבים היום מסתייגים ממנה - שהרגולטור צריך לעשות את ההתערבויות שלו כאשר הוא מגלה כשלים, וההתערבות צריכה להיות הקלה ביותר שאפשר לעשות, כדי להניח לשוק לעשות את הפעולה שלו. אני עדיין מאמין בזה".

בשורה התחתונה אומר חנס: "עצם ההכרה שלנו בזה שחברות ספציפיות לפעמים מתקשות לעשות רפורמות מבניות, לא אומר שתמיד צריך לקפוץ להתערבות של הרגולטור".

וחנס מסכם, "צריך לעשות את זה במשורה. המשבר האחרון לא העביר אותי על דעתי במובן זה שאני מוותר על הקונספט של השוק החופשי. אנשים מהאסכולה שמתנגדת לשוק חופשי שמחים שהמשבר קרה ואומרים 'הנה הוכחנו לכם שהכלכלה והכלכלנים לא יודעים לעשות מה שהם צריכים לעשות, ולכן צריך לבטל את המוסד הזה שנקרא שוק חופשי'. את זה אני ממש לא מקבל. לאורך ההיסטוריה ראינו תוצאות עוד יותר גרועות כשהכלכלה היתה מתוכננת ומכוונת מלמעלה".

"בחו"ל אני מרגיש זר, מנותק"

שרון חנס (37) נשוי להדר, עורכת דין, ואב לשלושה: קורן (9), מאור (7) ומתן (2). ינק מבטן ומלידה את תחום ההתמחות שלו, דיני תאגידים וניירות ערך. אביו, יעקב חנס, שימש כסמנכ"ל כספים של אלרון ומאוחר יותר עבד כיועץ כלכלי עצמאי. חנס גדל על ברכי מקצועות הכלכלה, ניירות הערך ודיני תאגידים. אחיו הגדול, ליאור חנס, שהושפע אף הוא מהבית, למד ראיית חשבון, מכהן כמשנה למנכ"ל אי.די.בי, וכאחראי לפעילות הבינלאומית של החברה. אח נוסף הוא מהנדס אלקטרוניקה בתעשייה האווירית. אמם, נעמי ז"ל, היתה מרצה לספרות.

"הייתי מאוד קרוב לאמי. לפני חודש וחצי היא נפטרה. אני חושב שמה שאני עושה היום זה מיזוג של שני התחומים שההורים שלי עסקו בהם. מצד אחד, מקצוע שצריך בו כישורים מילוליים מאוד גבוהים, שקיבלתי מאמי, ומצד שני, יש פן אנליטי וקשר חזק לשוק ההון, שזה מה שלקחתי מאבא. הצירוף של זה - הוא משפטן שעוסק בשוק ההון", אומר חנס.

חנס, המשמש כיום כסגן דיקן אוניברסיטת תל-אביב וכמנהל תוכנית ברקלי לתואר שני במשפט מסחרי שלה, החל את דרכו באוניברסיטת תל-אביב כסטודנט צעיר למשפטים ולכלכלה. כבר אז סומן ככוכב עולה באקדמיה והוביל את רשימת 'מצטייני הדיקן' בכל שנה אקדמית.

לאחר שסיים חצי שנת התמחות בלשכתו של שופט בית המשפט העליון (בדימוס) אליהו מצא, השלים את התמחותו במשרד עוה"ד גורניצקי, בהדרכתו של עו"ד מוריאל מטלון, שם נשאר עוד כמה חודשים כעורך דין רק כדי "לטעום" קצת מהפרקטיקה. מהר מאוד הבין שזה לא בשבילו. "זה מאוד לא מתאים לי. הרגשתי כמו ציפור שכולאים אותה בכלוב. אולי אם אחרי 10 שנים הייתי מגיע למעמד של שותף ומתחיל להיות בצד שמכוון ומנהל את העניינים, זה היה יותר מוצא חן בעיניי, אבל החלק הזה של להיות עורך דין זוטר במשרד ולכתוב מסמכים ארוכים שאחרי זה עפים ברוח, זה היה בזבוז בעיניי".

כדי לא "לבזבז" זמן טס חנס לחו"ל להמשך לימודיו האקדמיים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ניו-יורק. גם שם בלט הסטודנט הצעיר שהוביל את כיתתו, וסיים את תואר המוסמך שלו בדיני תאגידים עם הישג מרשים: הממוצע הגבוה ביותר במחזור 1999. בחופשות הקיץ מלימודיו, עבד כעורך דין במחלקות התאגידים, המקרקעין, ופשיטות-הרגל של משרד עוה"ד קאדוואלאדר, שמנה כבר אז יותר מ-500 עורכי דין.

בניגוד לכללים המקובלים בארה"ב, בחר חנס שלא להמשיך לתואר שלישי באוניברסיטת ניו-יורק, ולעשות את הדוקטורט שלו באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. באופן לא מפתיע דלתות הרווארד נפתחו בפניו ללא היסוס. "אפילו בהרווארד הכירו בכך שהוא משהו מיוחד ומרשים, ולקחו אותו לעשות דוקטורט בלי שהיה צריך לעשות שם שוב את התואר שני", אומר עורך דין שלמד בארה"ב במקביל לחנס.

התקדמותו במסלול האקדמי היתה מטאורית. שנתיים וחצי לאחר שהגיע לארה"ב, בשנת 2001, כשהוא בן 29 בלבד, קיבל חנס תואר 'דוקטור למשפטים' בדיני תאגידים ובמימון. כששב לארץ מונה למרצה בסגל האקדמי של הפקולטה בתל-אביב. בהמשך התקבל כחבר סגל בכיר, וב-2007 כבר קיבל את הפרופסורה שלו.

"הוא פשוט פנומן. אין דרך אחרת להגדיר אותו. מבחינה סקולרית-משפטית האיש הוא 7 דרגות מעל האדם המוכשר ביותר שאני מכיר. ממש בכיתה בפני עצמה", אומר על חנס עו"ד אריאל עמינצח, היועץ המשפטי של תנובה, קולגה וחבר. "יש לו יכולת לברור את המוץ מהתבן ממש במהירות. הספקי העבודה שלו, בגלל ההבנה הכל-כך מהירה שלו, הם הרבה יותר גבוהים משל אדם ממוצע".

לדברי פרופ' עמרי ידלין, מי שהיה מרצה של חנס לתואר הראשון, ולימים הפך לקולגה שלו בפקולטה למשפטים ולשותפו בחלק מהמחקרים, חנס פשוט מיוחד. "הוא חכם מאוד, בעל השכלה מאוד רחבה בתרבות, ספרות, בתחום הפיננסים וכן במשפט, מקורי, יצירתי וחדשני. הוא מסוג האנשים שיכולים לעשות הכול. אני לא מתרשם מאנשים בקלות, אבל הוא באמת ראוי לכל הקומפלימנטים האפשריים".

משרדו של חנס בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב, הצמוד למשרדו של הדיקן, פרופ' חנוך דגן, אקדמי-צנוע, ספרטני כמעט. באותה מידה יכול היה לשבת באחד ממשרדי הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות המובילות בעולם, בהן הרווארד ו-NYU. חנס מוזמן בקביעות להרצות בבתי-ספר למשפטים בארה"ב, ובשנת 2008 "בילה" כמרצה-אורח באוניברסיטת נורתווסטרן בשיקגו.

"לימדתי פעמיים בחו"ל ואני מתכוון גם בשנה הבאה לנסוע לכמה חודשים ללמד בארה"ב, אבל בשבילי זו לא שאלה אמיתית אם לעזוב לארה"ב או לא. אני מאוד אוהב את ישראל ומרגיש פה בנוח. בחו"ל אני מרגיש זר, מנותק".