להתעסק בגולדסטון, לא בבדיקה

בימים אלה פורסם בעיתון "ניו יורק טיימס" מאמר מאת רוברט ברנשטיין, מייסד הארגון לשמירה על זכויות האדם, שמעמדו בארגון היום הוא של יו"ר מייסד אמריטוס.

השורה התחתונה במאמר היא הקביעה כי הארגון שייסד סטה בשנים האחרונות מן המטרות שלאורן היה אמור ללכת. במקום לעקוב אחר הפרות של זכויות במדינות שהשלטון בהן טוטליטרי ולקדם חירויות יסוד, קובע ברנשטיין כי הארגון עוסק לאחרונה בסכסוך הישראלי-פלסטיני, והוא מפרסם דו"חות המסייעים לאלה המבקשים להפוך את ישראל למדינה מנודה.

ג'ון בולטון, שגריר ארה"ב לשעבר באו"ם, מזהיר כי מה שעושים היום לישראל עלול לקרות מחר לארה"ב ולמדינות דמוקרטיות אחרות. הוא מזהיר כי האיום של הגשת דו"ח גולדסטון הוא הצמדת אקדח לרקתה של ישראל ובעתיד האקדח יופנה כלפי ארה"ב. ויש עוד קולות מן הסוג הזה, שנדמה כי הם הולכים וגוברים. ומה עושים אצלנו? מתעסקים בשאלה אם כן או לא להקים ועדת בדיקה.

כבר כתבתי כאן כי ועדת בדיקה תפיס את דעת חבורת גולדסטון רק אם ממצאיה יהיו תואמים את אלה של השופט הדרום-אפריקני. בכל מקרה אחר, תקום צעקה על טיוח, וזה יהיה הרבה יותר גרוע.

מצד שני, אם הוועדה בארץ תאמץ את גולדסטון, אולי נקבל כמה מחיאות כפיים, אבל בסופו של יום זה יסתיים אצלנו בספיקת כפיים. תוצאה כזאת תהיה מכה אנושה לצה"ל, כי רק משוגע יסכים לצאת להילחם אם התוצאה עלולה להיות העמדתו למשפט או הוקעה.

אם מחברים את שני האלמנטים הללו - הנזק וחוסר התוחלת בהקמת ועדה בצירוף הקולות הגוברים בעולם נגד גולדסטון - אז במקום להתעסק עם ועדת בדיקה, צריך להתעסק עם ועדת גולדסטון, להקדיש מאמצים וכספים כדי לפורר אותה ואת ממצאיה.

זה לא קל, אבל הקולות הנשמעים לאחרונה מוכיחים שזה אפשרי - בתנאי שוועדת בדיקה תרד באופן מוחלט מסדר היום וכל המאמצים יופנו להרס ועדת גולדסטון. ואם ועדה - אז רק לבדיקת ועדת גולדסטון, מניעיה ואיכות ממצאיה.

בטח לא אהרן ברק

אם תוקם, חס וחלילה, ועדת בדיקה, בטוח שלא אהרן ברק צריך לעמוד בראשה או אפילו לכהן כחבר בה. יש להתייחס אל נשיא בית המשפט העליון כמי שדעתו נקבעה מראש בהתבסס על דבריו לא מזמן ולפיהם הישראלים רוצים להשליך את הערבים לים. אפילו גולדסטון לא הרחיק לכת עד כדי כך.