ליגה חסרת ערך ספורטיבי

1. ליגת העל בכדורסל שנפתחה השבוע איבדה עניין ספורטיבי בעקבות פרשת "פנאנשל בנק". מרחפת מעליה שאלה מרכזית אחת: האם שופטים היו חלק ממאגר הלקוחות של בנק פנאן, כפי שפורסם בשבוע שעבר, וכפי שהשופטים עצמם דאגו להכחיש בתזכיר עליו חתמו בסוף השבוע. עוד נחזור לשאלה הזאת בהמשך, אבל גם בלי תשובה עליה ברור שהפרשה הזאת מבהירה עד כמה אנחנו מדינה שאין בה תרבות ספורט אמיתית. אם אנחנו מחפשים את הסיבות לכישלונות מקצועיים של הכדורסל והכדורגל - הכל מונח כאן.

את העליונות הספורטיבית שלה השיגה מכבי בארץ בצדק. היא היתה טובה יותר מקצועית מהיריבות שלה ועל אף ניהול שלומיאלי לעתים, גם מנוהלת טוב יותר. כאילו שאברהם פלדה ושאול אייזנברג הם המצאות של מזרחי; ודני קליין - מודל שמבקש לחקות כל כך את מזרחי רק עם הרבה פחות כישרון - הוא מושתל של פנאן.

חשוב לזכור את זה בסערת המלל של הימים האחרונים. בלא מעט עונות קיבלת את ההרגשה שמכבי פשוט היתה שם לאסוף את האליפות שכל יריבותיה התעקשו לא לקחת. העובדה הזאת רק מעצימה את העוול העצום שהסב פנאן לאוהדי הקבוצה שניהל: גם בלי המעטפות מכבי היתה זוכה כאן במרבית האליפויות.

כבר עכשיו ברור ששחקנים בקבוצות יריבות השקיעו בבנק של פנאן. העובדה הזאת לא פסולה חוקית או תקנונית. אם שחקנים ובעלי תפקיד ניהולי יריבים לא רשאים לקיים קשר עסקי ביניהם, הדבר גורף ולא יכול להיעצר בבנק פנאן.

לגיורא שפיגל יש סוכנות ביטוח והיתה לו כזאת גם כשאימן קבוצות בליגת העל בשנות ה-90. טכנית, מישהו צריך לבדוק אם שחקנים בקבוצות אחרות היו מבוטחים של שפיגל המאמן. זה מופרך.

אבל כאן נכנס לתמונה העניין המוסרי, שאלת תרבות הספורט. לא מכבי או התארים שלה מוכתמים מהעובדה ששחקנים יריבים השקיעו אצל פנאן, אלא פני הענף כולו (ובכלל זה מכבי), ובעיקר האופן בו מתנהל הענף. ברגע ששחקן יריב השקיע בבנק של פנאן, ניטלת ממנו הזכות לבקר את התנהלותה של מכבי. אם לכאורה מאיר טפירו שם בעבר שקל בבנק של פנאן, טפירו פסול מלצעוק על סמי בכר שלקח לו אליפות באותו גמר פיינל-פור מפורסם. כי בעצם מעשיו, טפירו נגע בשחיתות והיה שותף לבנייתה. נתלשת ממנו ומהבוסים שלו בהפועל ירושלים הזכות להתלונן על גזילת התואר. אין לי מידע לגבי טפירו. הוא מובא כאן כדוגמא היפותטית, אבל כנראה שהיו שחקנים אחרים כאלה.

יו"ר מינהלת הליגה בכדורסל, אבנר קופל, הודה בראיון שידע על השקעתם של שחקנים מחוץ למכבי בבנק של פנאן. גם פדרמן התריע בפניו על העניין הזה. קופל נמנע מלעשות דבר. אני חושב שקופל - כיו"ר המינהלת - לא תופס את חומרת הדברים. קופל משדר לאוהדי הענף שעליו הוא מופקד שהאופן שבו מתנהל המשחק בארץ הוא לא יותר מחלטורה. שמעורבות המינהלת נעצרת ברמת המעודדות במשחקי הפיינל-פור. אין טעם לדבר על התוצאות הכושלות של הנבחרת, אם אין תפיסה ברורה שמפרידה בין שחקן למנהל קבוצה יריבה.

סוגיית השופטים חמורה בהרבה ולכן היא חייבת לקבל תשובה מיידית. נניח לצורך הדיון שאכן קיים שופט שהשקיע בבנק של פנאן. עדיין סביר להניח שמרבית השריקות במשחקים של מכבי לא הושפעו מההשקעה הזאת. אבל במהלך משחק, כששופט רץ בלי הפסקה, בפסקי הזמן כשהוא עוצר לנשום אוויר, ייתכן ועוברת אצלו מחשבה שהבחור מאחורי הספסל עם הפנים החמוצות, אתמול שמתי אצלו מאה אלף דולר להשקעה. בתפקיד ציבורי - ושופט כדורסל להבדיל משחקן הוא בעל תפקיד ציבורי - לא ניתן להשאיר פתח לשחיתות. אסור גם לסמוך על יושרתו של בעל התפקיד. יושרה היא דבר גמיש ומשתנה בין אדם לאדם וצדק הוא דבר שצריך גם להיראות ולא רק להיעשות. אף אחד לא עצר לרגע לחשוב שמשהו כאן לא תקין.

הספורט הישראלי בנוי על חוסר תקינות ותרבות של שחיתות. בהתחלה מדובר היה בשחיתות ממוסדת. מפא"י הקימה קבוצות, הכפיפות אליהן היתה פוליטית, התנועה דאגה לאוהדים ולשחקנים והמפלגה למתקני הספורט. האפליה היתה אינהרנטית. שמור לי ואשמור לך. זה הבנק של פנאן רק באופן ממוסד. זה נשמע כאילו מדובר בהיסטוריה רחוקה, אבל זה המסד הערכי שמתחנכים עליו אוהדים וספורטאים במדינה. ההצלחה של בית"ר בכדורגל אחרי עליית הליכוד לשלטון או המעורבות של חיים רמון בהפועל תל אביב כדורגל בשנים האחרונות הן המחשה לכל זה מענף אחר. עד שקמה אלטרנטיבה נקייה שהוכיחה איך עושים את זה נכון, גם היא בחרה להשחית את עצמה. מה שעשו תרבות ההתנהלות של פנאן והבנק שלו למכבי הוא שהם הפכו אותה למפ"איניקית. אין דבר רחוק יותר מתרבות ספורט בריאה ממפא"יניקיות.

במקום שבו התרבות רקובה, תצמח עם הזמן עבריינות. לא צריך חוק כדי להבין שאסור לשופט להשקיע כסף בבנק של מנהל קבוצה.

2. כסף של שוק אפור מושתת על אנשים שאיבדו את הונם וכל שנותר להם הוא להיעזר במלווה בתנאים בלתי אפשריים כדי לטבוע עוד יותר כך. יכולת לנהל בנק כזה מותנית בהון זמין של אנשים עם כסף. החבר'ה מליגת העל בכדורסל הם ברובם אנשים אמידים. אף אחד מהם לא חשב לרגע את מה מממן הכסף שלהם, מי הקורבן האמיתי בסיפור הזה. אם היתה בהם טיפת מוסר הם היו נוהגים אחרת. אם היתה בהם טיפת מוסר, אולי היתה פה תרבות ספורט נורמלית.