לאובמה אין חוט שדרה

שרשרת של התקפלויות, הימנעויות, אי קבלת החלטות והתעלמויות מובילה למסקנה

למרות החבטות מהימין הקיצוני, אנשים רבים בארה"ב עדיין אוהבים את ברק אובמה. אבל הנשיא החדש יחסית, שקיבל טונות של אשראי מהציבור עם כניסתו לבית הלבן, מתחיל לעצבן לא רק את מתנגדיו אלא גם את חסידיו השרופים.

'אין לאובמה חוט שדרה' היא הקובלנה הנפוצה ביותר נגד הנשיא בשבועות האחרונים והקובלים הם דמוקרטים רבים. בקרב חסידי אובמה מסתמנת מורת רוח גוברת מנטייתו לפייס יריבים, לחפש פשרות, להגיע לעמק השווה ולוותר אגב כך על עמדות עקרוניות שהיו מסד מצעו במהלך הבחירות. נדמה, לפעמים, שמשאת נפשו היא לעשות מה שפחות אויבים, לא לרשום מה שיותר הישגים.

בראיון ל"ניו יורק טיימס" תמה ואצלאב האבל, נשיא צ'כיה לשעבר, כיצד ייתכן שאובמה לא נפגש עם הדלאי לאמה בביקורו בוושינגטון בספטמבר, במחווה לבייג'ינג. "זו רק פשרנות קטנה", אמר המדינאי הצ'כי. "אבל בדיוק עם הפשרנויות הקטנות האלה מתחילות הפשרנויות הגדולות והמסוכנות, הבעיות הגדולות". אז נכון שהדלאי לאמה הוא רק השליט הגולה וסמל המאבק של טיבט הזניחה, בעוד שסין, שבלעה/בעלה את טיבט, מחזיקה יותר אג"ח של האוצר האמריקני מאשר כל מדינה אחרת, אבל מה מבשרת ההתכופפות הזו לעולם, שעדיין לא שכח שנשיא אמריקני קודם, לפני כ-70 שנה, גייס את ארצו לרמיסת המפלצת הנאצית?

כפי שכתב ליאון ויזלטיר בגיליון החדש של "ניו ריפאבליק": "גריעת זכויות האדם ע"י נשיאות שמציאת מכנה משותף הוא המוטו שלה, היא פשוט בלתי נתפסת. דרך הפשרה אינה תמיד הדרך הנעלה... והיא פוגעת ביכולת המיקוח שלך. היא מאותתת לצד האחר שמשאת נפשך האמיתית היא הפשרה, העסקה כשלעצמה..."

והדלאי לאמה הוא רק חוליה אחת בשרשרת של מה שגם חלק מהחסידים תופסים כהתקפלויות, הימנעויות, אי קבלת החלטות או התעלמויות. האם אובמה ויתר על הצבת טילי הגנה מפני טילים בפולין ובצ'כיה מפני שהיא לא תהיה רלוונטית לאיום הטילים האיראניים, כפי שטוען הבית הלבן, או כדי לרצות את הרוסים, שהתנגדו ליוזמה הזו? ומדוע נמנע הנשיא מלהוביל את המאבק למען הקמת קרן ממשלתית לביטוח רפואי למעוטי הכנסות כחלק מחקיקת הרפורמות בביטוח, כפי שהבטיח בקמפיין הבחירות שלו? ומה עוצר אותו מלשים קץ לאפליית הומוסקסואלים ולסביות בצבא, עוד הבטחת בחירות שטרם קוימה? חשש מקיצוני הימין?

כמה פרשנים אומרים שזה עניין של אופי. יש לאובמה אינסטינקטים של עורך דין, ששואף למצות כל אופציה לפשרה לפני שמגיעים לבית המשפט. אחרים מזכירים, שכמעט בכל נאום בחירות הוא הבטיח להיות אנטי בוש. לאחד, לא לפלג. ליצור קואליציות, לא מחנות יריבים. לחשוב לפני שיורים. זאת הוא אכן מקיים, גם אם הוא מייצר אויבים בדרך. ולאחר הכל, ביקום שבו שרה פיילין היא כוכב עולה, אובמה לא צריך לדאוג. עם כל מגרעותיו הוא נותר ברירת המחדל השפויה. *