להדק חגורה: אנו על מסלול המראה

בדיוק לפני שלושה חודשים שינה בנק ישראל את מדיניות רכישות המט"ח הקבועות שנקט בה. בשלב ראשון הודיע כי ירכוש בנוסף לרכישות היומיות הקבועות גם סכומים לא קבועים, הודעה שתרמה לפיחות משמעותי יחסית והעלתה את הדולר קרוב לשער 4 שקלים.

כמה ימים מאוחר יותר הודיע בנק ישראל, באופן תמוה יש להדגיש, על הפסקת הרכישות הקבועות, הודעה שהחזירה את הצבע לפרצופי הספקולנטים, בעיקר הזרים, ותרמה להמשך התחזקות השקל.

אם שאלתם את עצמכם לשם מה התזכורת, הרי שזה משום שמהסופ"ש שינוי המגמה החל ואנו נמצאים בתחילתה של תקופת היחלשות השקל. מספר גורמים שחברו יחדיו מובילים אותי למסקנה זו:

הגורם הטכני

אשמח אם עמיתי במדור משה שלום ירחיב בנושא זה, ובנתיים: מבט על גרף הדולר/שקל מראה כי הסגירה השבועית מעל 3.74, הינה ראשונה מחוץ לתעלה יורדת שתחילתה בשער 4.25 (בשלהי חודש מרץ 2009).

לטכנאים ולמודלים האוטומטיים (שהשימוש בהם בעיקר בבנקים הזרים) זהו איתות ראשון וסימן אזהרה לפני שינוי מגמה. שבירת 3.82 כלפי מעלה, תהווה איתות נוסף ואיזור המבחן הרציני הוא 3.92-3 שחצייתו תאותת באופן ברור על שיבה לרמות השיא שנרשמו במרץ 2009.

במבט טכני לאחור ניתן לראות כמה אומלל היה תזמון החלטת בנק ישראל להודיע על הפסקת רכישות המט"ח הקבועות. רמת ההתנגדות 3.93 נשברה, המודלים שזיהו זאת כשינוי מגמה החלו לרכוש דולרים ובדיוק אז הגיעה "הודעת ההרגעה".

הגורם הפונדמנטלי

האופוריה בשווקי העולם לגבי היציאה מהמיתון וחזרה לצמיחה מהירה הולכת ומתפוגגת. למרות שזה לא מוצא חן בעיני רבים, ארה"ב היא עדיין הכלב שמכשכש בזנב. כל עוד הבורסה האמריקאית מתמידה בעליות, התוצאות הנלוות הן תאווה מוגברת לסיכון וזה אומר דולר נחלש, מטבעות אחרים מתחזקים, נפט, זהב וסחורות מתחזקים.

רבים ומומחים מסכימים שהעליות היו חדות מדי ומהירות מדי. הגרף המצורף כאן ממחיש באופן יוצא מן הכלל עד כמה קיצונית הייתה התאוששות הבורסה האמריקאית.

משווים את התקופה הנוכחית למשבר הגדול ב-1929. אחריו סבל העולם ממיתון מתמשך ובמשך כמה שנים נהנה שוק המניות האמריקאי ממה שנהוג לכנות "ראלי של שוק דובי". מהלכי ראלי כאלו התרחשו במשך ארבע שנים.

הראלי נמדד בזמן שהוא נמשך (מספר ימים) ובעוצמתו שיעור השינוי במדד דאו ג'ונס). ביוני 1931 למשל נמשך הראלי 21 ימים, שבהם עלה מדד דאו ג'ונס בכ-29%. בנובמבר 1929 נמשך הראלי 155 ימים שבהם עלה המדד בכ-48%. הממוצע כפי שניתן לראות בגרף לעיל, היה 70 יום ו-29%.

הראלי הנוכחי שבר את כל השיאים. הוא נמשך 220 ימים, שבסיכומם עלה השוק בכ-55%. בסיום כל ראלי להזכירכם, מגיע תיקון. לעיתים התיקון חד והוא כואב במיוחד כשהנתונים אינם מצביעים על התאוששות מהירה בכלכלה.

לדעתי בסוף השבוע החל תיקון כזה והדבר יבוא לידי ביטוי גם בשוק המט"ח העולמי (המשך התחזקות הדולר כלפי רוב המטבעות), גם בנפט וגם בסחורות, עם הסתייגות קלה לגבי הזהב שעשוי לשמור על עוצמתו כמפלט אלטרנטיבי. גם מדד הפחד שעלה ב-25% בשבוע שעבר תומך בכך.

הגורם הפסיכולוגי

המלחמה שמנהל בנק ישראל בספקולנטים הפכה למותחן פסיכולוגי. במישור האסטרטגי זקף בנק ישראל לזכותו ניצחון. מטרתו הייתה להבהיר כי לא יתיר לשקל להתחזק כל עוד אינו תואם את המגמה בעולם. בפועל, בתקופות שבהן הדולר נחלש משמעותית בעולם, הבנק התערב בשוק וכתוצאה מכך ההיחלשות לעומת השקל הייתה בשיעור נמוך משמעותית מאשר כלפי מטבעות אחרים.

בנק ישראל לא תחם את מדיניותו בזמן והפך את המלחמה למלחמת התשה.

הזרים שהבינו זאת הפעילו היטב את מערך היח"צנות. בחודשים שחלפו כמעט שלא עבר יום שלא מתפרסמת בו אנליזה של בנק זר הגורס כי השקל ימשיך להתחזק, בנק ישראל יפסיק להתערב, יעלה את הריבית וכן הלאה.

והנה בשבועות האחרונים מתגלים בקיעים בחזית האחידה שהפגינו הזרים. יש ירידה דרמטית במחזורי המסחר, סטיות התקן הצטמצו כתוצאה מחשש מפני התערבויות, ויש פחות אנליזות בומבסטיות בעיתונות המקומית.

גולדמן זאקס אף הודה שבנק ישראל לא יעלה ריבית בחודשים הקרובים בניגוד למה שסבר קודם לכן. מורגן סטנלי במסמך שלא זכה לחשיפה תקשורתית מסיבות מובנות, מתריע בפני לקוחותיו כי בנק ישראל ימשיך במדיניות רכישות הדולרים בטווח הקצר והבינוני וכי הוא הבנק הנחוש ביותר בקרב השווקים המפותחים בהתנגדותו להתחזקות המטבע המקומי.

הכרזתו בדבר מחויבות להמשך ההתערבויות והותרת הריבית על כנה מעידות בבירור על העדפת יעד שקל בר תחרות על יעד האינפלציה.

הדממת סוף שנה

יש עוד שני גורמים שכדאי לקחת בחשבון:

האחד הוא נטיית מנהלי קרנות לסגור פוזיציות לקראת סוף השנה וככל שאי הוודאות לגבי סוף השנה גדלה כך גם יוקדם מועד סגירת הפוזיציות במיוחד כשהן מראות רווח נאה -המשמעות הינה כמובן היחלשות השקל.

השני הוא המלצתו המפורסמת של וורן באפט-כשכולם מפחדים זה הזמן לקנות. להמלצות הזרים הצטרפו לאחרונה בזה אחר זה הכלכלנים של בנק דיסקונט, בנק הפועלים, בנק לאומי, כלל פיננסים ואחרים. כולם טוענים כי השקל ימשיך להתחזק. כשאני משקיף על הטיעונים שבהם הם מבססים את הערכותיהם, אני נזכר בדברי באפט וחושב שזה הזמן לקנות - מט"ח כמובן.

הסתייגות אחת אני חייב להוסיף - אם בשבוע המסחר הקרוב יתחדש הראלי בשווקים והמסכים שוב יצבעו בירוק, "יוקפאו" מסקנותיי עד להפסקת העליות.

מילה לבנק ישראל

ומילה אחת לסיום לאנשי בנק ישראל. אנא קראו היטב את החלק הטכני בטור זה. אני סבור כי אתם עושים עבודת קודש בכל הקשור להצלת המשק הישראלי ולנוכח עמדות האוצר אתם לבד במערכה. שימוש מושכל בניתוח הטכני ובהבנת נקודות התהפכות המודלים היה מביא לדחיית ההודעה באוגוסט והשגת היעד אותו הצבתם לעצמכם מהר מהצפוי.

הזרים שהם השחקנים הדומיננטיים למדו לכבד את היריב ולפחד ממנו. נצלו זאת. רכישות בהיקפים נמוכים בזמן עליות דווקא, יגרמו להפתעה רבתי ויטרפו לגמרי את כל הקלפים.

יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
Rika40@012.net.il


אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.