בארי טאף: "הצלחת היצוא הישראלי לוחצת על שער החליפין"

"מי מזיז את השקל?" - תחת הכותרת הזו כונסו 4 דמויות מוכרות בשוק המט"ח בניסיון להבין לאן מועדות פניו של הדולר בישראל בפרט ובעולם בכלל.

בפאנל, שהתקיים במסגרת כנס החשב הכללי במשרד האוצר, השתתפו בארי טאף, מנהל מחלקת השווקים בבנק ישראל, אילן רביב, מנכ"ל יובנק, אדם רויטר, מנכ"ל חברת חיסונים פיננסים וטל קינן, מנכ"ל חברת KCPS.

"אף אחד לא יודע לאן הולכים שערי המטבעות", אמר רויטר בנחרצות, ובהתייחסו לתחזיות האנליסטים אמר: "הכל קשקוש, אף אחד לא יודע באמת". רביב התייחס גם הוא לקונצנזוס האנליסטים בדבר המשך היחלשות הדולר בשל הזרמות הכספים המאסיביות של הממשל האמריקני לשווקים והגירעון התופח, ואמר כי "מזמן לא ראיתי קונצנזוס כל כך חזק לגבי הדולר. זה נדיר מה שקורה היום. ובדרך כלל שיש כזה קונצנזוס חזק הוא לא מתממש. לכל אלה שכותבים חדשות לבקרים שהדולר ייחלש אני אומר ראינו, שמענו וכל מי שרוצה כבר מכר דולרים".

מתחילת חודש מארס, אז החל הראלי בשוקי המניות והתיאבון לסיכון גבר, נחלש אינדקס הדולר בעולם בכ-14%. הגידול בתיאבון לסיכון הביא את המשקיעים לזנוח אפיקים בטוחים כגון הדולר לטובת אפיקים מסוכנים יותר כמו המניות. במקביל, בנקי השקעות זרים כדוגמת מריל לינץ' וברקליס חוזרים ואומרים כי הם צופים היחלשות של הדולר. בישראל, למשל, סיפק מריל לינץ' מחיר יעד של 3.35 שקלים לדולר ומורגן סטנלי מעריך שהדולר ייחלש ל-3.37 שקלים עד אמצע 2010.

בשנתיים האחרונות הועלו הערכות בדבר ירידת מעמדו של הדולר בעולם ויש שסימנו את היואן, המטבע של סין, כיורשו של הדולר בתור מטבע הרזרבות המוביל. אחד מהם הוא המשקיע המיליארדר ג'ים רוג'רס, שממליץ לעיתים תקופות למכור דולרים ולקנות יואן. ומה חושב על כך טאף? ובכן, הוא מסכים שלאורך זמן מעמדו של הדולר יישחק ומעמדו של היואן יתחזק.

"אני מסכים שיהיה שינוי אך הוא יתרחש רק על פני זמן רב", אמר טאף. "כדי להיות מטבע רזרבות צריך תשתית כלכלית שלא קיימת באף מדינה באסיה, בייחוד לא בסין. הדברים האלה ייקחו שנים. ברגע שהתנאים יבשילו, המטבע של סין ישקף את כוחה של סין בכלכלת העולם".

כידוע, בנק ישראל החל לרכוש דולרים ממארס 2008 והביא את יתרות המט"ח מרמה הנמוכה מ-30 מיליארד דולר לרמה של כ-60 מיליארד דולר היום. טאף הדגיש כי לאחר תום המשבר בנק ישראל יפסיק כמעט לחלוטין את ההערבות בשוק המט"ח ויתערב רק לעיתים רחוקות ובתנאים חריגים. רק לפני כשבועיים רכש בנק ישראל סכום זניח יחסית של כ-50 מיליון דולר בשוק, סכום שלא השפיע באותו יום על הדולר שנסחר סביב 3.69 שקלים. כשנשאל טאף מדוע ביצע בנק ישראל את אותה הרכישה, הוא ענה: "אני מתפלא על השאלה, הרי אף אחד לא מצפה מבנק ישראל להגיד, למשל, מתי וכמה נעלה את הריבית. אנחנו מנהלים מדיניות מוניטרית ושער החליפין הוא חלק מהמדיניות המוניטרית. אנו מסתכלים על מגוון נתונים כלכליים ומקבלים החלטה על פיהם. בינתיים ההחלטות היו סבירות בהחלט".

רביב החמיא לבנק ישראל על ההתערבות בשוק המט"ח ואמר כי בנק ישראל ייצא בעתיד מורווח מרכישות הדולרים, שכן להערכתו הדולר יחזור יום אחד לרמות של 4.5 שקלים ומעלה. "בנק ישראל ירוויח הרבה מאוד כסף מההתערבות בשוק המט"ח", אמר רביב. "אם הייתי יכול להדפיס שקלים הייתי קונה דולרים יחד עם בנק ישראל. שערים של 4.5 שקלים ו-4.8 שקלים לדולר עוד יגיעו יום אחד. בנק ישראל צריך להמשיך לרכוש דולרים".

רויטר הוסיף: "האם הספקולנטים מזיזים את השקל? אספר לכם סיפור: לפני מספר שנים דיברתי עם מישהו שהקים קרן גידור וגייס 30 מיליון דולר. הוא אמר לי: 'כל הבנקים מחזרים אחרי ומציעם לי מנוף של פי 25-30 על הכסף'. אם קרן הגידור הזו שפעלה בשוק המט"ח ממנפים את ה-30 מיליון דולר פי 25, כלומר 750 מיליון דולר לא רק שלאותה קרן גידור הייתה השפעה על שוק המט"ח, אלא היא הייתה מחליטה בדיוק איפה שער הדולר הולך להיות. אז תבינו את כוחם של הספקולנטים".

בארי טאף עצמו אמר בגלוי מה הוא חושב על הטענות בדבר הספקולנטים שמכוונים לכאורה את שוק המט"ח: "הספקולנטים הם לא הגורמים העיקריים שמשפיעים על שער החליפין. יש תנועות קצרות ויש תנועות פיננסיות ואנחנו צריכים ורוצים את ההשקעות של הזרים. לא ראיתי בשום יום הוכחה לכך שהייתה 'התקפת ספקולנטים' על שער החליפין. לעומת זאת, יש הרבה מאוד ימים שרואים בבירור שהמוכרים הם היצואנים. הם הגורמים העיקריים לייסוף השקל. הצלחת היצוא הישראלי לוחצת על שער החליפין. אין מה לעשות".