194 אלף סיבות לדאגה

השבוע התברר שבישראל, גם מי שקם בבוקר והולך לעבוד, יכול לחזור הביתה עני

"דו"ח העוני הנוכחי מעיד על זיקה ישירה בין יציאה לעבודה והיחלצות מעוני", אמר השבוע שר הרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג. השר התייחס בעיקר לעובדה שהגדלת ההשתתפות של ערביי ישראל בשוק העבודה צמצמה את מימדי העוני בקרבם, אבל הנתונים שחבויים במעמקי הדו"ח מצביעים על כך שעבודה לא תמיד מחלצת מעוני - ואת זה יודעים היטב אלפי ישראלים.

מתוך 420,100 משפחות עניות בישראל, יש 194,400 משפחות עובדות - כאלה שלפחות אחד מבני הזוג קם כל בוקר והולך לעבוד. זהו ללא ספק הנתון הדרמטי ביותר שנכלל בדו"ח העוני לשנת 2008, שהוצג השבוע על ידי המוסד לביטוח לאומי.

החדשות הטובות בסיפור הזה, אם אפשר בכלל לכנות אותן כך, הן שכשמבודדים את מספר המשפחות העניות שבהן שני בני הזוג עובדים, מגיעים ל-26,200 "בלבד". ועדיין, אם יש אפילו משפחה אחת שבה שני בני הזוג עובדים ולמרות זאת היא נקלעת לעוני, מישהו צריך לתת לזה את הדעת.

לבחור בין תרופות לבין אוכל לילדים

מקטרגי דו"ח העוני מונים סיבות רבות מדוע לא צריך להתרגש מערימת המספרים הזו המתפרסמת במחזוריות, כל שנה מחדש. למשל, הם אומרים, עוני צריך למדוד בשיטה האבסולוטית ולא בשיטה היחסית. כלומר, אסור להגדיר אדם כעני רק משום שהמרחק בינו לבין רמת החיים הממוצעת בארץ גדול, אלא לקבוע "סל מוצרים" בסיסי שצריך להיות לכל אדם, ואם אין לו חלק מהמוצרים האלה רק אז הוא עני. במילים אחרות, אם יש לאדם קורת גג, אוכל בסיסי, מים זורמים, חשמל ואפילו טלפון נייד - הוא בטח לא עני.

למקטרגי הדו"ח צריך לומר דבר פשוט: העני הישראלי הוא לא העני של הודו - על כך אין ספק. אבל מי שחי במדינה מפותחת, כזו שמתפתלת ומתפללת ליום שבו יקבלו אותה סוף סוף לארגון ה-OECD, לא צריך למדוד עוני כפי שמודדים אותו במדינות עולם שלישי. אם בישראל אדם קם בבוקר לעבודה קשה ובסופו של יום צריך לוותר על תרופות כדי שלילדים יהיה אוכל על השולחן, משהו כאן לא עובד.

רק כדי לסבר את האוזן, שיעור העוני הממוצע בקרב מדינות ה-OECD עומד על כ-10% - ושם הם מודדים אותו כמונו. ישראל, לעומת זאת, ניצבת בתחתית המאוד לא מחמיאה לצד מקסיקו וארה"ב, עם 23.7% עניים.

קו העוני בישראל פשוט לזיהוי: אם אתם זוג עם שני ילדים וההכנסה המשותפת שלכם עומדת על 5,573 שקל ברוטו בחודש ומטה - אתם עניים. האם מישהו חושב שבסכום כזה, ואפילו בתוספת 500 שקלים, אפשר לחיות בארץ וגם לפרנס שני ילדים (אל תשכחו את מס הבצורת), מוזמן לערער על השיטה.

אבל הבה נחזור רגע לעובדה שברוב המשפחות העניות יש רק מפרנס אחד. האם זה בלתי לגיטימי שלפחות למשך תקופה מסוימת המשפחה תתבסס על מפרנס יחיד?

במדינות רבות מקובל שנשים יוצאות לחופשת לידה בת שנה שלמה ויותר, ובמקרים אחרים הגבר הוא שיוצא לחופשה או לפחות לחלק ממנה. האם נגזר על משפחה כזו להיות ענייה? אם היא מתגוררת בארץ, כנראה שכן.

מיסוי שפוי

שתי מסקנות מיידיות עולות מנתוני דו"ח העוני, לפחות בהקשר של משפחות עובדות: האחת - יש להגדיל את ההכנסה הפנויה של אנשים עובדים. העלאת שכר המינימום היא צעד אפשרי, אבל אפשר לעשות זאת גם על ידי מיסוי שפוי. הגדלת ההכנסה מעבודה לא תעזור אם בכל כמה זמן יוטל מס נוסף על דלק ומים למשל.

המסקנה השנייה היא שיש להגביר את אכיפת חוקי העבודה בישראל. אפשר בקלות לנחש כי רבים מאלה שהוגדרו עניים בדו"ח הנוכחי הם כאלה המועסקים בתנאים המנוגדים לחוק - למשל ללא תשלום שעות נוספות. בעניין הזה כבר מונחת בפתחה של ועדת העבודה של הכנסת הצעת חוק המשותפת לממשלה, להסתדרות ולמעסיקים - אבל משום מה היא מתעכבת שם למרות ההסכמה הרחבה.

מדובר בחוק שאמור להגביר את מספר פקחי העבודה ולאפשר הטלת סנקציות פליליות לא רק על הקבלנים של עובדי כוח אדם, אלא גם על הארגונים שהזמינו את הקבלנים. לתשומת לב הקורא חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה בכנסת- הנה משהו קטן שגם אתה יכול לעשות בשביל העובדים העניים.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988