סיירת היועמ"ש בסכנת פירוק

המכתב של לדור היה יריית הפתיחה במאבק על הפרקליטות. עכשיו כבר אין דרך חזרה

זעקות השבר הנשמעות במערכת המשפטית מלמדות על כך שהשטח בוער. לא ניתן עוד להסתיר את הקרע בצמרת משרד המשפטים מאחורי חיוכים מאולצים או פגישות עבודה ידידותיות ששר המשפטים, יעקב נאמן, מקיים עם בכירי המערכת. מדובר במלחמה של ממש, שבה משמשים בערבוביה גישות אידיאולוגיות סותרות, מאבקי שליטה וחרדה למעמד האישי.

מכתבו של פרקליט המדינה, משה לדור, מאמש (ג') משמש יריית הפתיחה לקרב הגלוי שעתיד להתרחש בימים ובשבועות הקרובים, עד שמישהו ייפול חלל. עכשיו כבר אין דרך חזרה.

לדור לחץ על הדק הנשק הלא-קונבנציונלי - מכתב פומבי ל-800 הפרקליטים הכפופים לו, ובמקביל שיגורו לכלל אמצעי התקשורת וגם, באמצעות הפקס, ללשכת שר המשפטים.

מבחינה מינהלית נאמן צודק - זהו אכן צעד המלמד על "פוטש" מצד אנשי המערכת נגד נבחר הציבור הממונה עליה. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, כבר השמיע בעבר ביקורת פומבית נגד יוזמות השרים שמעליו - דניאל פרידמן בקדנציה הקודמת ונאמן היום. אך רום מעמדו של היועץ (נכון להיום) נתן לגיטימציה לטענה שלא מדובר בפקיד ציבור רגיל. לדור, למרות מעמדו הבכיר של פרקליט המדינה, אינו יכול להסתתר מאחורי טיעון זה.

פירוק הפרקליטות

הדבר שהקפיץ את פרקליט המדינה הוא העובדה שגם בפגישות העבודה המועטות שקיים נאמן עמו ועם מזוז על תוכנית הפיצול שלו לא נחשפה בפניו העובדה שאין מדובר רק בנטילת הסמכויות הפליליות מהיועץ המשפטי לממשלה, אלא בפיצול כללי של פרקליטות המדינה לשני גופים: בעוד שהפרקליטות האזרחית והמינהלית - לרבות מחלקת הבג"צים - תישאר באחריות היועץ המשפטי, תעבור הפרקליטות הפלילית כולה, על מחלקותיה ומחוזותיה, לאחריות התובע הכללי.

לדור מכנה את הצעד הזה "פירוק הפרקליטות לגופי משנה, מעין 'פרקליטויות-מיני' או לשכות לתביעות פליליות ולייצוג משפטי אזרחי, שתפעלנה כל אחת בנפרד".

במילים אחרות - פרקליט המדינה חרד לאתוס המקצועי שנבנה בפרקליטות בעמל רב, לגישה הממלכתית והמקצוענית ששותפים לה הפרקליטים במחוזות השונים, לתחושת הסיירת המובחרת שתלך לאיבוד.

החששות הללו מוצדקים לגמרי: לדור ומזוז עדיין אינם מודעים לאופן שבו נאמן מתכוון ליישם בפועל, בשטח, את תוכנית הפיצול שלו. התוכנית להפרדת ענפי הפרקליטות אלה מאלה, כמו ניתוח להפרדת תאומים סיאמים, לא תסתיים בהכנת תרשים זרימה חדש שבו יוגדר מי כפוף למי במתכונת החדשה. גם תיקוני החקיקה הנרחבים בחוק סדר הדין הפלילי ובעשרות חוקים נוספים, שיעבירו באופן פורמלי סמכויות מהיועץ המשפטי לממשלה לתובע הכללי, הם החלק הקל בתוכנית, לגישתו של נאמן.

קרב על יוקרה

האתגר האמיתי, על-פי שר המשפטים, הוא בהפרדה הפיזית המתוכננת בין שני הגופים החדשים. בכוונתו של נאמן להעביר, פשוטו כמשמעו, את התביעה הכללית לבניין חדש, מחוץ למשרד המשפטים. זה האתגר האמיתי של נאמן כעת, מאחר שהוא יודע היטב כי לאחר שתיווצר הפרדה פיזית בין שני הגופים, לא ניתן יהיה עוד לאחדם מחדש. האתוס המקצועי המשותף יישבר, תחושת המשימה המשותפת תתפוגג. התביעה הכללית ומערך הייעוץ המשפטי יהיו לשני מוסדות ממשלתיים יריבים, שיתקוטטו זה עם זה על גבולות סמכויותיהם. אולי זו הסיבה שבגללה הקפיד נאמן לשרטט את הצעתו בקווים מעורפלים כל כך.

אפשר לראות את המאבק הזה גם כקרב אישי על יוקרה, כוח והשפעה: אם תוכנית הפיצול תצא לפועל, יעמדו בפני לדור 3 ברירות: להישאר בתפקיד פרקליט המדינה עד לתום כהונתו ב-2013, להתמודד על תפקיד התובע הכללי - או לפרוש פעם נוספת מהשירות הממשלתי.

במסיבת העיתונאים שכינס השבוע התייחס נאמן לאפשרויות העומדות בפני לדור, וציין כי הוא יוכל להתמודד על תפקיד התובע הכללי "כמו כל מועמד אחר". הדיו של הביטוי המזלזל הזה הגיעו עד יוסטון, שם שוהה כעת פרקליט המדינה.

היה ולדור יבחר להישאר פרקליט המדינה - הוא יספוג מכה כפולה, מלמעלה ומלמטה, שתגמד ותצמק את תפקידו, את משקלו ואת מעמדו במערכת אכיפת החוק. מלמעלה - יוצנח מעל ראשו התובע הכללי, שיהפוך להיות הבוס הצמוד שלו, שכל עתותיו יוקדשו לעניינים פליליים, בשונה מחלוקת הסמכויות דה-פקטו המתקיימת בין פרקליט המדינה ליועץ המשפטי כיום. מלמטה - הממלכה שעליה שולט לדור כיום תקוצץ באופן דרמטי, לאחר שיילקחו ממנה המחלקות האזרחיות, הפרקליטויות האזרחיות במחוזות השונים, וכן ספינת הדגל - מחלקת הבג"צים בפרקליטות. כל אלה יועברו לאחריותו של היועץ המשפטי לממשלה, לפי תוכנית נאמן.

נאמן הוא יהודי מפולפל, ואפשר שחזה את מה שמתרחש כעת. ההתפרצות הגעשית הנוכחית עשויה לשרת אותו ממספר בחינות: ראשית, היא מסיטה את הדיון הציבורי מהשאלה אם פיצול תפקיד היועץ המשפטי והפרקליטות כולה הוא צעד ראוי ונבון - לשאלה אם לדור חרג מסמכותו של פקיד, ואם על נאמן והממשלה לפתוח בהליך פיטורים נגדו או להסתפק בנזיפה.

שנית, היה ולדור יתפטר או יפוטר ויעזוב את המשרד בסמוך לפרישתו של מזוז - יתפנה משרד המשפטים בעת ובעונה אחת משני בעלי התפקידים המקצועיים הבכירים ביותר. פירוק מוקדי הכוח בשתי הלשכות במקביל יעניק לנאמן הזדמנות פז להעביר את תוכנית הפיצול, ההפרדה, החלוקה והריסוק (אפשר למחוק את המיותר, אם יש כזה) - כמעט בלא התנגדות מבית.

ערפל בנוגע לחוות-דעת היועץ

אבל נחזור לתוכניתו של נאמן. בהצעת ההחלטה שהפיץ שלשום (ב'), המלווה בדברי הסבר תמציתיים (אורכם הכולל של המסמכים הוא כרבע ממכתבו של לדור), מפורטות סמכויותיהם של היועץ המשפטי ושל התובע הכללי לאחר הפיצול.

נאמן מקדיש שני סעיפים בלבד לתיאור סמכויותיו של התובע הכללי, ולא פחות מ-16 סעיפים לפירוט הליכי המינוי וההעברה מכהונתו של התובע הכללי החדש. "קיים עיסוק נרחב מאוד בהצעתך בהליכי המינוי של התובע הכללי", אבחן לדור במכתבו, "שעה שאיש איננו מוטרד כיום משיטת הבחירה באמצעות ועדות האיתור הקיימות למינוי בכירים".

ואבחנה נוספת של לדור, שגם לה יש אחיזה מוצקה בנוסח הצעתו של שר המשפטים: השאלה אם לאחר פיצול התפקיד, חוות-דעתו המשפטית של היועץ המשפטי תחייב את הממשלה ורשויותיה. "קיים ערפל באשר לתוקפה המחייב של חוות-דעת היועץ - בניגוד למקובל כבר כיום ממילא", כתב לדור.

ואכן, עיון במסמך של נאמן מגלה כי תוכניתו, אם תעבור, תהיה נתונה ליותר מפרשנות אחת. בדברי ההסבר להצעתו כותב נאמן כי "מוצע לקבוע כי חוות-דעתו של היועץ תשקף את המצב המשפטי הקיים ותחייב את המוסדות שעליהם הוא מופקד, וזאת טרם קביעת בית המשפט בעניין".

אלא שבהצעת ההחלטה עצמה קוצצה ההוראה בדבר היותה של חוות-הדעת מחייבת: "חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בנושאי משפט", נכתב שם, "משקפת את המצב המשפטי הקיים - וזאת כל עוד לא פסק בית המשפט בעניין".

תוכנית הפיצול של נאמן

* היועץ המשפטי לממשלה ימשיך לעמוד בראש מערך הייעוץ למשרדי הממשלה וכל זרועותיה ברשות המבצעת, ימשיך לעמוד בראש מערך הייעוץ והחקיקה ולייצג את המדינה בבג"ץ.

* ליועץ תישמר הסמכות להתייצב בהליכים משפטיים מסוימים שהמדינה אינה צד בהם, במטרה לייצג את האינטרס הציבורי.

* היועץ המשפטי יקבל לידיו את האחריות על הפרקליטות האזרחית, והיא לא תהיה יותר חלק מפרקליטות המדינה.

* חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה "ישקפו את המצב המשפטי הקיים", אך לא ברור אם ימשיכו להיחשב מחייבות או שרשויות המדינה יורשו לפעול בניגוד לחוות-דעתו.

* במשרד המשפטים תהיה פונקציה חדשה - התובע הכללי הראשי, והוא יהיה אחראי על מערכת אכיפת החוק, לרבות הפרקליטות הפלילית, התביעה המשטרתית ויתר הגופים החוקרים והתובעים. התובע יקבל לידיו את כל הסמכויות שמעניק חוק סדר הדין הפלילי ליועץ המשפטי לממשלה בתחום הפלילי.

מהן סמכויות היועץ המשפטי כיום

* ראש התביעה הכללית בישראל. בכובע זה כפופים לו פרקליט המדינה ופרקליטות המדינה, משטרת ישראל והתביעה המשטרתית ויתר הגופים החוקרים והתובעים בפלילים מטעם המדינה. היועמ"ש מפקח גם על כלל ההידיינויות המשפטיות האזרחיות שהמדינה צד בהן, אם כנתבעת ואם כתובעת (באמצעות הפרקליטויות האזרחיות).

* מייצג את המדינה בעתירות המוגשות לבג"ץ ולבתי המשפט המינהליים נגד רשויותיה השונות.

* אחראי על מערך הייעוץ לכלל משרדי הממשלה, הן במטה במשרד המשפטים והן כגורם שכפופים לו מקצועית כלל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה וביתר רשויות המדינה.

* אחראי על מחלקת החקיקה במשרד המשפטים, המנסחת ומפקחת על גיבוש הצעות החוק הממשלתיות.

* חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מחייבות כיום את כל רשויות הממשל, כל עוד לא קבע בית משפט אחרת באותן סוגיות.

הביקורת של לדור

* תוכניתו של נאמן כוללת לא רק את פיצול תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה - אלא את פירוק הפרקליטות כולה לשני גופים נפרדים, שביניהם ישרור קונפליקט מתמיד.

* כל אחד מהגופים הללו יהיה חלש יותר, וכתוצאה מכך מערכת אכיפת החוק בכללה תיחלש.

* התוכנית של נאמן מעורפלת ביחס לתקפות חוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה.

* תוכנית נאמן גובשה ללא עבודת מטה, ללא התייעצות עם הגורמים המקצועיים בתוך המשרד, והיא מנוסחת בכותרות בלבד.

* פירוק הפרקליטות ומערך הייעוץ והחקיקה יביא לאובדן הפעולה המשולבת האינטגרטיבית הננקטת כיום במגוון תחומים - ממאבק בפשיעה המאורגנת ועד המאבק בשחיתות השלטונית והציבורית.

* התמקדותו של נאמן ב"ניגוד העניינים" שבו מצוי כביכול היועץ המשפטי כיום, המייעץ לשרי הממשלה ובמקביל מחליט על העמדתם לדין - אינה במקומה, שכן הרוב המוחלט של השרים אינם בגדר נחקרים או חשודים.