אחד הדברים הראשונים שעושה שר תחבורה חדש, וזה קורה בממוצע כל שנה וחצי, הוא לצאת בהצהרה על הקמת שדה-תעופה בינלאומי חדש. קיימות מספר שאלות שכדאי לבחון ולבדוק תחילה לפני שמחליטים על מהלך כזה:
1. האם נמל התעופה בן-גוריון מיצה את עצמו?
רק לפני מספר שנים הושלם השלב הראשון של מה שקרוי "נתב"ג 2000", עם בניית מסוף נוסעים חדש בעלויות גבוהות מאוד (יותר ממיליארד דולר). היום כבר יש כוונה להשקעות נוספות מחויבות המציאות. בעולם מקובל כי נמל-תעופה הינו פרויקט כלכלי לכל דבר, ולכן יש לוודא כי התשואה עליו תהיה חיובית. אם ייבחן ההיבט הכלכלי התשובה לשאלה זאת תהיה שלילית.
2. האם המרחק הגיאוגרפי בין ריכוזי אוכלוסייה שונים מנתב"ג מצדיק הקמת שדה-תעופה נוסף?
היום, עם התפתחותם המואצת של רכבת ישראל וכביש חוצה ישראל, המרחק בין נתב"ג לצפון הארץ ולדרומה "התכווץ", וכתוצאה גם זמן הנסיעה הפך לסביר יותר. לכן, נשאלת השאלה אם לא עדיף להשקיע יותר בתשתית תחבורה קרקעית אשר תשרת את השדה הנוכחי מאשר להקים שדה חדש. השקעה כזאת גם תקדם את הבטיחות בדרכים ותביא להקטנת מספר התאונות. לכן, גם התשובה לשאלה זו היא שלילית.
3. האם קיימת בארץ תשתית נוספת (כולל תיירותית) לזו הקיימת במרכז, היכולה לתמוך בכדאיות הכלכלית של הקמת שדה-תעופה בינלאומי?
אחד המדדים שבהם משתמשים כדי לבחון את הכדאיות הכלכלית של שדה-תעופה בינלאומי הוא מספר חדרי המלון הנמצאים במרחק סביר ממנו. אם נבחן, לדוגמה, את העיר אילת שבה קיים מספר רב של בתי-מלון, נראה כי במבחן התוצאות אפילו כמות כה גדולה של חדרי מלון לא יכולה לתמוך במספר סביר של טיסות בינלאומיות ומקומיות. אלו העוסקים במלאכה יודעים עד כמה קשה להפעיל טיסות בינלאומיות לאילת ולאורך זמן.
נמל-תעופה בצפון הארץ, כאשר מספר חדרי המלון בו נמוך, כמו גם הפעילות הכלכלית הנלווית, לא יוכל להחזיק את עצמו מבחינה כלכלית, ואז שוב תצטרך המדינה לסבסד פעילות שממילא אין לה הצדקה.
כדאי להפסיק "להשתעשע" בכל הקשור להקמת נמל-תעופה בינלאומי נוסף בישראל. עדיף וצריך להשקיע בתשתיות הסובבות, בכבישי גישה נאותים, במסילות רכבת ובתחבורה ציבורית. כך נשדרג את שדה-התעופה הקיים, נתב"ג, למצב שבו יוכל לשאת את עצמו מבחינה כלכלית ותחרותית.
העתיד טומן בחובו תחרות קשה עם שדות-תעופה נוספים באזורנו. עובדה זו מוכרת לנו גם מאירופה ומארצות הברית. לא ירחק היום שבו נעמוד מול הדילמה גם באזורנו. עלינו להיות גאים על שיש לנו אנשי מקצוע מעולים, ושדה-תעופה מהטובים בעולם. כל שעלינו לעשות הוא להמשיך להגדילו ולשפר אותו, ועל-ידי כך להופכו לכלכלי ולתחרותי על-פי אמות מידה בינלאומיות. *
הכותב כיהן בעבר כיו"ר אל-על ומנכ"ל ארקיע וכנפיים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
