אמריקה חולה ואיש לא מתעטש

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגייה בבנק מזרחי טפחות

מדינות BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) הן אפיק מתאים למשקיעים שהגיעו למסקנה שהמדינות המערביות מאבדות את המנהיגות הכלכלית לטובת המדינות מתעוררות, אך עדיין נרתעים מפני מילוי תיקי ההשקעות בנכסי מדינות שמשקיהן לא יציבם וכלכלותיהם תנודתיות מדי לטעמם.

בטור זה אני טוען, במבט לשנים הקרובות, שהמדינות הללו צפויות למלא היטב את המשימה.

אחד המסרים החשובים והמעודדים ביותר המלווה את היציאה מהמשבר הקשה שפקד את כלכלת העולם הוא: כשארצות הברית מתעטשת העולם כבר לא מקבל שפעת. בעצם, יותר מזה: ארה"ב חולה בשפעת, והעולם אפילו לא מתעטש.

בשלושת החודשים שחלפו, כשנדמה שהמשבר הכלכלי לא יהיה כה חמור וממושך כפי שחששו, עלה מדד MSCI BRIC בשיעור 21%, ומדד MSCI הכללי ב- 7%. אם מתבוננים בביצועים מתחילת השנה, התמונה מרשימה אף יותר: מדד MSCI BRIC זינק 88%, ומדד MSCI הכללי עלה 26%.

לא מדובר בגוש הומוגני. הודו וסין נמנות עם קבוצת הכלכלות האסיאתיות המתועשות, שלהערכת קרן המטבע הבינ"ל (IMF) תרשומנה צמיחה מרשימה בשיעור 4% ברביע האחרון של 2009 (לעומת הרביע האחרון בשנה שעברה), פי 5 מהצמיחה הצפויה לכלכלה הגלובאלית.

ברזיל, ספינת הדגל של אמריקה הלאטינית, הופכת להיות מעצמה של ממש, אם כי להערכת IMF צמיחתה ברביע האחרון תסתכם ב-2% ותהייה נמוכה מזו של סין (5%) והודו (3%). רוסיה מייצגת את אזור מרכז ומזרח אירופה, המפגר מאחור, ובמשבר ספגה זעזועים גדולים יותר מחברותיה ל-BRIC. ברביע האחרון השנה היא צפויה לסגת ב-1.5%.

למרות ההבדלים כל המדינות זוכות לסנטימנט חיובי מאוד מהשווקים. מדד MSCI רוסיה, לדוגמא, כבר עלה 105% מתחילת השנה ו-30% בשלושת החודשים האחרונים. המדד הברזילאי זינק 121% מתחילת השנה ו-29% בשלושת החודשים האחרונים. הודו הסתפקה בביצועים "צנועים" יותר: 88% ו-12%, בהתאמה. סין, "משתרכת מאחור" עם 60% מתחילת השנה ו-15% בשלושת החודשים האחרונים.

העליות יוצאות הדופן הללו מעלות שאלה אם מדובר בראלי חריג, שיתוקן אחר כך, או שהן מבטאות שינוי אמיתי בסיסי בהתייחסות המשקיעים ליכולות הכלכליות שמדינות BRIC מוכיחות.

קשה לתת לכך תשובה בטוחה, במיוחד בתקופה שבה המשקיעים פוסחים על שני הסעיפים לגבי השאלה האם ובאיזו מידה ניתן לומר שהמשבר אכן מאחורינו, אך התמונה הכללית נראית בכל זאת די מעודדת מבחינתן.

יחסי כוחות נודדים

לדעתי, הצלחתן של מדינות BRIC נובעת מכך שהמשקיעים מבינים שיחסי הכוחות הכלכליים נודדים מהמדינות המתועשות, השבעות, למדינות המתפתחות, הרעבות. אולם, הם זהירים, במיוחד לנוכח המשבר האחרון, ולא הולכים כל הדרך, אלא מסיטים את תיקי ההשקעות שלהם למדינות שהן מצד אחד "מתעוררות מספיק" ומצד שני "מפותחות מספיק" ואלו הן מדינות BRIC.

כלכלות מתעוררות מצטיינות בצמיחה מהירה. לפי תחזיות IMF, קצב הצמיחה הממוצע של התוצר העולמי לנפש, המהווה אמת מידה לצמיחה הכלכלית, יהיה 18% בשבע השנים הבאות (2008 2014). סין מדורגת בראש הרשימה, עם צמיחה צפויה של 84% בתוצר לנפש והודו תשיעית, עם צמיחה של 54%. ברזיל ורוסיה בולטות פחות, אך גם הן נמצאות במקום טוב באמצע, וגם הצמיחה שלהן תהייה גבוהה מהממוצע: 25% ו-24%, בהתאמה. מבחינה זו, מדובר בכלכלות "מתעוררות מספיק".

כלכלות מפותחות בולטות בגובה התוצר שלהן. כאן מדינות BRIC מצטיינות בגדול. לפי התחזיות הנ"ל, התוצר הסיני יהיה, בממוצע, 13.1% מהתוצר העולמי, והיא תמוקם שנייה. הודו תמוקם רביעית, עם 5.2% מהתמ"ג העולמי. חלקה של רוסיה בעוגה יהיה 3.3% והיא תדורג שישית. ואילו ברזיל, עם 2.8% תהיה תשיעית. כל ארבע המדינות תאכלסנה, אם כך, את העשירייה הראשונה.

יתרון ההתערבות

למדינות BRIC יתרון נוסף. הן יכולות להגדיל את ההוצאות הממשלתיות כדי לתמוך בפעילות הכלכלית שלהן, דבר המקבל משנה חשיבות כשיש אפשרות שההתאוששות הגלובאלית תהייה איטית ותתקשה לחלחל לשוק העבודה.

לסין והודו גירעון נמוך בשיעור 1.4% מהתוצר, ברזיל עם 2.9% גירעון מהתוצר ורק ברוסיה יש מגבלה עם גירעון של 6.2% מהתוצר, אם כי הוא פוחת. לשם השוואה, במדינות המפותחות, שגם הן הוכו ע"י המשבר, הגירעון ב-2010 צפוי להיות גבוה ואף דו ספרתי במדינות כמו ארה"ב, בריטניה ויפאן.

כמובן, לא הכל ורוד מבחינתן. שוקי מניות לא אוהבים ריביות עולות, שהן מצידן פונקציה של קצב האינפלציה. במישור הזה, קבוצת BRIC לא מציגה תמונה מזהירה, בלשון המעטה. סין, כהרגלה, מצטיינת גם כאן, עם אינפלציה מצטברת צפויה של 8% בלבד בשבע השנים הבאות, מול אינפלציה עולמית ממוצעת של 32%.

ברזיל נמצאת באמצע הרשימה, עם אינפלציה מעט נמוכה מהממוצע (30%). אולם הודו, במקום ה-135 הלא מחמיא, ורוסיה, במקום ה-170 הגרוע, צפויות לרשום אינפלציה של 40% ו-66%, בהתאמה ולכן צפוי בהן לחץ תמידי להידוק מוניטארי.

אולם, בראייה כוללת, נראה שיש למדינות BRIC מספיק יתרונות, כדי להסביר את נהיית המשקיעים אחריהם. להערכתי, יש סיכויים טובים לכך שהן תמלאנה היטב את תפקידן כהשקעה מנייתית אסטרטגית ראויה לטווח בינוני-ארוך.