רועי ורמוס צדק. מנכ"ל
פסגות הסביר כי על
לב לבייב לשלם עבור שמירת השליטה ב
אפריקה ישראל לפחות מיליארד שקל. ואכן לבייב משלם עכשיו מיליארד שקל אבל לא למוסדיים, כדי לחזק את אפריקה, אלא לבנקים, כדי להקטין את חובו האישי.
הנה המספרים: לבייב יזרים לאפריקה 300 מיליון שקל עם חתימת ההסדר ועוד 450 מיליון שקל מעכשיו ועד 2014. תמורת ההזרמה הנוספת יקבל מניות נוספות באפריקה ישראל. לבייב יזרים לבנקים במיידי 700 מיליון שקל שיקטינו את חובות ממורנד, חברה פרטית בשליטתו. הדגמה נאה ליחסי הכוחות האמיתיים בין הגופים המוסדיים לבנקים. אלו מדברים ואלו עושים.
המו"מ בין לבייב לבנקים היה קצר ואלים. הבנקים לא השתעשעו בהצעות, הצעות נגד ונאומים לתקשורת, לא עלו על עצים גבוהים והסבירו אחר כך למה צריך לרדת מהם. הבנקים פשוט דרשו מלבייב מזומן על השולחן וגם חיזוק ביטחונות ועכשיו. לבייב, מצדו, לא שיחק משחקים, לא נקט בתרגילי סחבת ולא שכר יועץ חיצוני שישלח לבנקים הצעות מלומדות. לבייב התייצב בעצמו ביחד עם יד ימינו נדב גרינשפון למו"מ מזורז בסופו קיבלו הבנקים את מה שדרשו פחות או יותר.
ואז התברר ממי באמת מוטרד לבייב, לא מהמוסדיים, לא מהאיום בפירוק ובטח לא ממחזיקי אג"ח ט' שנפלו בין הכיסאות. לבייב מוטרד באמת רק מהבנקים והוא מבין היטב שאיתם אסור לו להתעסק. ואז מתברר שאם לוחצים אותו אל הקיר פתאום ללבייב יש כסף להזרים אבל לא לתוך אפריקה אלא כדי לכסות את חובותיו האישיים.
אז רועי ורמוס בהחלט צדק, ללבייב יש עוד לאן לסגת ויש לו מאיפה להביא, רק שלבייב העדיף לתת את מה שנותר לו לבנקים. מבחינתו בצדק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.