רוביני במחמאה יוצאת דופן לפישר: בנקים מרכזיים צריכים ללכת בעקבות הנגיד הישראלי ולהעלות ריבית

כתבה רחבת היקף בסוכנות בלומברג מתארת את נגיד בנק ישראל כדמות מפתח בכלכלה העולמית ובעל השפעה רבה על בנקים מרכזיים מובילים בעולם ■ רוביני על העלאות הריבית בישראל: "זהו איתות לשאר הבנקים המרכזיים" ■ פישר על המדיניות המוניטרית: "עלינו להשלים את מה שהתחלנו" ■ סירב לומר אם ימשיך לכהונה נוספת ב-2010

"כאשר טימותי גייתנר, שר האוצר של ארה"ב, נחת באיסטנבול במסגרת הכינוס של קרן המטבע הבינלאומית, הפגישה הראשונה שלו מבין שרי אוצר ובנקאים מרכזיים שהגיעו מ-150 מדינות הייתה עם האיש ששולט בכלכלה הקטנה יותר מזו של מדינת מיזורי. ארוחת הערב הפרטית של השניים הייתה סימן לכך שכוחו של סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, חורג בהרבה מהשפעתה של הכלכלה בת 200 מיליארד הדולרים שלו".

במילים אלה פותחת סוכנות הידיעות בלומברג כתבה רחבת היקף על הנגיד סטנלי פישר, בה מתואר פישר לא רק כקברניט המנווט את ספינת המשק הישראלי, אלא כדמות מפתח המוערך על ידי האנשים החזקים ביותר בכלכלה העולמית, ובכלל גייתנר, יו"ר הפדרל ריזרב בן ברננקי ועוד. יתרה מזאת - הכתבה, שעוקבת אחר ההיסטוריה של פישר, מתארת אותו כמי שמהווה מודל לחיקוי ומסמן את הדרך עבור בנקים מרכזיים אחרים בעולם. אחת הדוגמאות המובאות לכך היא הורדת הריבית המפתיעה של פישר ב-7 באוקטובר 2008, בשיא המשבר העולמי, כאשר יום לאחר מכן נקטו בצעד דומה הבנקים המרכזיים המובילים בעולם - בארה"ב, בבריטניה, באירופה, בסין ועוד.

פישר, כידוע, רכש את השכלתו ב-MIT שבארה"ב וחינך קבוצה של סטודנטים שהפכה ברבות הימים לאנשים ששולטים היום בכלכלה העולמית, כדוגמת לורנס סאמרס (לשעבר שר האוצר של ארה"ב והיום היועץ הכלכלי הבכיר של הנשיא אובמה), ובן ברננקי. הוא עבד בעבר בקרן המטבע הבינלאומית ולאחר מכן בענקית הפיננסים סיטיגרופ, אותה עזב ב-2005 כדי לעמוד בראש בנק ישראל.

בכתבה בבלומברג מצוטטים כלכלנים רבים, מקומיים וזרים, החולקים שבחים לפישר. "בנק ישראל בנה אמינות רבה במהלך השנים והקדים את העקום הן בהידוק המוניטרי והן בהרחבה המוניטארית", אומר טורקר חמזגלו, כלכלן במריל לינץ', זרוע ההשקעות של בנק אוף אמריקה.

ימשיך לקדנציה נוספת?

בבלומברג גם מתייחסים ל-2 העלאות הריבית האחרונות של בנק ישראל וטוענים כי זהו איתות לשאר העולם. הם מביאים מדבריו של הכלכלן הידוע נוריאל רוביני, שחזה את המשבר הכלכלי, כמי שאומר שבנקים מרכזיים אחרים צריכים ללמוד מפישר ולהתחיל להעלות את הריבית כדי למנוע התפתחות בועות פיננסיות בשווקים. לדבריו, "זהו איתות לשאר הבנקים המרכזיים. הם אמורים לדאוג להתאוששות הכלכלית ולמניעת דפלציה על ידי שמירה על ריביות ברמה אפסית, אך הם מסתכנים ביצירת בועות אשראי נוספות".

פישר עצמו התראיין לכתבה בבלומברג והחמיא לעמיתו ותלמידו בן ברננקי. כזכור, פישר סייע לברננקי עם עבודת הדוקטורט שלו ב-1979, אשר עסקה בשפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30. הוא לא ידע שבעתיד הוא יצטרך להתמודד עם משבר דומה וליישם בפועל את התיאוריה שלו, שגרסה כי בעתות של משבר אשראי יש להציף את המערכת הפיננסית במזומנים כדי למנוע את שיתוקה.

"התזה של ברננקי הייתה קשורה לשפל הגדול והיא השפיעה רבות על ההתנהלות שלו בעת המשבר הנוכחי כי הוא הבין לעומק את אותה תקופה", אומר פישר. "זו הייתה הסיבה שהוא היה כה החלטי". בהמשך אמר פישר כי הגיע הזמן שהבנקים המרכזיים יהדקו את הרגולציה כדי להימנע מהמשבר הבא: "עלינו להשלים את מה שהתחלנו, כלומר לתקן את המערכת הפיננסית, בייחוד בארה"ב".

כהונתו של פישר תגיע לסיומה במארס 2010 ועד היום לא ברור אם הוא ימשיך לקדנציה נוספת או לא. גם בראיון לבלומברג פישר נמנע מלחשוף את הקלפים. כידוע, ישנה מחלוקת בין פישר והאוצר סביב חוק בנק ישראל. פישר רוצה להחזיק בידיו את השליטה בנושא שכר העובדים בבנק ישראל, אך באוצר מתנגדים. פישר נמנע מלומר לבלומברג אם הוא מתכוון להמשיך לקדנציה נוספת של 5 שנים, אך יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר, טוען כי בידי פישר יש מספיק כוח כדי להשיג את מבוקשו בשל חשיבותו לכלכלת ישראל.

"קובעי המדיניות עדיין חייבים לו", אומר פרנקל. "ישראל תרוויח מכך שהוא ימשיך לכהונה שנייה".