למשבר החוב בדובאי אין השפעה מהותית על כלכלת ישראל, בשל החרם הערבי שמנע יחסים כלכליים עמוקים בין 2 המדינות. זוהי ההערכה הרווחת במשק בעקבות המשבר בדובאי. אכן, הטייקונים הישראלים לא חשופים באופן מהותי לדובאי וגם בשוק ההון קשה למצוא קרנות שמשקיעות בדובאי או בשכנתה אבו-דאבי. החשיפה הכספית של הקרנות הישראליות לדובאי עומדת על 1.5 מיליון שקל בלבד.
"לא השקעתי בדובאי אפילו סנט", אמר הבוקר יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, לגלי צה"ל, תוך שהוא מכחיש את הדיווחים על הפסדים לכאורה שנגרמו לו בדובאי. למעשה, הטייקון הישראלי היחיד שיש לו חשיפה לדובאי הוא לב לבייב, אשר פתח במקום 2 חנויות יהלומים, כך שגם במקרה זה מדובר בחשיפה מבוטלת לכל הדעות.
2 קרנות נאמנות בלבד חשופות לדובאי, ואחת נוספת חיסלה את חשיפתה ערב המשבר. מדובר בקרן "רוטשילד דולר בונדס", המשקיעה באגרות חוב קונצרניות. 2.26% מהקרן היו חשופים לדובאי, דרך אחזקת האג"ח DUBAI FRN10/16 EBIUH, בהיקף כספי של 273 אלף שקל בלבד. ואולם, כאמור, הקרן חיסלה את אחזקה זו בדובאי ב-14 בספטמבר.
2 קרנות ישראליות קונצרניות נוספות של בית ההשקעות אקסלנס נשואה מחזיקות באג"ח DUBAI SUKUK CEBTRE (אגרת חוב מסוג SUKUK היא אג"ח המקובלת על חוקי השריעה האיסלאמית - ע.ב.י). קרן "אקסלנס תיק השקעות חו"ל" חשופה לדובאי בכ-150 אלף שקל (2.83% מהקרן בלבד) ולקרן "אקסלנס ענבל דולר" חשיפה דגולה יותר - של 1.34 מיליון שקל - כלומר 0.5% מהקרן בלבד.
רבות דובר על כך שאבו-דאבי, שכנתה של דובאי, תיחלץ לעזרתה. בהקשר זה ראוי לציין כי רק 2 קרנות ישראליות חשופות לאבו-דאבי באמצעות אחזקת אג"ח ממשלתיות של אבו-דאבי. הראשונה היא קרן "מנורה מבטחים אג"ח דולר" שחשופה לאבו-דאבי בהיקף של 402 אלף שקל (3.24% מהקרן) והשנייה היא קרן הנאמנות "מגדל אג"ח דולר בינלאומי" שמחזיקה .1.84% מנכסיה במדינה, בהיקף של כ-406 אלף שקל.
מיכאל שראל: האירוע לא כזה דרמטי
אך הפגיעה העיקרית בישראל עלולה להגיע בעקיפין, כלומר על ידי ירידות של השווקים הפיננסיים בחו"ל שישפיעו גם על ישראל. ד"ר מיכאל שראל, מנהל מחלקת המחקר בהראל פיננסים, אומר ל"גלובס" כי התגובה למשבר הינה מוגזמת, וכי השפעות המשבר על הכלכלה העולמית אינן דרמטיות.
"ההשפעה על השווקים בעולם היא בעיקר על הבנקים באירופה, כאשר העיקר הוא בבריטניה (בנק HSBC הוא המנפיק הגדול ביותר של אג"ח דובאי - ע.ב.י)", אומר שראל. "יש פה איתות לכך שעלולים להיות קורבנות של המשבר הפיננסי. חשוב להדגיש כי לדובאי אין כל כך הרבה עתודות נפט ולכן בשנים האחרונות הם ניסו ללכת לכיוון של תיירות ולבנות את עצמם כמרכז פיננסי".
שראל מבהיר אמנם כי המשבר בדובאי מהווה עליית מדרגה בסיכון של חברות ומדינות, אך הוא סבור כי "ההשפעה הישירה היא לא כזו גדולה. חלק גדול מהחובות של דובאי הם לא חובות אבודים; מדברים כאן על פריסת חובות ולא על מחיקות".
שראל סבור כי שוקי המניות נמצאים במצב עדין והמשבר בדובאי היווה זרז לירידות, למרות שהשפעת המשבר אינה כה מהותית. לדבריו, "השווקים נמצאים בנקודה של איזון בין מחירי המניות שאינם זולים והעובדה שהריביות אפסיות וימשיכו להיות אפסיות לתקופה ממושכת, מה שמגדיל את הביקוש לנכסים מסוכנים ומניות. השווקים במצב עדין וכל עלייה בסיכון עלולה לפגוע במניות. לכן, אירוע כזה של דובאי גורם בעיקר לפחד, אך הוא לא כזה דרמטי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
