ארה״ב מבקשת מישראל לתת הקלות למספר חברות ענק. מי הן?

בסוף יום קשוח בפן המדיני - שבו נאלצו להתמודד עם השעיית שיחות הסכם הסחר החופשי על ידי בריטניה ועם הדיווח (המוכחש) לפיו איים הנשיא דונלד טראמפ לנטוש את ישראל אם זו לא תסיים את המלחמה - רוו קצת נחת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והצמרת הכלכלית של המדינה ברביעי בערב קבלת פנים לשגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי. במהלך האירוע ברביעי, השגריר החדש, בעל עמדות פרו ישראליות עקביות לאורך עשורים, נשא דברים חמים ומחבקים לישראל שחרגו מהמחמאות הדיפלומטיות הסטנדרטיות.

● טלטלה ביחסי ישראל־אירופה: האיומים, ההסכמים שבסכנה והסנקציות האישיות שבדרך
● פרשנות | אחרי האופוריה במזרח התיכון, טראמפ חוזר למאבקים פנים מפלגתיים בקונגרס
● בלעדי | בדרך להפוך למבצעית? הניסוי שיכריע את עתיד מערכת הלייזר הישראלית

אולם, לגלובס נודע כי בפגישות סגורות האקבי העביר לממשלה מסרים מוושינגטון על מספר סוגיות כלכליות שמפריעות לממשל האמריקאי וביקש לבחון טיפול בהן. זאת, מעבר לחסמי הסחר שכבר ציינו בממשל במסגרת תוכנית המכסים של טראמפ.

המהלכים שעוררו התנגדות בארה"ב

שבוע לפני שהתקיים האירוע החגיגי בירושלים, סמוטריץ' והכלכלן הראשי באוצר שמואל אברמזון נפגשו עם השגריר האקבי וצוותיו המקצועיים לדיון כלכלי בנושאים שעל הפרק. האמריקאים הביעו חוסר שביעות רצון מחוות הדעת של משרד האוצר לפיה יש להוציא את ענקית האנרגיה האמריקאית שברון מאחד ממאגרי הגז תמר ולוויתן.

 שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי / צילום: יוסי זמיר

עמדה זו של האוצר, שאליה הצטרף לאחרונה גם המשרד להגנת הסביבה, נובעת מדרישה להגביר את התחרות בשוק הגז הישראלי ולצמצם את התלות במונופול. המצדדים בהוצאת שברון טוענים שהחברה מחזיקה בנתח דומיננטי מדי בשוק הגז המקומי, מה שעלול להוביל לעלויות גבוהות לצרכנים ולחשיפת המשק לסיכונים.

משרד האנרגיה לעומת זאת, מתנגד נחרצות למהלך וטוען שסילוק שברון יצייר את ישראל באור שלילי בעיני משקיעים בינלאומיים ויקשה על פיתוח משק הגז ומציאת מאגרים חדשים. נוסף על כך, קיימת מחלוקת בין המשרדים לגבי היקף הרזרבות שיש לשמור לשימוש מקומי - בעוד משרד האנרגיה מציע 440 BCM, האוצר והמשרד להגנת הסביבה דורשים כמות גדולה יותר שתספיק ל־25 שנה.

הערה אחרת שהעלה האקבי בדיון נוגעת לרפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי, שאושרה בוועדת השרים לחקיקה למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה. הדאגה האמריקאית מתמקדת בעיקר בסעיף שמרחיב את חובת ההשקעה בהפקות מקור ישראליות גם על שירותי סטרימינג בינלאומיים כמו נטפליקס, אמזון פריים ודיסני פלוס.

על פי ההצעה, ענקיות הסטרימינג הזרות יחויבו להשקיע חלק מהכנסותיהן בישראל בהפקות מקומיות - חובה שממנה הן פטורות כיום. בעוד שערוצי הטלוויזיה הישראליים מחויבים מזה שנים להשקיע אחוז מסוים מהכנסותיהם בהפקות מקור, שירותי הסטרימינג הבינלאומיים נהנו עד כה מפטור. החיוב החדש נתפס בעיני האמריקאים כהטלת נטל כלכלי נוסף על חברות אמריקאיות ופגיעה בתנאי התחרות ההוגנים.

לפי גורמים שנכחו בפגישה, האקבי חזר במהלכה מספר פעמים על האמירה כי יש לוודא "פייר פליי" לחברות אמריקאיות שפעילות בישראל, ולהקפיד ש"הסלים בשני צדי המגרש יהיו באותו הגובה". הוא הסביר שאין לארה"ב כוונה לבוא על חשבון חברות ישראליות ועם זאת הבהיר שלא ניתן לקבל חקיקה או מהלכים שיפגעו בכלכלה האמריקאית. סמוטריץ' הסכים והשיב לשגריר שמדיניות של משחק הוגן תהיה נכונה עבור שתי המדינות. עם זאת, הצדדים לא ירדו לרזולוציות של סיכומים בנושא הבקשות שהעביר האקבי.

עוד על הפרק: סוגיית המכסים על ישראל

בסוגיית המכסים אמר האקבי שהוא מעוניין לסייע לישראל וינסה לזרז את המגעים. אולם האקבי עצמו אינו מעורב ישירות בנושא. בין אותה הפגישה ולבין קבלת הפנים, נפגשו סמוטריץ' והאקבי פעם נוספת, ביום ראשון האחרון, לדיון מדיני בלשכת ראש הממשלה.

כמה משמעותית תהיה הפגיעה בישראל אם תיכלל בתוכנית המכסים של טראמפ? כאן כבר מדובר בהשלכה הרבה יותר משמעותית לכלכלה הישראלית מאשר הביטול המקומי של המכסים על סחורות אמריקאיות. הפגיעה יכולה להיות משמעותית למדי. ב־2024, יצוא הסחורות הפיזיות מישראל לארה"ב עמד על 17.3 מיליארד דולר. זאת, לצד יצוא השירותים, בעיקר בהייטק, שהוערך ב־16.7 מיליארד דולר. מכס בשיעור של 20%, למשל, על הסחורות בלבד (שירותים בדרך־כלל אינם חייבים במכס) יכול להסתכם במיליארדי דולרים בשנה.

"אמריקה נהנית מעוצמת הכלכלה הישראלית"

באירוע בירושלים, האקבי צייר משוואה לפיה ארה"ב הגדולה זקוקה לישראל הקטנה - ולא רק להיפך. לאחר שסקר את הישגי הכלכלה והטכנולוגיה של המדינה, אמר האקבי: "אני מקווה שאמריקה תבין תמיד שזה לא רק שאנחנו עוזרים לכם, כמו שאמריקאים חושבים, אלא שאתם עוזרים לנו. זאת שותפות. אתם לא המקבלים היחידים. גם אנחנו בצד המקבל", אמר והוסיף: "אמריקה נהנית מעוצמת הכלכלה הישראלית".

הטקסט ערב לאוזניים ישראליות. מול קהל נכבדים של ראשי האוצר ובנק ישראל, מנהלי בנקים, חברות ביטוח ומשקיעים, האקבי לא התייחס במפורש לפיל הגדול שבחדר - מה יעלה בגורל ישראל בתוכנית המכסים. אלא שאת המחמאות דלעיל של האקבי ניתן גם לקרוא בצורה אחרת: רבים באמריקה מאמינים שיחסי הגומלין בין המדינות הם חד־סיטריים ושישראל היא הנהנית הבלעדית בדגש על המישור הכלכלי.

הסאבטקסט הוא שעל ישראל להראות שאינה רק נעזרת אלא גם עוזרת לאמריקאים, והדרך לעשות זאת עוברת דרך הבקשות החדשות בעניין שברון וחברות הסטרימינג.