מפחדים להלשין: עובדי היי-טק חוששים לדווח על אי-סדרים

חברות רבות מתקינות קו חם - קו טלפון שמוקצה על-ידי ההנהלה, על מנת שהעובדים יוכלו לדווח על אי-סדרים בארגון - אך העובדים חוששים להשתמש בו

בשנים האחרונות חלה עלייה בהיקף חברות ההיי-טק הגדולות בישראל שאימצו את השימוש בקו חם לדיווח על אי-סדרים בארגון. את ההסבר לתופעה ניתן לשייך ליישום תקנות המחייבות חברות ציבוריות הנסחרות בחו"ל להציג כלי בקרה זה. אך למרות העלייה בכמות החברות המחזיקות קו חם, עדיין שורה של מעילות, שבוצעו בשנה האחרונה בקרב חברות היי-טק, היו יכולות להתגלות קודם לכן לו ההנהלה הייתה מתקינה קו חם לדיווח על מעילות.

הקו החם הוא קו טלפון שמוקצה על ידי ההנהלה לצורך פניות העובדים, שיכולים להתקשר ולדווח על אי סדרים בארגון. את הקו החם מאייש גורם חיצוני: קב"ט, מנהל בכיר או המבקר הפנימי של החברה, כשלעיתים נעשה שימוש בתיבת מייל. אחד היתרונות הבולטים של הקו החם היא האנונימיות ואי היחשפותו של העובד גם לאחר מסירת המידע.

"לאחרונה, יותר ויותר חברות היי-טק, שאינן מחויבות על פי התקנות להתקין את הקו, מביעות עניין בהתקנתו אך משיחות עימן עולה כי ההנהלות חוששות שהקו החם יהפוך להיות מלשינון שיביא לתלונות סרק נגד מנהלים ועובדים ודרך לסגירת חשבונות", אומר רו"ח עופר אלקלעי, מומחה למניעת מעילות ושותף במשרד אלקלעי-מונרוב. "טענה זו לא הוכחה מעולם והיקף התלונות הפיקטיביות אינו גדול".

לדברי אלקלעי, מבדיקות שנעשו עולה כי המוטיבציה של עובד חברת היי-טק להעביר דיווח על קולגה היא נמוכה, לאור העובדה שמדובר במדינה שבה כולם מכירים את כולם. "ישראל הפכה להיות מדינה שבה גניבה מהמעסיק נתפסת אצל רבים כלגיטימית, בדיוק כמו העלמת הכנסות ממס הכנסה. על העובדים להפנים שמטרת הקו היא לשפר את יכולת הארגון להתמודד עם הונאות ומעילות, שעלולות להחלישו עד לכדי קריסתו".

החוק מגן על חושפי שחיתויות

על אף שמדובר בתלונה אנונימית, הרי שרבים מהעובדים חוששים שהתלונה שיעבירו תביא לחשיפת זהותם ולפיטוריהם. לדברי עו"ד רפי הולין, מומחה לדיני עבודה, החוק מעודד עובדים לחשוף עבירות על החוק, המתבצעות במקום העבודה, ומגן עליהם מפני פיטורים או פגיעה בתנאי העסקתם.

עובד שפוטר או שמעסיקו פגע בתנאי העסקתו בשל כך שהגיש תלונה נגדו או נגד עובד אחר, זכאי לקבל פיצוי על כך מביה"ד לעבודה בסכום שעשוי להגיע עד ל-500 אלף שקל. כמו כן, מדובר בעבירה פלילית, שדינה מאסר. לדברי הולין, אם יתברר שהתלונה של העובד היתה תלונת שווא, שהוגשה בחוסר תום לב, בית הדין עשוי לחייב את העובד לפצות את המעסיק.

"החוק מתייחס רק למקרים בהם עובד הגיש תלונה רשמית על הפרת החוק במקום העבודה ואינו מתייחס לתלונה שעובד מגיש להנהלה בקשר לעובד אחר. למרות זאת, גם בהיעדר הוראה מפורשת בחוק, חל איסור לפטר או לפגוע בתנאי העסקה של עובד מטעמים לא ענייניים וכן, חלה חובה כללית על מעסיק לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה, גם מפני התנכלויות של חבריו לעבודה", הוא אומר.

עוד מוסיף הולין כי "הגשת התלונה על ידי עובד בעייתי, שיש הצדקה עניינית ומוצדקת לפטר אותו, אינה מגינה עליו מפני פיטורים. בכלל, בית הדין אינו אוהד מלשינים סדרתיים, עובדים ששמו לעצמם מטרה לחשוף שחיתויות והם עוסקים בזה כעיסוק עיקרי במקום לבצע את עבודתם ובכך מעכירים את אווירת העבודה".