גיבורים הולכים, גיבורים באים

20:00, קאמפ נואו. האם זלאטן איברהימוביץ' כל כך יותר טוב מסמואל אטו, עד כדי כך ששווה לשלם עליו 45 מיליון אירו ובנוסף להעביר את הקמרוני לאינטר? השאלה הזאת הטרידה את האוהדים והתקשורת בברצלונה לאורך כל הקיץ. אטו הרי הביא להם שתי זכיות בצ'מפיונס ליג עם שערים במשחקי הגמר, אליפויות, גביעים, ניצחונות על ריאל מדריד.

את התשובה המוחלטת נוכל לקבל רק בפרספקטיבה רחוקה יותר, כשנראה לאן תגיע בארסה בסוף העונה. בינתיים מה שיש זה נתונים: ב-10 משחקי הליגה הראשונים של השבדי בקאמפ נואו, הוא כובש בממוצע אחת ל-95 דקות על המגרש (8 שערים עד עכשיו). אטו, שכבש 130 שערים בכל המפעלים בחמש העונות שלו בברצלונה, עשה אותם בקצב כולל של שער אחת ל-103 דקות (כל 98 דקות בעונה הקודמת - הטובה ביותר שלו ושל המועדון אי פעם).

וגם אם זלאטן לא יצליח לשמור על קצב ההבקעות המפלצתי הנוכחי, יש כמה דברים שהוא מביא לברצלונה שאי אפשר ללמוד מהסטטיסטיקה. כפי שמנתח סיד לואו, פרשן הכדורגל הספרדי של "הגרדיאן": "לאיברהימוביץ' יש עוצמה, נוכחות פיזית, משחק עם הגב לשער, ורסטיליות וטכניקה - תכונות שלא היו ולא יהיו לאטו".

אה, איברהימוביץ' גם ניצח אתמול (א') את ה"אל-קלאסיקו". אטו עוד יתגעגע למשחקים גדולים כאלו בליגה הגדולה הזאת, שגדולה בכמה רמות על הסרייה A.

18:00, האמירייטס. משום מה תויג המשחק בין ארסנל לצ'לסי (3-0) כקרב בין הטובים לרעים. בין הכדורגל היצירתי לכדורגל הפרגמטי. התדמית היעילה של צ'לסי דבקה בה עוד בימי מוריניו, והשחרור ממנה קשה. גם העובדה שהיא כבשה שערים בכל אחד מ-28 המשחקים האחרונים שלה, שיא מועדון, לא הצליחה לשנות את דעת הקהל באנגליה עליה.

לא ג'ון טרי ולא למפארד - דידייה דרוגבה הוא כנראה הסמל הכי גדול של צ'לסי הנוכחית. אולי הוא לא נולד בפולהאם רוואד, אבל בכדורגל שלו הוא הכי צ'לסי שיש: מצד אחד הוא לא נותן כדורי עומק גאוניים ולא עובר שחקנים בעזרת טכניקה עילאית, מצד שני הוא חזק בצורה יוצאת דופן ומסיים קטלני ליד השער. חלוץ וורלד-קלאס אמיתי.

קבוצה שאין לה חלוץ וורלד-קלאס היא ארסנל. אולי זה גם ההבדל בינה לבין יתר הגדולות באנגליה. לליברפול יש את טורס, ליונייטד את רוני, לצ'לסי כבר הבנתם. ארסנל מסתפקת בשורת חלוצים שהם נחמדים (קרלוס ולה, בנטנדר) או לא רעים (אדוארדו, ואן פרסי) או חלוצים שהם בכלל שחקני כנף (וולקוט). עד שכבר היה לארסן ונגר חלוץ שהתחיל להריח כמו וורלד-קלאס, עמנואל אדבאיור, המאמן צרפתי העדיף לעשות עליו קופה ולמכור אותו למנצ'סטר סיטי.

ויש עוד הבדל ענק בין ארסנל לצ'לסי. הראשונה כבר הספיקה להפסיד העונה לכל שלושת הגדולות האחרות של הפרמיירליג. השנייה ניצחה את כל השלוש האחרות. כנראה שהפערים בין יצירתיות לפרגמטיזם מעולם לא היו גדולים יותר.

15:30, גודיסון פארק. נחמת עניים. זה כל הסיפור של ליברפול בניצחון שלה בדרבי (0-2) של המרסיסייד. אחרי הכל, ניצחון במגרש הביתי של אברטון זה כבר מזמן לא סיפור גדול עבור האדומים: הם עשו את זה ב-8 מתוך 10 המפגשים האחרונים באצטדיון הזה.

כל מה שנותר לליברפול זה להיאבק על מקום בצ'מפיונס ליג בעונה הבאה, משהו שלא יהיה קל בהתחשב בכושר של טוטנהאם, בעקשנות של אסטון וילה ובכסף של מנצ'סטר סיטי. זו המטרה היחידה של ליברפול העונה - לסיים במקום הרביעי. אחרת לא ברור איך יחזירו הבעלים האמריקנים, ג'ורג' ג'ילט וטום היקס, חובות של 250 מיליון ליש"ט לבנקים מבלי להשתתף בעונה הבאה בבור השומן הכספי של הכדורגל האירופי.

וכן, נשארו לליברפול העונה גם מאבקים בליגה האירופית. כותרת ב"סאן" בשבוע שעבר, אחרי ההדחה מהצ'מפיונס, קלעה בול למטרה: "מלכי אירופה יאבקו על התואר של האידיוטים".