בני פדני, מנכ"ל פדני תכשיטים "לקדם את עצמך, לפעמים על חשבון האחר, נראה לי טבעי"
"פוליטיקה זאת תחרות על משאבים בסופו של דבר, תשומת לב של המנכ"ל. פוליטיקה היא דבר שקיים מעצם היות החברה האנושית היררכית. יש מנהיגים ויש אחרים. כביכול נולדנו שווים, אבל לא נולדנו שווים ביכולות. הדרך להתקדם היא בין היתר תהליך פוליטי. לקדם את עצמך, לפעמים על חשבון האחר, נראה לי טבעי. מצד שני, צריך חוש מידה. בארגון כמו שלנו שקרים הם אסורים, זו פגיעה במהות העסק".
איך יוצרים הרמוניה בתוך צוות תחרותי?
"בעסק שלנו, שהוא בינוני וניתן להקיף אותו בעין, אני משתמש במנהלים כדי להשיג אינפורמציה פוליטית או להפעיל אחרים, כדי להגיע לעשייה. בפן השלילי, לפעמים יש אדם שאתה לא כל כך בטוח אם הוא מתאים לתפקיד, לפעמים תן לו חבל יותר ארוך, כי הוא כבר יתלה את עצמו לבד. אתה אומר תפעל באופן חופשי, והוא כבר עושה את הטעויות לבד. אני נותן יד חופשית דווקא למי שאני חושד שהוא לא פועל לפי מטרותיי, ואחרי הריקושט הראשון או השני, הוא פורש לבד".
עובד שהוא גם פוליטיקאי טוב, יתקדם מהר יותר?
"אני כאדם נתון למהלכים פוליטיים שעושים עליי. יש כאלה שבאים ומצהירים 'עשיתי, עשיתי, עשיתי', ולפעמים ה'עשיתי' נובע מזה שהעובד מרגיש תסכול, כי הוא לא מקבל די הערכה. אם מי שאומר 'עשיתי' עושה זאת על חשבון חבריו, הוא ימצא עצמו מחוץ לארגון - כי אחרים מתחילים להרגיש פחות טוב".
דוגמה למהלך פוליטי שיזמת?
"כשהייתי בתפקיד שותף לא פעיל בחברת נדל"ן שהייתה לנו, היה נראה לי שהמנכ"ל לחם בי וארגן מהלך מסוכן לחברה. בשקט בשקט ארגנתי את קבוצת בעלי המניות, שהוא חשב שהם בני בריתו, והוא מצא את עצמו מודח בהפתעה גדולה. זה היה מהלך שטוויתי, מעין גיבוש קואליציה פוליטית".
אבי כהן, מנכ"ל א.פ עיצובים - ביתילי, ID דיזיין, MHp
"כשהיא מתנהלת בצורה חיובית, התנהלות פוליטית תורמת לארגון"
"ישנם ארגונים שבהם ההתנהלות הפוליטית היא לא מקדמת - מערכות יחסים מתקלקלות, יש פחדים. לעומת זאת כשהיא מתנהלת בצורה חיובית, במטרה לקדם ולא להוכיח, התנהלות פוליטית נכונה תורמת לארגון. התפקיד של מנהלים הוא ליצור סביבה תקשורתית, שהפוליטיקה בה חיובית ולא ממקום של תככנות".
איך מייצרים תרבות פוליטית חיובית?
"אותי מקומם שאנשים עם תפקיד ניהולי בכיר, לא מקפידים בכבודם של זוטרים מהם. אני מאמין שדברים חיוביים עדיף שייאמרו בפורומים רחבים, ושליליים ייאמרו במסגרות מצומצמות. אם אתה רוצה להגיד את הדברים כדי ליצור שינוי, מהמקום הפרקטי, לא צריך להגיד במסגרות שלא תורמות. יש משל על שתי צפרדעים שנפלו לבאר, החיות שהביטו בהן צעקו שאין להן סיכוי לצאת. אחת מהן המשיכה לקפוץ עד שבסוף הצליחה לצאת. התברר שהיא חירשת וחשבה שמעודדים אותה. זאת דוגמה להשפעה של התנהלות".
עובד שעושה את זה נכון יתקדם יותר?
"התנהלות נכונה לא תזיק כל עוד היא לא באה על חשבון מקצועיות ומקצוענות. צ'רצ'יל אמר שאי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן. אנשים לא מקצועיים, גם אם יתנהלו נכון, ייתקעו. לעומת זאת, מקצוענים לפעמים נתקעים כי לא פעלו נכון, זה יכול לעכב".
גיורא ענבר, מנכ"ל קבוצת קמ"ן
"לא תמיד המטרה היא לתחמן"
"המונח מעורר הסתייגות, כי המילה פוליטיקה, בטח באווירה בארץ, יוצרת קונוטציה של ההפך מיעילות, מכנות, מהדרך הישרה האמיתית. נכון שיש הרואים בפוליטיקה ביטוי לדרך להתמצא במפה שקשורה להנהלה, לבעלי המניות, ולא תמיד הכוונה היא לתחמן, ובכל זאת אני רואה את זה בהקשר שלילי".
מנכ"ל יכול לשרוד בלי לעשות פוליטיקה ארגונית?
"בקמ"ן אחזקות אני לא נזקק לכלים האלה, כי אני הארגון. לעומת זה, אני רואה חלק מהייעוד שלי בחברות שאנחנו רוכשים, בתרבות הארגונית שאנחנו בונים, גם לנקות אותן מפוליטיקה ארגונית וגם לאפשר למעוניינים להגיע ישר אליי מבלי שיחששו שיבולע להם. הייתי שנים רבות בצבא, שהוא גוף שכולו פוליטיקה ארגונית, ודווקא בגלל זה אני משתדל ליצור סביבה נקייה מזה. זה לא תמיד אפשרי".
איך מנקים ארגון מפוליטיקה?
"לאפשר, למשל, שיח קבוע און ליין ביני לבין ההנהלות או העובדים, כל עובד יודע שהוא יכול להגיע אליי. אנחנו מקיימים הרבה פורומים בין החברות, שמאפשרים לאנשים לדבר או לכתוב, או כל הצעה שמייעלת ומשפרת. אנחנו יצירתיים בשיבוץ אנשים לתפקידים, כדי להראות שמה שאתה שווה תוכל להשיג".
איך זה עבד בצבא?
"בצבא השיבוצים לתפקידים והקידום נעשים לא רק בהתאם לכישורים, אלא לקשרים. אתה רואה קצין שיודע להתבטא היטב שמתקדם יותר ממי שלא עוסק בזה. כלקח מזה אני מנסה שזה יעבוד נקי בקמ"ן. היה לנו מנהל באחת החברות שהיה מקפיד מדי חודש להגיע עם נייר שבו הוא מעביר ביקורת על הממונה עליו, ובמקביל מנסה להחמיא לנו כבעלים ולרמוז לנו כמה יהיה נכון אם הוא יהיה במקום אותו ממונה. הוא כבר לא בארגון. כיום ברור לכולם שאי אפשר להרוויח כלום בכלים האלה אצלי, ואנשים פחות מתוסכלים".
פנינה שנהב, מנכ"לית המי"ל
"יש בפוליטיקה אספקטים שמסייעים לקדם עסקים"
"זה נשמע שלילי, אבל כשרוצים להוביל תהליכים צריך לדעת איפה נמצאים הסמכות, ההשפעה והכוח. ברגע שאתה מבין, יש בכך אספקטים שמסייעים לקדם עסקים. יש כל מיני כלים פוליטיים, זה לא מדיד, וצריך לדעת להשתמש בהם. למשל, מנהלים שמשתמשים בחשיפת הסיפור האישי שלהם במחשבה שזה יקדם אותם".
חוויה אישית חזקה בתחום?
"כשהייתי סמנכ"לית שיווק ומכירות של בזק היה מהלך שיווקי שנציגות העובדים עצרה לי בדקה ה-90. רק לאחר שהבנתי את המציאות הארגונית שבה אני חיה, ופעלתי בתיאום עם ועד העובדים, הצלחתי לבצע את המהלך. אתה יכול להוביל מהלכים כשאתה יודע איך לקרוא את המציאות שהארגון חי בה".
עידו רוזוליו, מנכ"ל מקורות
"אנשים יודעים לדלג מתפקיד לתפקיד בלי קבלות - זה כנראה סוג של כישרון"
"פוליטיקה היא חלק מההוויה של כל ארגון, לטוב ולרע, זה חלק מהטבע של התנהלות ארגונית, במינון וכוונות משתנים. יש אנשים שיודעים לדלג מתפקיד לתפקיד בלי למצות ולהוכיח הצלחות, ולמרות זאת עושים זאת בהצלחה מרובה, כנראה שזה סוג של כישרון. אני רוצה להאמין שאני מתקדם על פי הקבלות האמיתיות שלי. היו שאמרו לי שאני לא עושה מספיק כדי 'למכור את עצמי', מאז זה נכנס למודעות שלי".
הכישורים הללו חיוניים למנכ"ל כדי לשרוד?
"בפירוש כן. אי אפשר לנהל אנשים בלי להבין אנשים. היו פעמים שבחרתי לקדם דווקא את המתנגדים, ובכך גרמתי להם להתגייס למען מהלך. לצד זה, שימוש מוגזם בפוליטיקה הופך לשלילי. אם אתה רוצה להשפיע על אנשים לעשות, מעט תחכום ומניפולציות לא פגעו באף אחד".
דוגמה אישית.
"כשהייתי מנכ"ל בית זיקוק אשדוד, היינו צריכים להוביל מהלך של הכנסת מערכות תומכות, שכאילו איימו על בעלי המונופול בידע הזה. נתתי לאיש המקצוע שהיה אמור להרגיש מאוים להוביל את המהלך והשינוי. בטכניקה הזאת ניתן לעשות שימוש נרחב".
ורד בטש, מנכ"לית ה"בצפר"
"אנשים יותר צבעוניים, שיודעים ללכת בין הטיפות, יותר מצליחים"
"יש משהו בפוליטיקה שלא נתפס כנקי, עסק שמתנהל מעל ומתחת לשולחן. הצלחה שנובעת מרעש וצלצולים לא עובדת לטווח הרחוק, כי אנחנו בוחנים תוצאות ולא פוזות. נכון שאנשים יותר צבעוניים, שיודעים ללכת בין הטיפות, יותר מצליחים, אבל זה לא אומר שאנשים שקטים לא יגיעו בסופו של דבר לעמדת מפתח".
איפה נכנסת פוליטיקה בענף כל כך רווי שואו?
"בקואוצ'ינג שאנחנו עושים לתלמידים. ישנם מצטייני הכיתה, שבאופיים הם מאוד שקטים ולא פרזנטורים, ובראיון עבודה הם לא ישקפו את היכולות הללו. בענף שלנו מחפשים את האנשים עם האש בעיניים והשיניים המושחזות. אני מעודדת אותם להתאמן על הצגת הרעיונות שלהם, כי יש להם נטייה להניח למישהו אחר לנצוץ לידם. אלה האנשים שנתקעים במקום שלא טוב להם, לצד אנשים שמנכסים את ההצלחות לעצמם".
ובאופן אישי?
"כשהייתי סמנכ"לית שיווק במרכז הרפואי רבין, למדתי שבעולם האמיתי, דווקא האנשים הלא נורמלים מסוגלים להגיע לפריצות דרך. אלה שיש בהם חוסר שגרתיות וקושי לעבוד איתם, מצליחים ליצור בידול. מנהל טוב צריך לזהות 'מוצצי אנרגיה', לטפח את האנשים הכריזמטיים שעושים את העבודה".
ראובן שיף, מנכ"ל שותף של הזנפרץ רואי חשבון
"אני יודע לזהות אמת"
"מנכ"ל של כל ארגון צריך להיות בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה, שלעתים חשובה יותר מאינטליגנציה במובן הקלאסי של המילה. המנכ"ל משול למנצח על תזמורת פילהרמונית גדולה, שבה כל נגן הוא מקצוען, חלק אפילו וירטואוזים, שצריכים לנגן בהרמוניה ובתזמון מושלם".
מה הפוליטיקה הטובה ביותר שעובד יכול לעשות לעצמו?
"חוות דעת טובה מהלקוח היא הקבלה הכי טובה. מנכ"ל צריך לזהות אם היא מוזמנת או אותנטית. אני סוס קרבות ותיק, ויודע לזהות את האמת".
אתה מחנך לעשות פוליטיקה?
"בפירוש כן. העובדים הם בני אנוש, והפסיכולוגיה עובדת לכל אורך הדרך. אני מחנך לתת ללקוח תחושה שהוא בן יחיד. אני מקפיד בכל ימי ההולדת לברך את הלקוחות, לא לשדר תחושת התנשאות, לשדר סמכותיות ואוטוריטה, אבל בגובה העיניים. יכולות פוליטיות של מנכ"ל חיוניות לייצר רספקט כלפיו, ולא פחד".
איך פוליטיקה מסייעת לך כמנכ"ל?
"כל אדם שנתקל בקשיים, אני מגויס לו. זה יכול להיות בעיה רפואית, או עזרה פיננסית, שאני פותר לו מול בתי חולים או בנקים. זה מחזיר את עצמו, ויוצר נאמנות הדדית. אנשים זוכרים לך את ההתגייסות למענם. דבר נוסף, הוא יכולת גבוהה של גישור. יש פוליטיקאים שהולכים עם הראש בקיר, וחושבים שמאבק תמיד חשוב. אני יוצא למאבק כשכלו כל הקיצים, 95% מהדברים אפשר לפתור בנועם".
דיוויד פרנקלין, מנכ"ל סוגת
"אני מסתייג מפוליטיקה בלי תוכן. אין לך מה להגיד, תשב בשקט"
"בין הרבה עובדים כל אחד צריך למצוא את הדרך להתבלט. מי שנשארים קטנים ולא כל כך מעיזים, פחות מתקדמים. אני תמיד אומר לעובדים חדשים שמגיעים אליי: 'אני תמיד המנכ"ל, אבל אני לא תמיד צודק'. אני יודע מה אני חושב, ואני מחפש אנשים עם דעה עצמאית, שיכולים לעמוד על שלהם, גם אם היא לא מתקבלת".
מנכ"ל צריך לדעת לעשות פוליטיקה בארגון?
"אדם שיושב בשקט לא יגיע לתפקיד מנכ"ל, אלא אם זה עסק משפחתי שלו. מנכ"ל צריך חוש שישי לחזות תהליכים, תעוזה לשינויים, ויכולת לרתום אליו את החברה. זה יכולת שכנוע, גם של קולגות. כשאני רוצה לעשות משהו, אני לא אוהב להחליט בגלל סמכות, אני מעדיף לשכנע את הקולגות ואז הם לא יילחמו בי. לכל אחד יש את הקשרים שלו בתוך החברה, קשרים א-פורמליים, שחשובים כדי להרגיש בנוח, לדבר ולהביע דעות".
עד כמה מיומנויות פוליטיות יעזרו לעובד להתקדם?
"אני מסתייג מפוליטיקה בלי תוכן. אין לך מה להגיד, תשב בשקט. אני לא אוהב את המילה קואליציה, אבל ברור שאם יש מישהו עם רעיון, כדאי לבוא מגובשים. זה מחזק. אני מברך על כל הדברים הא-פורמליים בתוך החברה, זה מאוד חיובי".
דודי מנטין, מנכ"ל תשלובת אלוני
"פוליטיקה ארגונית היא רעה חולה"
"אני מקבל צמרמורות מהמושג פוליטיקה ארגונית. זו רעה חולה. איפה שיש אנשים יש פוליטיקה, אבל זה מפריע לביצוע החלטות, מייצר לא מעט מצבים שאתה מתקשה לעבוד נכון. פתאום בגלל איזושהי אינטריגה או פוליטיקה אתה לא יכול לשנות משהו. מישהו שהופך חצי פוליטיקאי בשביל להזיז דברים זה רע מאוד. אני לא רואה בה דבר חיובי. לפעמים היא עוזרת להיות פוליטיקלי קורקט, ללכת בעקיפין במקום שדברים יצאו בצורה ישירה, אבל באופן עקרוני היא מפריעה לעבוד. תמיד הדרכים הישירות והאמיתיות יותר טובות".
איפה נתקלת בנזק של התופעה?
"כשהייתי חבר הנהלה בחברה אחרת, היה מצב שהיה צריך בהול חבר הנהלה שיפשיל שרוולים וירד לשטח לעשות תפקיד שהוא מתחתיו. היה מישהו שהתאים לזה, אך נאלצנו לבחור במישהו אחר, פחות מוצלח, על מנת שלא לפגוע באגו שלו. לשמחתי, המנכ"ל דאג להפוך את ההחלטה".
צביקה פלג, מנכ"ל אורט
"צריך לעגל פינות, לרכך אנשים"
"אנחנו חיים בעולם של סולמות, כשכל אחד רוצה לטפס למעלה ולעתים בועט במישהו בסולם שליד. מה שעושים כדי לעמעם קונפליקטים הוא לערוך שיחות אישיות לפני קבלת החלטות, ורק אחרי זה להביא אותן לאישור המליאה. כדי שההחלטות יהיו לטובת המערכת צריך לעגל פינות, לרכך את האנשים, להציג דברים באופן שאנשים לא ירגישו שהם נרמסים. ככל שנקדיש לשיחות רקע עם אנשים יותר זמן, כך תהליך קבלת ההחלטות יהיה ענייני יותר - כי כולנו בעלי אגו, ולעתים יש נטייה להתנגד למשהו רק כדי למצב את עצמך, להראות ש'אני דעתן'".
דוגמה למהלך פוליטי שהיית שחקן בו.
"יזמתי את 'טכנאי ובגרות', תוכנית שמאפשרת לגמור תעודת בגרות ולהפוך לטכנאי. כשבאתי עם זה לשרת החינוך לימור לבנת, כל הדלתות נסגרו בפניי. אמרתי לשרה: 'זה יעלה לך את הרייטינג כי יהיו יותר זכאים לבגרות, וילמדו יותר טכנולוגיה', אבל זה לא עזר. יום אחד הופיע אצלי שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, ואמר לי שהוא צריך טכנאים. אמרתי לו שאם ילך לשרה יקבל יותר, הוא התלהב, פנה לשרה, וראה איזה פלא - קיבל הסכמה פדגוגית ממשרד החינוך לתשע כיתות ניסיון. אם הייתי אגו מניאק, הייתי אומר: לא רוצים? שישברו את הראש לבד. צריך להכיר בכוחך הדל, ולהפעיל אנשים למעלה, שהתן וקח שלהם הוא הרבה יותר אפקטיבי. זה לא שאני צמחוני, אני לוחם, ובכל זאת צריך לדעת להפעיל אנשים בעלי השפעה".
אילן גייפמן, מנכ"ל אספן גרופ
"אם אתה לא עושה ומוכר את עצמך, לא יודעים מי אתה"
"פוליטיקה ארגונית לא מעוררת בי שום הסתייגות, אם זה במינון הנכון. קורה, למשל, שעובד מספר לי על בעיה מסוימת בתחום שלא קשור אליו. אני צריך לדעת איך לטפל בזה, כך שמערכת היחסים בין העובדים תמשיך להיות תקינה. אז קראתי לעובד, גלגלתי איתו מספר נושאים, וביניהם הבלעתי את הנושא הבעייתי.
"לאחרונה עבדתי על מיתוג החברה, כולל שינוי הלוגו והערכים. קיבלתי מידע על התנגדות מצד קבוצת עובדים לרעיון מסוים, אז יזמתי דיון בנושא אחר - איך ייראו כרטיסי הביקור, וכך גרמתי להם להציג את עמדתם מבלי ליצור חיכוך בין העובדים. לכפות על העובדים זה קל, אבל אחר כך הם צריכים להיות שגרירים של אותה אידיאה. עדיף לשים דברים על השולחן מאשר שייווצרו לי אופוזיציות מאחורי הגב. אם תיתן לעובד תחושה חופשית הוא לא ינסה להכניס מקלות בגלגלים. מבחינתי, גם לעובד הכי זוטר יש זכות להעיר את ההערה הכי גדולה".
עד כמה מיומנויות פוליטיות הכרחיות?
"חובה. זה כמו להרכיב פאזל או לשחק שחמט. צריך לעשות מסלול עוקף כדי להתגבר על מכשולים. אני מכיר מנכ"לים שאין להם ביטחון, אז הם עובדים בשיטה של הפרד ומשול, מעדכנים את דויד ולא את משה. זה יוצר חוסר אמון".
גם העובדים נגועים בזה, לא?
"יש עובדים שכל הזמן משווקים ומוכרים את עצמם, ודואגים שאדע מכל פעולה שלהם, ויש כאלה שעושים בשקט. היום אם אתה עושה ולא מוכר את עצמך, לא יודעים מי אתה. צריך בלנס בין רעש וצלצולים לבין עשייה, ולזכור שמה שרואים למעלה רואים גם למטה".
כתבות
ני"ע
