מניין הימים להשגה על ארנונה

בית המשפט העליון קבע כי אם הנישום מאחר בהגשת השגתו, גם מנהל הארנונה רשאי לאחר במתן תשובתו ולא תחול עליו הסנקציה הקבועה בחוק

דיני הארנונה מטילים סנקציה על רשות מקומית במקרה בו הוגשה השגה על חיוב הארנונה וההשגה לא נענתה על-ידי מנהל הארנונה תוך שישים יום. במקרה כזה ייחשב הדבר כאילו קיבל מנהל הארנונה את הטענות המועלות בהשגה.

ביום 11/10/09 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין רם חן חניונים נגד מנהל הארנונה של עיריית תל אביב (בר"ם 6333/09). ביהמ"ש פסק כי השימוש בסנקציה זו לא ייעשה בכל מקרה. פסק הדין קובע כי אם ההשגה הוגשה באיחור - מנהל הארנונה אינו מחויב להשיב עליה תוך שישים יום, ולא תחול עליו הסנקציה.

חברת רם חן חניונים בע"מ פנתה למנהל הארנונה וטענה כי אין לחייבה בארנונה בגין מתקן שנועד לשמש כ"מכפיל חניה" בחניון הארבעה בת"א. לטענת רם חן, העירייה אסרה על השימוש במכפיל ואף לא חידשה את רישיון העסק, ועל כן רם חן ביקשה לפטור אותה מארנונה עבור התקופה 2004-2006.

פנייתה הראשונה של רם חן לעירייה נעשתה ביום 31/12/06 ונענתה על-ידי העירייה ביום 3/7/07, בחלוף למעלה משישים יום הקבועים למתן תשובה להשגה. רם חן הגישה השגה נוספת עבור שנת 2007 שנדחו על-ידי העירייה, ועל כן הגישה רם חן הודעות ערר לוועדת הערר. בהחלטתה קבעה ועדת הערר כי לנוכח העובדה שההשגות הוגשו באיחור, ולא במסגרת 90 הימים הנתונים להגשת השגה על-פי החוק, יש לדחות על הסף את העררים ואין לדון בהם.

על החלטת ועדת הערר הגישה רם חן ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר פסק כי לגבי שנת 2007 הוגשה ההשגה במועד, ולכן על ועדת הערר לדון בערר זה ולא לדחות אותו על הסף. ביחס לערר שהגישה רם חן בגין השנים 2004-2006, בית המשפט המחוזי קבע כי השגה זו לא הוגשה במסגרת המועד שנקבע לכך בחוק, ועל כן לא נפל פגם בהימנעות העירייה להשיב להשגה תוך שישים יום. יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי סייג את דבריו בציינו כי מניין 90 הימים הנתונים להגשת השגה נספר מיום קבלת הודעת התשלום, ואם הודעת התשלום התקבלה באיחור - ייתכנו מקרים בהם השגה מוגשת בחלוף 90 ימים ועדיין אין לראות בה כהשגה שהוגשה באיחור. רם חן הגישה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ביחס לשנים 2004-2006.

בית המשפט העליון דחה את בקשתה של רם חן, ולא אפשר לה לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון אימץ את הממצאים העובדתיים לפיהם ההשגה של רם חן לשנים 2004-2006 הוגשה באיחור, ועל כן אין לקבלה. עוד קבע, כי אם הנישום מאחר בהגשת השגתו, גם מנהל הארנונה רשאי לאחר במתן תשובתו, ולא תחול עליו הסנקציה הקבועה בחוק. בכך למעשה, במקרה בו הוגשה השגה באיחור, נשללה זכותו של הנישום לטעון כי אם לא התקבלה תשובה להשגה תוך שישים ימים, על מנהל הארנונה לקבל את ההשגה. לאור פסיקת העליון מומלץ כי בעלי נכסים יקפידו לעקוב אחר מועד קבלת החיובים וימצו את הגשת ההשגה במסגרת המועדים שנקבעו בחוק. *

הכותב הוא ממשרד כץ, גבע, איצקוביץ (KGI), המתמחה במיסוי מוניציפאלי, באגרות ובהיטלי פיתוח.