מדוע התנגד חבר הנהלה אחד בבנק ישראל להעלאת הריבית?

3 מתוך 4 חברי ההנהלה בבנק ישראל המייעצים לנגיד סטנלי פישר בהחלטת הריבית תמכו בהחלטה להעלות את הריבית בחודש שעבר. כך עולה מהפרוטוקולים מישיבת הריבית האחרונה שפרסם היום (ב') בנק ישראל, ישיבה בה הוחלט להעלות את הריבית ב-0.25% ל-1% - העלאה שנייה מאז חודש אוגוסט.

חבר ההנהלה הבודד שהתנגד להעלאת הריבית טען כי הוא חושש מהאטה בהתאוששות הכלכלית בעולם, מה שעלול לפגוע בכלכלה הישראלית. יצוין כי כלכלנים רבים בעולם תוהים באשר להמשך דרכה של ההתאוששות הכלכלית לאחר תום ההתערבויות הממשלתיות, ונראה כי גם בבנק ישראל יש מי שדואג מכך. אותו חבר הנהלה ציין כי "עדיף לחכות חודש נוסף לפני העלאת הריבית בכדי להימנע מהסיכון של העלאת ריבית מוקדמת מדי".

ואולם, 3 חברי ההנהלה האחרים ייעצו לפישר להעלות את הריבית בשל העלייה בציפיות האינפלציה ל-2.5% ערב החלטת הריבית, עלייה מרמה ממוצעת של 2.2% באוקטובר. כמו כן, נתוני הצמיחה החזקים של המשק ברבעון השלישי, שהעידו על צמיחה של 2.2%, לצד זינוק של 54.8% בייצוא בחודשים אוגוסט-אוקטובר, סיפקו קרקע נוחה לבנק ישראל להעלות את הריבית, אשר עדיין נותרת נמוכה מבחינה היסטורית.

הפרוטוקולים המוניטריים חושפים גם גורם נוסף שאפשר לבנק ישראל להעלות את הריבית: השקל. בין החלטת הריבית בסוף אוקטובר להחלטה שהתקבלה בסוף נובמבר נחלש השקל מול הדולר בכ-3.3% ופיחות של כ-3% נרשם גם מול סל המטבעות המרכיב את שער החליפין האפקטיבי, אותו בוחן בנק ישראל בבואו להתערב בשוק המט"ח. "ההערכה הייתה שהעלאת הריבית תשפיע באופן מתון על שער החליפין", נכתב בפרוטוקולים.

עושה רושם שאין דחיפות רבה מדי לבצע העלאות ריבית נוספות", אומר רונן מנחם, אסטרטג ההשקעות הראשי של בנק מזרחי טפחות. "גורמי הסיכון ואי הוודאות מצדיקים זהירות והדרגתיות במהלך נירמול הריבית ומחיר הטעות אינו נמוך. לנו אין ספק שבנק ישראל ימשיך במהלכיו הזהירים, השקולים והמדודים".

ההערכות בשוק הן כי הריבית תעלה בשנה הבאה לרמה של 2.5-4%, ולפיכך מעריך מנחם כי "בנק ישראל יצטרך לשקלל היטב את מינוני העלאת הריבית כדי למזער זעזועים בחודשים הרגישים הבאים".
[לאתר המט"ח]