רדויז'ן: יש חיים ביום שאחרי סיסקו

הכותרות על דובאי, ספרד ויוון לא עושות בינתיים רושם גדול על הבורסות בארה"ב. אחרי כל תיקון קטן, לרוב בפתיחת המסחר בעקבות ירידות במזרח ובאירופה, מגיע כסף חדש לשוק, והסגירה היא בדרך כלל ללא שינוי גדול. דומה שהיעד שכמה אסטרטגים נתנו כבר בקיץ למדד ה-S&P 500, 1,100 נקודות בסוף 2009, משמש מעין מגנט שסביבו המסחר מתנהל כבר כחודש ימים, וכנראה שגם לא יהיה שינוי גדול מהיעד הזה עד סגירת השנה, בדיוק בעוד שבועיים.

היו שחשבו לפני שבוע, אחרי ההפתעה הגדולה בדוח התעסוקה לחודש נובמבר, שאוטוטו מתחילה לה תקופה של העלאות ריבית חדות בארה"ב. העלאות שמטרתן לדכא כל התפרצות אינפלציונית, שעלולה לבוא עם השגשוג הכלכלי שאולי החל, אבל עברו רק ימים ספורים והעניין נשכח לחלוטין. בין השאר הוא נשכח כי שלשום אחרי אחת מההרצאות המרתקות שנתן הנגיד, בן ברננקי, במועדון הכלכלי בוושינגטון, הוא העביר מסר שדאגתו ממצב בריאותה של הכלכלה האמריקנית עדיין גדולה. כאשר הוא נתבקש על ידי מנחה האירוע לנדב לקהל מידע פנים על מועד השינוי הבא בריבית, ברננקי צחק וענה "אין לי כבר לאן לרדת", ובהמשך ניתן היה להבין בין השורות שתחילתה של תקופת העלאות הריבית עוד רחוקה.

בעוד מאה שנה, כאשר יכתבו על משבר האשראי הגדול של שנת 2008, וישוו אותו לשפל הגדול של שנות השלושים של המאה הקודמת, החוקרים ישאלו את עצמם איך הממשל ידע עוד בשנת 2006 למנות נגיד חדש, שמרבית עבודתו האקדמית עסקה בשורשי השפל הגדול של שנות השלושים. זה דומה למצב בו איש צבא שהתאמן על יבש במשך עשרות שנים מונה לרמטכ"ל, ומייד אחר כך מגיע הקרב האמיתי שעליו בדיוק התאמן. בתשובותיו אחרי ההרצאה ברננקי הסביר שהשפל העמוק ההוא נגרם כי נתנו לבנקים באירופה ובארה"ב ליפול, ומה שהנחה אותו בניהול המשבר הנוכחי זה לא לחזור על הטעויות שבהן הוא העמיק בעבודותיו האקדמאיות.

תהליך התנתקות ארוך

סיסקו (CSCO), האנליסטים והמשקיעים הרגו את רדויז'ן (RVSN). הגורילה קנתה את המתחרה, האנליסטים נבהלו והורידו המלצות בסיטונות, והמשקיעים ברחו. מחיר המניה נסגר אתמול על 5.98 דולר, ונכון לסוף ספטמבר היו לה בקופה מזומנים בהיקף של 6.17 דולר למניה, ולהערכתי בסוף דצמבר יהיו לה אף יותר מזומנים. הגיוני? ממש לא, אבל בבורסה יש הרבה דברים לא הגיוניים, וכדאי לשים לב אליהם כי אפשר לעשות מהם כסף. מי שקונה היום את המניה מקבל את העסק במחיר אפס ונשאר לו עודף קטן, ולפי מה שראיתי בחודש שעבר בכנס לקוחות גדול שהחברה ערכה בהילטון ת"א - רדויז'ן ללא סיסקו שווה הרבה יותר מאפס.

בכנס הזה בועז רביב, המנכ"ל, פתח ואמר שתעשיית שיחות הוועידה בווידיאו מחכה כבר כמעט 20 שנה לעלות על המפה, והיא לא הצליחה עד לרכישה הענקית שביצעה לאחרונה סיסקו. חשבו שאירועי 11 בספטמבר 2001 ישכנעו את המנהלים לוותר על טיסות עסקיות לטובת שיחות וידיאו, וזה לא קרה. חשבו שנפט במחיר של 150 דולר לחבית יגרום להם לטוס פחות, וזה לא קרה. חשבו שהמשבר האחרון יצית גל של רכישת ציוד וידיאו שיחליף עלויות ענקיות של טיסות ובתי מלון, וגם זה לא קרה.

רביב חש היום, שרק ההמחאה במזומן שתחתום סיסקו בקרוב על סך של 3.4 מיליארד דולר לטובת בעלי המניות של טנדברג הנורבגית, שם את התעשייה שלו על המפה, אבל כאמור המשקיעים זרקו אותו מהמפה. נכון שסיסקו אחראית על 40% מהמכירות השנתיות של רדויז'ן, אבל הצד השני של המטבע הוא שיש מכירות בהיקף של 60% לאחרים, כלומר יש חיים גם בלי סיסקו. צריך גם לזכור שתהליך ההתנתקות מסיסקו יהיה ארוך מאוד, ויימשך חודשים רבים מעבר למועד סגירת העסקה בעוד כחצי שנה. זה מותיר לרדויז'ן זמן רב להתארגנות מחדש, בה היא החלה עוד ביום ההכרזה הראשונה לפני כחודשיים וחצי.

השבוע, ביום אנליסטים שסיסקו ערכה, המנכ"ל ג'ון צ'יימברס דיבר כמעט אך ורק על עולם הווידיאו בהקשר של שתי הרכישות האחרונות שעשה בתחום השנה, טנדברג הגדולה, ויצרנית מצלמות הווידיאו הקטנה, Pure Digital, שהמציאה את מצלמת ה-Flip. זאת מצלמה קומפקטית שמבוססת על אחסון פלאש, ושבאמצעותה המשתמשים מעלים בקלות את התוצרים שלהם לרשת, בעיקר לאתר YouTube.

זה לא השוק של סיסקו, לבד מהעובדה שככל שיש תנועת וידיאו גדולה יותר ברשת - וכידוע יש התפוצצות בגלל YouTube - כך קונים יותר נתבים ומתגים של סיסקו. אבל צ'יימברס רואה קשר הדוק בין שתי הרכישות שעשה, כי בעזרת ה-Flip הוא מקווה שתקשורת הווידיאו בתוך הארגונים, שמבחינתו תתבסס אחרי המיזוג בעיקר על ציוד של טנדברג, תהיה קלילה, מהירה ופשוטה יותר. כאיש השיווק מספר אחת של סיסקו, הוא גם המציא את הסלוגן של המצלמה: " I love video-blogging on a Flip".

הפעם זיסאפל יצליח

סיסקו בתקשורת וידאו עדיין אינה גוגל (GOOG) של החיפוש, וגם לא מיקרוסופט (MSFT) של מערכות ההפעלה, כך שלרדויז'ן נותר מרחב עצום של עשיית עסקים עם חברות ענק אחרות. דוגמה אחת היא סמסונג, שכבר היום יש ביניהן שיתוף פעולה אינטנסיבי עם מוצר שולחני, ומוצר אחר בדרך. יש גם את IBM, ואם רדויז'ן תחדור לענקית HP (HPQ) היא גם תוכל לפתח עבורה את מה שפיתחה לסיסקו, תאימות בין המערכות הייחודיות שלה לשאר המערכות שיש היום בשוק.

מה שמוזר הוא שהשוק לא רק שאיפס לרדויז'ן את כל השווי שמחוץ למזומנים, הוא גם איפס לה את כל פרמיית הרכישה שתמיד הייתה לה בגלל הסיכוי שסיסקו תרכוש אותה. היום פוליקום (PLCM) ורדויז'ן נותרו היחידות העצמאיות בתחום שצ'יימברס כל כך חם עליו, אז אין בזה הגיון שענקיות אחרות, מתחרותיו הקשות של צ'יימברס בעיקר בתחום השרתים והאחסון, כמו IBM או HP, לא ישימו עין על אחת משתיהן כפוטנציאל רכישה. מה גם שלרדויז'ן יש טכנולוגיות תשתית בתחום הווידיאו, שנמכרות היום כמעט לכל השחקניות שבתחום.

משהו על החיים שיש לרדויז'ן מחוץ לעולם של סיסקו ראיתי בכנס בחודש שעבר. למשל, האחראי על המערכות הטכנולוגיות של בנק לאומי הדגים איך הם בנו בעזרת רדויז'ן מערך של Call center בווידיאו, שמתקשר עם הלקוחות לכל נקודה בעולם באמצעות טלפון דור שלישי שיש ללקוח. הציג שם גם מנהל בכיר מספקית התקשורת אורנג' צרפת, שבימים אלה משיקה על בסיס הטכנולוגיות של רדויז'ן פתרונות של שיחות ועידה בווידיאו ללקוחות העסקיים שלה.

מה שיכול להזיז צפונה את מניית רדויז'ן בטווח הקרוב, זה אולי ניסוי נוסף של היו"ר זוהר זיסאפל להגדיל את אחזקתו מעבר ל-25% שיש לו היום, כי אני משוכנע שאין לו שום ספקות לגבי הפוטנציאל העסקי שלה. כידוע, בעל שליטה שמעוניין להגדיל מעבר ל-25% חייב בהצעת רכש, וזיסאפל ניסה השנה פעמיים להגדיל ל-30% באמצעות הצעות רכש שהגיש במחירים של 6.30 דולר ושל 7.7 דולר ונכשל. להערכתי, עם הדיכאון שיש היום סביב המניה הוא יצליח בקלות, אפילו במחיר נמוך ממה שהציע אז. *

הכותב משמש כיועץ ומשקיע בניירות ערך שונים ויועץ לקרן "פיא נבחרת נאסד"ק". בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע, לרבות ני"ע המוזכרים בכתבות אלה. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.