"אנשים לא מסונוורים משביב הגאוניות שלנו"

"אנחנו בצרות מבחינת מערכת החינוך", אמר היום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בוועידת ישראל לעסקים. "כשמסתכלים על מערכת החינוך שלנו, אנשים לא מסוונרים משביב הגאוניות שיש אצלנו". נתניהו הגדיר את אוכלוסיית התלמידים כפירמידה: שביבי הגאונות נמצאים למעלה, ובאשר למרכז הפירמידה, רוב אוכלוסיית ישראל, אמר: "אנחנו צריכים ללמד מקצועות ליבה, שיאפשרו לישראל, אם לא להשתלב בראש הפירמידה, לפחות להשתלב במרכזה. צריך לדעת מתמטיקה, לדעת שפה, לדעת מחשוב". נתניהו התייחס גם לכוח הכלכלי העולה במזרח ואמר: "צריך ללמוד סינית, זה חשוב".

"אי אפשר לבזבז עצמך לדעת"

נתניהו סיפר בנאומו כי בתעשיית ההיי-טק כבר החלו לדבר איתו על ייבוא עובדים זרים מומחים. "שאלתי, בשביל מה? הם פה, בשביל מה לייבא?"

האמצעי הראשון לשילוב התלמידים בהווה בשוק העבודה בעתיד, לדברי נתניהו, הוא תקציב, ו"התקציב יכול לגדול רק אם תהיה צמיחה", אבל הדגיש כי הבעיה הניהולית לא פחות קריטית. "אפשר בקלות לשים עוד ועוד כסף, אבל הגדלת משאבים לא תמיד מביאה להישגים. אנחנו רוצים שהגדלת התקציבים תביא לשיפור ביכולות, והדבר הזה תלוי בעיקר בדרך שבה אנחנו מנהלים את התקציב הזה". כדוגמה לכשל בניהול בבתי הספר, סיפר נתניהו על מורה שרצתה להתקדם לתפקיד מנהלת, אך אמרו לה שהיא לא מתאימה, אז "היא הלכה להיות מנכ"לית אינטל ישראל".

נתניהו הביע את אמונו בשר החינוך, גדעון סער, וביו"ר הוות"ת, מנואל טרכטנברג, ואמר כי הם יביאו לשינוי, אך הוסיף: "אנחנו לא רוצים לבצע את השינויים באופן חד-צדדי, אלא עם הסטודנטים, עם הסגל, עם ההנהלה של האוניברסיטאות. אנחנו חייבים באופן ריאלי לקדם את המוסדות שלנו. אנחנו יודעים שיש לנו תחרות בחוץ".

כאמור, נתניהו התנה את הגדלת התקציב לחינוך בצמיחה גדולה יותר, ופרס את משנתו ביחס לאפשרות להשיג אותה. "השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא כיצד אנחנו יכולים להבטיח שכלכלת ישראל תצמח מהר יותר מהמתחרות שלנו בשוק העולמי? לא סין או הודו, אלא מדינות שהתל"ג שלהן דומה לשלנו", אמר נתניהו והדגיש כי הצמיחה חיונית כדי להבטיח את הצרכים הבסיסיים של המדינה, למשל ביטחון וחינוך, הדורשים השקעה רבה.

הכלל הראשון והבסיסי ביותר, אמר נתניהו, הוא לווסת את ההוצאות. "הכלל הפשוט הזה נכון לחברה עסקית ונכון למשק בית. אתה לא יכול לבזבז את עצמך לדעת". לדבריו, זו הסיבה שישראל לא נפלה במשבר הכלכלי העולמי האחרון. "מדינות אחרות, שלא נקטו ריסון כמונו, השתוו לנו ואף עברו אותנו. אנחנו בגירעון בסדר גודל של 5%. יש מדינות מתקדמות שהגיעו ל-10%.

עם זאת, שמירה על המסגרת אינה מספיקה לצמיחה. הרכיב השני שמנה נתניהו הוא הסרת חסמים במשק, ש"תאפשר להגדיל את היזמות ואת החדשנות, בעיקר במגזר הפרטי". הצעד הראשון שנעשה בנושא הזה היה בשנות ה-90, אמר נתניהו, כאשר הוסר הפיקוח על המטבע הזר". כיום, לדבריו, יש להפחית מסים. "התוואי של הפחתת מסים הוא תנאי הכרחי כי אנשים יעבדו יותר אם יוכלו להרוויח".

המרכיב השלישי הנחוץ לצמיחה, על פי נתניהו, הוא הרפורמות בשוק ההון. "הרפורמה בשוק ההון היתה חיונית", אמר. "יש דברים שצריך לעשות רגולטורית ויש עוד דברים שצריך לשפר".

התנאי הרביעי לצמיחה הוא מעבר מקצבאות לעבודה. "שיעור ההשתתפות של האוכלוסייה בשוק העבודה גדל", אמר, וזה שינוי מבורך מאוד, אך לדעתי הוא לא גדל מספיק. אני חושב שאנחנו צריכים להמשיך בכיוון הזה".

הפריפריה היא מנוע כלכלי עצום

כדי לעודד צמיחה, אמר נתניהו, צריך לעודד סביבה עסקית, למשל על ידי השלמת הצעדים להקמת בית משפט כלכלי, הקמת רשת תחבורה ארצית ("בקרוב אציג מפת תחבורה ארצית שתשנה את פני המדינה בישראל. זה גם עורק לפיתוח וקירוב הפריפריה ופתרון למחירי דיור פה במרכז"), פיתוח רשת תקשורת מהירה ("בישראל יש צינורות צרים להעברת תקשורת") ובניית שוק הדיור ("אנחנו במקום 150 בערך בזמן שלוקח לרשום נכס").

על הפריפריה אמר נתניהו כי היא מנוע כלכלי עצום המאפשר מוביליות בשוק העבודה. "אנחנו בסה"כ מדינה קטנה. אין מקום למושג כמו פריפריה במדינת ישראל. אני מתקן את עצמי. אולי דרומה לבאר שבע יש פריפריה, אבל נתיבות, שרחוקה פחות משעת נסיעה מתל אביב, היא לא פריפריה".

לסיום אמר נתניהו, "אני חושב שאני מקבל את המשאבים הדרושים להניע את כלכלת ישראל מעלה, אבל בסופו של דבר הערך המוסף העיקרי יבוא מידע ומחדשנות. אחת הסיבות שלא נפלנו כמו מדינות אחרות היא שישראל התאימה את עצמה לשוק ההיי-טק. אנחנו לא צריכים להתחרות במדינות כמו סין ובתעשיות כמו תעשיות הרכב". *