הקונגרס בארה"ב אישר סנקציות לקיצוץ יצוא בנזין לאיראן

בית-הנבחרים של ארה"ב קיבל אמש (ג'), ברוב של 412 קולות לעומת 12, הצעת חוק שנועדה לפגוע בעקב אכילס של איראן: מחסור בדלקים, בעיקר בנזין ודיזל. אך ערב ההצבעה נחשף מכתב של ממשל אובמה לסנט, שמגבש חקיקת סנקציות משלו, ובו נקראים הסנטורים לנהוג מתינות. המכתב מביע "חששות משמעותיים חמורים" מיזמת החקיקה של הסנט, שמתהווה ב"תקופה קריטית של דיפלומטיה אינטנסיבית".

הצעת החוק של בית-הנבחרים, "חוק הסנקציות על יצוא מוצרי נפט מזוקקים לאיראן", מכילה שורת עיצומים שמטרתם לפגוע ביכולתה של איראן לייבא בנזין, דלק דיזל ודלקים אחרים, אם היא תוסיף לדבוק במאמציה לפתח נשק גרעיני ותדחה את מאמצי ההידברות של ארה"ב ואת ההחלטות הרלוונטיות של מועצת הביטחון.

בגלל מחסור חמור בתשתיות זיקוק, נאלצת איראן ליבא כ-40 מתצרוכת הדלקים שלה. סגירת מגופי הבנזין והדיזל עשויה לפגוע פגיעה חמורה בכלכלית איראן, או כך, לפחות, מקווים יוזמי החקיקה. לפי ההיגיון שלהם, המצוקה הכלכלית המתוכננת שימיטו הסנקציות החדשות תאלץ את המשטר בטהראן לבחור באחת משתי אופציות: להמשיך במאמצים הגרעיניים ולהסתכן בחורבן כלכלי ו/או במרי אזרחי, או להשעות את התכנית הגרעינית ולפתוח במו"מ עם המערב כדי להסיר את הסנקציות.

החוק ממנף, למעשה, את כוחות השוק הפרטי ומחיל אותם על יקום סחר הדלקים עם איראן. הוא מאלץ חברות שמייצאות מוצרי נפט מזוקק לאיראן לבחור בין סחר עם איראן לבין סחר עם ארה"ב. נוסח החוק קובע בפשטות, שחברות שימכרו דלקים לאיראן שוב לא יוכלו לעשות עסקים בארה"ב, ברמת הממשל או ברמת החברות הפרטיות. חברות ספנות או חברות תובלה שמספקות אמצעי שינוע להובלת הדלקים, חברות הביטוח שמבטחות את המובילים, וכן בנקים הקשורים עם המובילים בקשרי מימון או קשרים אחרים, ייכנסו אף הם לרשימה השחורה של חברות מוחרמות בארה"ב.

ההנחה היא, שחברות ספנות, חברות ביטוח ובנקים, שבמקרים רבים עצם קיומם תלוי בקשרי הסחר שלהם עם ארה"ב, יעדיפו לזנוח את איראן ולא את המעצמה הכלכלית החשובה בעולם. למעשה, החוק החדש נועד להרחיב חוק עיצומים קודם, שקובע את הפרמטרים להענשת חברות שמשקיעות במגזר האנרגיה של איראן יותר מ-20 מיליון דולר.

יחד עם זאת, כמקובל, החוק כולל סעיפים שמתירים לנשיא להשעות את הסנקציות אם הוא ימצא שהשעיה כזו משרתת את האינטרס הלאומי של ארה"ב.

שגרירות ישראל בוושינגטון קיבלה בברכה את יזמת החקיקה החדשה, אבל השינים החדות של הצעת החוק לא צפויות לנשוך את איראן או את ספקיה בזמן הקרוב, ואולי לעולם לא. הגישה הזהירה של ממשל אובמה לסוגיית הסנקציות תהפוך, קרוב לוודאי, את יזמת החקיקה של בית הנבחרים לעוד חוליה בשרשרת ארוכה של צעדים פוליטיים בוושינגטון שתורמים, בהדרגה, לבניית מדיניות סנקציות אמינה ובלתי מתלהמת. נוסף לכך, הצעת החוק הזו צריכה לעבור "היתוך" עם הצעת חוק מקבילה שיקבל הסנט ובתהליך כזה של סחר בסוסים, אי ספק שישויפו שיני גרסת בית-הנבחרים.

בפומבי מצהירים דוברי ממשל אובמה, שארה"ב והגוש המערבי עומדים לעלות על "מסלול של לחצים" ב-2010 במאמץ להדביר את תכנית הגרעין האיראנית, אבל מאחורי הקלעים יוצא משרד החוץ בוושינגטון נגד יזמת חקיקה "בלתי גמישה" של הסנט להדק את עניבת החנק של הסנקציות.

מכתב שכתב סגן שרת החוץ, ג'יימס סטיינברג, ליו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנט, ושדלף לבלוג Cable באתר האינטרנט Foreign Policy, מצביע על הניגוד בין ההצהרות הפומביות של הממשל לבין התנהלותו במסדרונות הקונגרס ואולי בפורומים בינלאומיים. המכתב מתייחס ליזמת חקיקה של סנטור כריסטופר דוד לגיבוש חבילת סנקציות כללית נגד איראן, לא רק יצוא דלקים.

"אנו נכנסים עתה לתקופה קריטית של דיפלומטיה אינטנסיבית כדי להפעיל לחץ בינלאומי משמעותי על איראן", כותב סטיינברג. "בשלב זה, אני חושש שיזמת החקיקה (בסנט), בצורתה הנוכחית, עלולה להחליש, ולא לחזק, את החזית האחידה של הקהילייה הבינלאומית ואת תמיכתה במאמצינו (נגד איראן)".

"נוסף לעיתוי, יש לנו חששות משמעותיים חמורים (מהיזמה בסנט), לרבות העדר גמישות, קביעת סיפים מונטריים וצעדי ענישה בלתי יעילים וקווים מנחים ל'רשימות שורות' שעלולות להיות הן השלכות שליליות בלתי מתוכננות", כותב סטיינברג.

ההערכות בושינגטון הן שהסנט יטה אוזן קשבת לבקשת הממשל ושיזמת החקיקה בסנט תמתין לשנה הבאה.