עיתונים שחויבו לחשוף מקורות ערערו לביהמ"ש האירופי לזכויות אדם - וניצחו

"אינדיפנדנט", "גרדיאן", "טיימס", "פייננשל טיימס" ורויטרס נדרשו למסור מסמכים שהודלפו להם ■ ביהמ"ש האירופי לזכויות אדם: פסיקת בימה"ש בלונדון נוגדת את חופש העיתונות

5 גופי תקשורת רשמו הישג לחופש העיתונות, כשהצליחו לשכנע את בית המשפט האירופי לזכויות אדם בצורך להגן על החיסיון העיתונאי הניתן למקורות בעילום שם.

בית המשפט פסק אתמול (ג') בעתירה של העיתונים הבריטיים "אינדיפנדנט", "גרדיאן", "טיימס" ו"פייננשל טיימס" ושל סוכנות הידיעות רויטרס, שפנו לבית המשפט האירופי לזכויות אדם כדי לערער על החלטה של בית משפט בריטי, שקבע בדצמבר 2001 כי עליהם למסור מסמכים שהדליף להם מקור אנונימי, העוסקים ככל הנראה בהצעת רכש של יצרנית הבירה הבלגית אינטרברו עבור מבשלות סאות' אפריקן.

הפרה של חופש הביטוי

גופי התקשורת סירבו למסור את המסמכים, בטענה כי הדבר עלול לפגוע בחיסיון מקורותיהם. לדבריהם, החלטת בית המשפט הגבוה, שאושרה בידי הערכאה שדנה בערעור עליה, מפרה את חופש הביטוי שלהם מתוקף האמנה האירופית לזכויות האדם.

אתמול פסק בית המשפט האירופי לזכויות האדם בשטרסבורג לטובת חברות המדיה, וקבע כי השיקול שאינטרברו, שנמצאת כעת בבעלות אנהויזר-בוש אין-בוו, עלולה להיפגע מחשיפה נוספת של מידע רגיש "חשוב פחות מהשיקול של עניין הציבור בהגנת מקורות המידע של העיתונאים".

בית המשפט האירופי פסק גם כי ממשלת בריטניה תשלם 160 אלף אירו (143 אלף ליש"ט) בתוספת ריבית ל"אינדפנדנט", ל"גרדיאן", ל"טיימס", ל"פייננשל טיימס" ולרויטרס.

עורכי דין שמתמחים בתחום המדיה אמרו אתמול כי פסיקת בית המשפט האירופי מדגישה כי ההגנה על מקורות מידע עיתונאיים היא אחד התנאים הבסיסיים של חופש העיתונות. "זה מחזק את זכותם של עיתונאים להגן על האנונימיות של מקורותיהם", אמר מרק סטיבנס, עורך דין שמתמחה בתחום המדיה.

"יום חשוב"

מרטין דיקסון, סגן עורך "פייננשל טיימס", אמר: "זה מאשש את העמדה שבה אנו דבקים זה זמן רב שהפסיקה המקורית בבתי המשפט הבריטיים היתה שגויה. זהו יום חשוב לחופש העיתונות".

לאחר שביולי 2002 נאסר על גופי התקשורת לערער על פסק הדין בבית הלורדים, הם סירבו לציית להוראת בית המשפט הגבוה, וטענו כי יש להם מחוייבות אתית להגן על מקורותיהם.

אינטרברו פתחה בהליכי אכיפה נגד ה"גרדיאן", אך לאחר זמן קצר הכריזה כי לא תנקוט צעדים משפטיים נוספים. שנתיים לאחר מכן הפסיקה גם רשות השירותים הפיננסיים של בריטניה, הגוף המפקח על תפקוד הסיטי של לונדון, את החקירה שערכה בנושא, והודתה כי נתקלה בקשיים במאמציה לחשוף את מקור המסמכים.