אנחנו עוד נתגעגע למס הבצורת

המלצה שלי: לגזור את הכותרת ולשמור אותה ליום הקמת ו' החקירה למשק האנרגיה

ההמלצה של חוקרי מכון ראנד להעלות את תעריפי החשמל היא הצעד ההיגיוני והמתבקש ביותר במציאות הישראלית, על כך יסכימו כמעט כל המומחים בתחום. הבעיה היחידה בהמלצה הזאת היא שמבחינה פוליטית היא בלתי מעשית.

הסערה שהתחוללה בכנסת סביב היטל הבצורת תחוויר לעומת מה שיעוללו מירי רגב וחבריה הפופוליסטים מבית הנבחרים במקרה של העלאת תעריפי החשמל. מלבד זאת, יזכו הח"כים לשחקן חיזוק במשקל כבד בדמותה של חברת חשמל, החוששת שהעלאת תעריפים תעודד את כניסת היצרנים הפרטיים.

ההמלצה שלנו היא לגזור את הכותרת שבראש העמוד ולשמור אותה לעתיד, לוועדת החקירה הממלכתית שתעסוק במשק האנרגיה הישראלי.

פרשנים זריזים כבר מיהרו להכתיר את המחקר של מכון ראנד בתואר "מסמר נוסף בארון הקבורה של תחנת הגז הפחמית". בפועל, התמונה מורכבת יותר. נכון, המחקר ממליץ לישראל למקד מאמץ בהגדלת אספקת הגז הטבעי.

המחקר מציע לעודד חיפוש מקורות גז נוספים, לפעול להגברת האספקה ממצרים ולהקים מתקן לקליטת גז נוזלי, ואולם החוקרים מציינים כי המאמץ בתחום הגז הטבעי אינו צריך לבוא על חשבון ההשקעה בדלקים אחרים. נהפוך הוא, הם ממליצים לישראל לאגור כמויות גדולות של סולר לשעת חירום, למקרה של קריסת מערכת אספקת הגז.

בראיון ל"גלובס", הם אמרו שיש לקבוע תקרה בגובה 40% לכמות החשמל המיוצרת באמצעות גז טבעי. ישראל נמצאת כבר היום קרוב לתקרה הזו. ללא הקמת תחנה פחמית נוספת ולאור העיכובים המתמשכים בהסדרת המתקנים הסולאריים לייצור חשמל, עלולה ישראל למצוא את עצמה תוך שנים ספורות בתלות כמעט מוחלטת בגז הטבעי.

משמעות מצב זה תהיה הענקת כוח אדיר לספקי הגז הטבעי: קבוצת דלק, קבוצת EMG - הם עצמם מתריעים כבר זמן רב מפני הסתמכות מוחלטת עליהם. אולי עכשיו יימצא מי שיקשיב.