מכים על החטא של קלאבמרקט

יש לא מעט דואליות במאבק ספקי המזון הגדולים נגד שופרסל. אותם ספקים שפנו באחרונה אל הממונה על ההגבלים העסקיים, רונית קן, בבקשה "אל תתני לחתול לשמור על השמנת" הגישו את השמנת לחתול לפני כמה שנים, עם קריסת קלאבמרקט, ואפשרו לשופרסל לרכוש את הרשת הקורסת - ולו רק כדי להציל את החובות כלפיהם שהיו אז בהיקף מאות מיליונים.

הממונה על ההגבלים הקודם, דרור שטרום, אישר ובכה: הוא טען כי מיזוג שופרסל וקלאבמרקט טומן בחובו סכנה לתחרות, אבל אישר אותו. רכישת קלאבמרקט העצימה את כוחה של שופרסל, ולריכוזיות שלה (37% נתח שוק) אין אח ורע בעולם.

זכותה המלאה של שופרסל, כחברה ציבורית שמטרתה להציג תשואה לבעלי המניות, לייעל את המערכת ולשפר את שורת הרווח באמצעות מעבר לסידור עצמי של מדפיה. סדרנות עצמית מקובלת ברשתות מובילות בעולם, אבל נראה כי זו לא עיקר הבעיה: שופרסל, כך נדמה, ממנפת את כוחה בשוק הקמעונאות כדי להציג דרישות כספיות גבוהות מספקים קטנים שיתקשו לעמוד בהן.

בואו לא נתבלבל. לא רק שופרסל ריכוזית, השוק הישראלי כולו ריכוזי, כולל ספקי המזון הגדולים. לאורך השנים אישר הממונה על ההגבלים לספקי המזון הגדולים לרכוש חברות קטנות, וכוחם התעצם והלך.

מעל פני השטח, נראה כי התחרות נקייה, אבל מתחתיו, מידת הלחצים המופעלת על ספקים קטנים בעיקר היא בלתי סבירה, והתחרות, במקרים רבים, רחוקה מלהיות הוגנת. כשחברה גדולה מנצלת את כוחה ויוצאת במבצעים אגרסיביים ובלתי פוסקים בקטגוריה מסוימת כדי לדחוק את רגלי המתחרה הקטן ולחסל אותו - קשה לקרוא לזה הוגנות.

לדאוג לקטנים

הספקים טוענים כי לשופרסל יש היסטוריה של שימוש בכוח וכי היא רשת "סחטנית". הם מגייסים לטענותיהם את כתב האישום שעומד נגד הרשת (בכפוף לשימוע) על הסרת מוצרים מהמדפים כאקט של לחץ.

בשביל שופרסל, כאמור, המעבר לסידור עצמי הוא רווחי מאוד. לרווח הזה עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על ספקים קטנים, שבתחרות האגרסיבית בין רשתות השיווק, יתקשו להדביק את הפער בהעלאת מחיר מוצריהם.

שופרסל, ככל רשת אחרת, לא יכולה להסתדר בלי תנובה, שטראוס, אסם וקוקה-קולה. אבל היא בהחלט יכולה לוותר על הספקים הקטנים, שרק מעטים מהם, כמו שוקולד השחר, מחזיקים מותגים מובילים. אם קיומם של הספקים הקטנים מונח כאן על הכף, הרגולטור צריך להתערב ולהגן עליהם לא רק מפני הרשתות - אלא גם מפני הספקים הגדולים.

חובה חברתית לסדרניות

בשופרסל מבקשים לשים את הדגש על קליטתם הצפויה של 1,275 עובדים לרשת ולא על פיטוריהם הצפויים של אלפי סדרנים המועסקים בה באמצעות הספקים.

האם שופרסל מחויבת להעדיף את הסדרנים שהועסקו בסניפיה לאורך שנים על פני עובדים צעירים ונמרצים? ממש לא. האם יש ערך חברתי לקליטת אותן סדרניות לשורותיה? ממש כן.