יציבות במט"ח: הדולר היציג נקבע ללא שינוי ב-3.801 שקלים

האירו היציג נחלש ב-0.566% ונקבע ב-5.4254 שקלים ■ בעולם האירו נסחר ביציבות מול הדולר ב-1.4278 דולר לאירו; הליש"ט נחלשת ב-0.3% מולו ■ שלמה מעוז: "הדולר יתחזק ב-2010 בכל העולם"

בזירת המט"ח המקומית התנהל היום (ג') מסחר תנודתי, בעיקר במסחר בצמד דולר/שקל. המטבע האמריקני פתח בירידה, עבר לעלייה, אח"כ יציבות ולבסוף סיים ללא שינוי כלל ושערו היציג נקבע ב-3.801 שקלים. האירו נחלש בשיעור של כ-0.566% ושערו היציג נקבע ב-5.4254 שקלים.

במסחר במט"ח בעולם הדולר נסחר במגמה מעורבת מול המטבעות המרכזיים: האירו נסחר מולו ביציבות ב-1.4278 דולר, והליש"ט נחלשת ב-0.3% לשער של 1.6013 דולר. נציין, כי ממשלת בריטניה עדכנה מעלה את נתוני התמ"ג של הרבעון השלישי להתכווצות של 0.2% לפי הנתונים הסופיים, לעומת ירידה של 0.3% על פי הנתונים הראשוניים. תחזית השוק היתה להתכווצות של 0.1% בלבד. המטבע הבריטי עבר בתגובה להיחלשות מול הדולר.

בשוק המט"ח העולמי שהתאפיין לאחרונה בהתחזקות של הדולר, השבועיים הקרובים, עד סוף עונת החגים והשנה, צפויים להתאפיין במחזורים דלילים. הכלכלנים מעריכים שאחת מהסיבות המרכזיות להתחזקות הדולר בעונה זו היא העובדה שרבים מממשים את אותם עסקאות שהסבו להם תשואה על ידי מכירת הדולר במהלך השנה האחרונה.

אגרות החוב הממשלתיות בארה"ב נפלו אתמול והתשואה עליהן עלתה לרמה הגבוהה ביותר מזה 4 חודשים, על רקע ההערכות כי הכלכלה האמריקנית תציג התאוששות מתמשכת ותגביר את האינפלציה אשר תפחית את הפנייה של המשקיעים לאפיק חוב הממשלתי. נציין כי לאחרונה פורסם כי קרן פימקו הקטינה את החזקתה בשוק האג"ח הממשלתיות והיקף המזומן שהיא מחזיקה הוא הגבוה מזה שנים.

בארה"ב המתינו המשקיעים לקריאה השלישית והאחרונה של נתון התמ"ג לרבעון השלישי ולאחר מכן לפרסום נתוני מכירות הבתים הקיימים בנובמבר.

הערכות אופטימיות ל-2010

אתמול העריך הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, שלמה מעוז כי הריבית תעלה במחצית השנייה של השנה בעיקר בארה"ב ואולי גם באירופה, כשביפן אין סיכוי לראות עליית ריבית. בעקבות עליית הריבית בארה"ב, הדולר יתחזק בכל העולם".

על המדיניות המוניטארית אמר מעוז: "בנק ישראל יאחר בהעלאת הריבית ולכן נראה עליית תשואות באפיק השקלי רק החל מהרבעון השני. נראה עלייה חדה בריבית במחצית השנייה של 2010 וירידה בשיעור החיסכון. נראה גם כניסה חזקה של זרים, שכן ישראל מאוד זולה יחסית במונחי חוב לתוצר. נראה כניסה גם לאפיק השקלי וגם לאפיק המנייתי. הסקטור המוסדי כבר הוציא 4 מיליארד דולר לחו"ל השנה והוא ימשיך להגדיל את יציאת הכסף לחו"ל, מנגד".