2009 - שנת הנפט והגז למשקיעים בבורסה של ת"א

בתוך העליות המרשימות בלטו במיוחד מניותיהן של שותפויות הגז והנפט, שזינקו עם התעוררות קדחת החיפושים, שתקפה את המשקיעים עם גילוי מאגר הגז "תמר" בתחילת השנה ■ תגלית זו החזירה את הפופולאריות לענף חיפושי הנפט והגז

2009 הייתה אחת השנים המוצלחות ביותר למשקיעים בבורסה של ת"א. המדדים המובילים, מדד ת"א 25 ומדד ת"א 100, עלו עד כה בכ-72% ו-86% בהתאמה, בשנה שכמוה יש אולי אחת או שתיים בעשור.

בתוך העליות המרשימות הללו בלטו במיוחד מניותיהן של שותפויות הגז והנפט, שזינקו עם התעוררות קדחת החיפושים, שתקפה את המשקיעים עם גילוי מאגר הגז "תמר" בתחילת השנה. תגלית זו החזירה את הפופולאריות לענף חיפושי הנפט והגז, שהיה רדום יחסית מאמצע שנות התשעים, וסיפק השנה למשקיעים תשואות אותן ניתן להשיג לעתים רק לאחר עשור שלם של השקעה.

18 בינואר. זהו התאריך בו החל שוק ההון לגלות עניין מחודש בחיפושי הנפט והגז. באותו בוקר הכריזו השותפות בקידוח תמר - נובל אנרג'י, ישראמקו, אבנר, דלק קידוחים ודורגז - כי ב"תמר 1" אשר נקדח ברישיון "מתן", נמצא גז טבעי.

בדיווח פורסם כי לפי אינדיקציות ראשוניות נתגלו שלושה מאגרים באיכות גבוהה, ועתודות הגז שזוהו הינן משמעותיות ביותר. דובר בעתודות בגובה ההערכות המוקדמות (לפחות), לגז בהיקף של 88 BCM, תגלית חסרת תקדים בישראל. עבור הפעילים בענף, שלא היה תחת אור הזרקורים, הייתה ההכרזה על תגלית הגז יום חג. עבור המשקיעים בבורסה, הייתה זו תחילתו של תור הזהב.

1,662% זו התשואה הבלתי נתפסת של יחידות ההשתתפות של ישראמקו בשנת 2009. לשם ההמחשה המספרית, מי שרכש בתחילת השנה יחידות השתתפות של ישראמקו ב-10,000 שקל, מחזיק היום יחידות בשווי של 166,200 שקל.

הזינוק של ישראמקו החל ביום ההכרזה על קידוח "תמר" כתגלית גז. כבר באותו יום נסקה ישראמקו ב-124%. זינוק זה, מסתבר, היה רק תחילתו של מסע העליות, שהלך וגבר בהמשך השנה עם הגידול בכמות הגז במאגר, גילוי תגלית הגז הקטנה יותר בקידוח "דלית", וחתימת מזכר ההבנות הראשון לאספקת גז לקראת סוף השנה.

ישרמאקו, המחזיקה ב-28.75% מהזכויות בקידוח, רשמה את שיעור העלייה הגבוה ביותר מבין השותפויות הישראליות בקידוח, בין היתר מכיוון שנקודת הפתיחה שלה הייתה נמוכה ביחס לשותפויות האחרות, להן כבר הייתה פעילות שהניבה הכנסות.

2.25 מיליארד דולר. זה הסכום הכולל בו מוערכת נכון להיום עלות הקמת תשתית הפיתוח של קידוחי תמר ודלית, הכוללת מספר קידוחי הפקה, בניית צנרת גז ומתקן קבלה בחוף וכו'.

נובל אנרג'י , ענקית האנרגיה האמריקנית שמפעילה את הקידוח, החלה אמנם כבר לרכוש ציוד להתחלת בניית התשתיות, אולם תכנית פיתוח מפורטת לקידוחים אין עדיין, ובהתאם השותפויות עדיין לא השלימו את גיוס המימון הנדרש לפיתוח המאגר. בינתיים גייסה דלק אנרגיה, החברה האם של שותפויות אבנר ודלק קידוחים, 300 מיליון שקל באג"ח, להן משועבדות יחידות ההשתתפות אותן היא מחזיקה בחברות הבנות.

215 מיליון שקל. זה הסכום בקירוב שנכנס לקופתה של שותפות רציו , כתוצאה מהמרה של כתבי אופציה אותן הנפיקה בשתי הנפקות בשנים 2007-2008. בעת ההנפקה היו האופציות עמוק מחוץ לכסף, ולמעשה בהנפקה השנייה, שנערכה בסוף 2008, לא הצליחה רציו לגייס את הסכום שרצתה, וגייסה כ-750 אלף שקל בלבד, שרובם הגיעו מבעלי השליטה בשותף הכללי.

את הזינוק במחיר יחידות השתתפות שלה, שאפשר את הזרמת ההון הגדולה, חייבת רציו אך ורק לגילוי הגז ב"תמר". לרציו אחזקה של 15% במספר רישיונות הנמצאים סמוך לשטח הרישיון בו נמצאה תגלית הגז, שזכו לשם "מבנה לוויתן", בשל השטח הגדול שלהם. על-אף שתכנית החיפושים בשטחים אלה נמצאת רק בראשיתה ועדיין לא התקבלו תוצאות הבדיקות הסייסמיות, המהוות אינדיקציה ראשונית להימצאות מבנים שעשויים להכיל מאגרי גז או נפט, זינקו יחידות ההשתתפות של רציו מאז תגלית הגז ב"תמר".

ההנחה היא כי באזור בו נמצא מאגר "תמר" קיימים מבנים נוספים המכילים גז טבעי או נפט בכמות גדולה. על אף שאין שום ודאות כי אכן קיים גז בשטחי הרישיונות, זינקו יחידות ההשתתפות של רציו מתחילת השנה ב-970%. בין אם במבנה לוויתן תהיה תגלית ובין אם לאו, המשקיעים הבודדים שהשתתפו בהנפקת רציו בסוף 2008 נמצאים ברווח של כ-16,000% על השקעתם, אם עדיין לא מכרו את ניירות הערך שרכשו בהנפקה.

18 תשקיפים לגיוס הון הגישה גבעות עולם מיום הקמתה בשנת 1993 ועד 2009, בה גייסה 44.6 מיליון שקל בשתי הנפקות. שני הגיוסים האחרונים נעשו על מנת להשלים את קידוח מגד 5, אותו החלה החברה לבצע בתחילת יוני. הקידוח נתקל במספר בעיות טכניות, שהביאו עד עתה לחריגה של 2.7 מיליון דולר בתקציב, ולעיכוב של חודשיים וחצי בלוחות הזמנים. עד היום השקיעה גבעות בחזקה שניתנה לה באזור ראש העין כ-50 מיליון דולר, וביצעה 4 קידוחי אקספלורציה, כולל הקידוח הנוכחי שצפוי להגיע לעומק של 4,850 מטר.

שנתיים התעכב קידוח "צוק תמרור 4", אותו תכננה שותפות זרח לבצע באזור ים המלח. העיכוב נבע מהתנגדות רשות שמורות הטבע והגנים, שכן האתר בו תוכנן להתבצע הקידוח נמצא בשטח שמורת מדבר יהודה.

לאחר מו"מ של שנתיים הגיעו הצדדים להבנות, אלא שאז התברר כי מכונת הקידוח לא זמינה. בסופו של דבר, בנובמבר, שלוש שנים לאחר שגייסה 23.6 מיליון שקל שנועדו לביצוע הקידוח, החלה גבעות בביצועו.

הסיפורים על משקיעים המרחיקים עד אתר הקידוח כדי לראות במו עיניהם את מכונת הקידוח, שהיו מוכרים לנו משנות התשעים - טרום עידן האינטרנט, חזרו על עצמם בקידוח זה.

12.5% שיעור התמלוגים שמקבלת מדינת ישראל מנפט או גז שמופקים בשטחה, על פי חוק הנפט. ב-2008 הופק בארץ גז טבעי בהיקף של 4 BCM, ותפוקה זו הכניסה לקופת המדינה כ-150 מיליון שקל. עם השנים, ככל שקצב צריכת והפקת הגז הטבעי יעלה, היקף התמלוגים של המדינה יגדל בהתאם.

260% הזינוק בשותפות מודיעין מאז שהשליטה בשותף הכללי נרכשה על ידי החתם צחי סולטן. ביום בו פורסם כי סולטן רכש את השליטה בשותפות, שלא הייתה פעילה בשנים האחרונות, היא זינקה ב-54.5%, ולמחרת הוסיפה עוד 58.8%. כעת שווי השוק שלה גבוה מ-9 מיליון שקל, תשואה של 260% מאז.

צחי סולטן, שניהל את חברת החיתום של כלל פיננסים ונחשב לאחד החתמים הבולטים בשוק ההון, ודאי היה חושב ששתינו נפט לו היינו מספרים לו ב-2008 כי בעתיד ייכנס באופן פעיל לתחום החיפושים. כניסתו לתחום אולי מהווה את הדוגמה הטובה ביותר לאופן שבו הפך תחום החיפושים מסקטור זניח לדבר החם של שוק ההון ב-2009.

הזינוק ביחידות ההשתתפות של מודיעין, עוד בטרם גויס לה הון, מבלי שיש לה פעילות וכשקופתה ריקה ממזומנים, נשענה על הבאזז בתחום ועל רכישה מותנית בגיוס הון של זכויות מיעוט בשני רישיונות.

זהו היקף ההכנסות מחיפושי נפט וגז בדו"חותיהן כל שותפויות החיפושים, למעט אבנר ודלק קידוחים שרושמות הכנסות ממכירת גז מים-תטיס. "ארז זבת חלב וגז", נוטה להתפייט יצחק תשובה, בעל השליטה בדלק קידוחים, בכל פעם שקידוח תמר, בו החברה שותפה, מייצר חדשות טובות. אולם כדאי לזכור שאלה רק חדשות, לא תוצאות, ורק ממאגר אחד מופק גז. *

33
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988