2009 בהיי-טק הישראלי הפתיעה לטובה; מ-2010 מצפים ליותר

למרבה ההפתעה, לא רק שהמצב היה יכול להיות גרוע יותר, אלא אפילו בנושאים מסוימים, המצב טוב יותר מאשר בשנים קודמות. הכול, בהנחה בסיסית שהמשבר הפיננסי מאחורינו והכלכלה העולמית תחזור לצמיחה נורמלית בשנה הבאה.

כך למשל, הקרן השלישית של פיטנגו או הרביעית של JVP. שתיהן גדולות במונחים ישראלים, בהיקף של 500 ו-400 מיליון דולר בהתאמה, הן גויסו בתחילת העשור ולא היה נראה כי ייצא מהן החזר ראוי.

דווקא בשבועות האחרונים מוכיחות הקרנות האלו, שכבר הוספדו לא פעם, כי הן עוד עשויות לספק החזרים מכובדים. הסיבה היא מכירת דיון נטוורקס, שהייתה בפורטפוליו של שתי הקרנות, ואופטונול של פיטנגו, עם סכומים שמתקרבים ל-200 מיליון דולר והחזרים מוצלחים יחסית.

בדיווח הרבעוני של קרן הפנסיה קאלפרס, שהפך מזמן לקיר הדמעות של ההון סיכון הישראלי, נמצאות שתי הקרנות הללו עם החזרים שליליים, עניין מהותי למדי לאחר 9 שנות פעילות.

אולם, הצצה בפורטפוליו שלהן מגלה שייתכן שבכל-זאת יסתיימו הקרנות עם תשואה חיובית. 2010 במובן זה תהיה שנת המבחן של הקרנות מהבציר חסר המזל של שנת 2000: במלאות עשור להקמתן, זמן הסיום הרשמי של קרנות פרייבט אקוויטי, שוק מיזוגים ורכישות חם והצורך בהצגת תשואה סבירה, כדי למנף את גיוס הקרן הבאה.

הקרנות אוזרות אומץ להשקיע

פיטנגו ו-JVP הן מקרים פרטיים של ההון סיכון המקומי (כלומר, ללא הקרנות הייעודיות לישראל של הקרנות הזרות), שמלמדים על כל הענף. בתעשיית ההיי-טק הישראלית נותרו 11 קרנות הון סיכון פעילות, בערך מחצית מהכמות שהייתה בסבב הקרנות הקודם בשנים 2005-2007.

בשנת 2009 גויסו בסך-הכול כ-200 מיליון דולר להון סיכון הישראלי, רבע מסך כל הגיוסים שהתבצעו ב-2008. ב-2010 סביר שנראה מספר קרנות אוזרות אומץ ויוצאות לגיוסים חדשים.

מצד ההשקעות, הרי שסך הגיוסים לחברות הסטארט-אפ הישראליות צפוי להערכת חברת המחקר IVC לעמוד השנה על 1-1.1 מיליארד דולר, הרבה פחות לעומת 2.1 מיליארד דולר שהושקעו ב-2008.

בינתיים, הדיווחים מהעולם והמציאות בישראל, מלמדים שהקרנות חוזרות לקבל אומץ ומגדילות את החשיפה גם להשקעות חדשות, ולא רק למימון חברות קיימות. על-פי הערכות, יש כיום בקרנות הישראליות כ-1.7 מיליארד דולר פנויים להשקעות.

השאלה היא מה מעבר לזה? לפני חודשיים יצא יו"ר איגוד קרנות ההון סיכון (IVA), אהרון מנקובסקי מפיטנגו, עם הרעיון השנוי המחלוקת לשלב בפעילות האיגוד את כלל תעשיית ההיי-טק הישראלית.

לא בטוח שתוכניתו תצלח כמו גם שהיא תספק את הפתרונות המצופים, אבל 2009 תיזכר כשנה הראשונה שבה החלו בקרנות הישראליות לחשוב ברצינות על השלב הבא בהתבגרות - כיצד בונים תשתית, שתאפשר הקמת חברות לטווח ארוך יותר.

תשתית שכזו דורשת משאבים פיננסיים ייעודיים, יכולות ניהוליות ושינוי תרבותי. את שלושתם אין כאן כיום ובשנה הקרובה נראה אם משהו מתחיל להשתנות.

8,000 עובדים פוטרו

החשש הגדול בשנה האחרונה היה מגל גדול של סגירת חברות, שיגרור אחריו פיטורים המוניים. ובכן, היו פיטורים, סדרי הגודל המוערכים הם בסביבות ה-8,000 עובדים, אבל סביר שרובם ייקלטו מחדש בתעשייה המקומית ברגע שיהיה שיפור כלכלי והביטחון יחזור עם הכספים שיזרמו מחדש.

עם זאת, המספרים של החברות שנסגרו, לפי הנתונים שמוצגים כעת ב-IVC, די מפתיעים. 164 חברות נסגרו השנה, לעומת 240-250 חברות בממוצע לשנה בחמש שנים האחרונות.

לצד חברות הסטארט-אפ שנסגרו, הייתה תופעה מטרידה בהרבה - סגירת מרכזי פיתוח של החברות הבינלאומיות שפועלים בישראל. גם שם לא היו פיטורים המוניים, אבל לפחות הייתה התפכחות מהגישה שמכירת חברות, שעל בסיסן יקומו כאן מרכזי פיתוח, מבטיחה תעסוקה המונית.

בין החברות שסגרו השנה מרכזי פיתוח, אפשר למנות את נטוורק אפליינס (נט-אפ), NeuStar ודאסו סיסטמס, שפיטרו כל אחת 50-100 עובדים.

במקביל, קודאק חיסלה בישראל את מרכז הייצור, וגם מיקרוסופט, סיסקו, מוטורולה, אפלייד מטריאלס ומארוול, ממרכזי הפיתוח הבולטים בישראל, ביצעו השנה פיטורים של עשרות עד מאות עובדים.

לאחר המחצית הראשונה של השנה, בה דווח בעיקר על סגירת חברות ופיטורים, החלו לטפטף הידיעות על מהלכים הפוכים - רכישות. במובן זה אפשר לחלק את 2009 כמעט באופן סכמטי לשתי תקופות שונות.

בהתחלה אלו היו רכישות בולטות של חברות היי-טק בינלאומיות, כגון רכישת סאן בידי אורקל ב-7.4 מיליארד דולר ורכישת Starent ו-Tandberg בידי סיסקו בכ-3 מיליארד דולר כל אחת.

לאט לאט הגיעו המיזוגים והרכישות גם לחברות הפרטיות והחל מהרבעון האחרון הם הופיעו גם בישראל.

הרכישות מתחממות

בינתיים התרחשו בעיקר רכישות של חברות פחות מוצלחות, שההשקעה בהן עלתה ברוב המקרים על סך הרכישה. אבל, בחודשיים האחרונים התחלנו לראות גם מהלכים מרשימים יותר.

כך למשל, סיגמה דיזיין רכשה את קופרגייט ב-187 מיליון דולר, ברודקום קנתה את דיון תמורת 176 מיליון דולר ו-IBM רכשה את גארדיום, חברת אבטחת מידע אמריקנית עם שורשים ישראלים, בכ-200 מיליון דולר.

נכון לעכשיו, מעריכים ב-IVC, היו השנה 54 עסקאות רכישה של חברות מקומיות בסך של 2.1 מיליארד דולר.

ההרגשה היא שזו רק ההתחלה. נראה עוד רכישות כאלה גם בעתיד הקרוב. בעוד שוק ההיי-טק יוצא מתרדמת המיתון, מתברר שההתקדמות הטכנולוגית לא חיכתה.

ההתפתחויות בתחומי התקשורת, השבבים, והחומרה מחייבות את החברות הגדולות להצטייד בכלים חדשים.

דוגמה טובה לכך היא המהלך האסטרטגי של סיסקו, לצד השותפות EMC ו-VMware, לספק מוצרי חומרה למרכזי הנתונים הארגוניים.

זהו כנראה אחד מהמהלכים האסטרטגיים המשמעותיים של 2009 בשוק ההיי-טק, לצד עסקת אורקל-סאן, שיכתיב היערכות חדשה בשוקי החומרה והתקשורת הארגונית בשנה-שנתיים הקרובות.

לצד הסיבות האסטרטגיות, יש לחברות הענק קופות גדולות של מזומנים, ועם מנוע אחורי של התאוששות כלכלית, התוצאה היא שוק מיזוגים ורכישות חם במיוחד.

הגדולות בעקבות הענן

מהצד הישראלי, בינתיים לפחות, שוק ההנפקות בוול-סטריט עדיין רחוק, מה שמאיץ את הרכישות. סביר שכמות ההנפקות הגדלה של חברות טכנולוגיה בנאסד"ק בשני הרבעונים האחרונים, תגרום גם לחברות ישראליות לנסות את מזלן החל מהמחצית השנייה של 2010.

שאלה חשובה נוגעת לזהות התחום החם ב-2010. האם אלו ימשיכו להיות פתרונות חומרה ותקשורת, כפי שראינו בשנה האחרונה, או שהתחממות הזירה באינטרנט תשים יותר דגש על חברות תוכנה שמספקות פתרונות תשתית לגישה מרחוק, או אפליקציות מבוססות אינטרנט לרשימת הנרכשות?

גוגל, אמזון, מיקרוסופט, אפל, יאהו ועוד חברות צפויות לחפש באופן אינטנסיבי אחר פתרונות תשתית, שיאפשרו להן להשיג יתרון בעולם ענן המחשוב המתחמם, וגם לישראל יש מה להציע בתחום.